הכלכלן הראשי: צמיחה שלילית לנפש של 0.4% צפויה בשנת 2024
הכלכלן הראשי: צמיחה שלילית לנפש של 0.4% צפויה בשנת 2024
על פי התחזית המעודכנת, בעקבות המלחמה, הצמיחה הכלכלית לנפש ב-2023 תעמוד על 0.1% בלבד. לפי תרחיש הבסיס של הכלכלן הראשי, השלב האינטנסיבי של הלחימה יסתיים ברבעון הראשון של 2024 ושגרת הלחימה תימשך לאורך כל השנה הבאה
הכלכלן הראשי במשרד האוצר שמואל אברמזון פרסם היום (ה') את עדכון תחזית הצמיחה לשנים 2023 ו-2024 בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לפי הכלכלן הראשי, הצמיחה הכלכלית לנפש ב-2023 תעמוד על 0.1% בלבד. תחזית הצמיחה הקודמת של הכלכלן הראשי לשנת 2023 שפורסמה בחודש יוני עמדה על 2.7%, שמהווה צמיחה חיובית לנפש של כ-0.7%. כמו כן, הכלכלן הראשי מעריך כי בשנת 2024 התוצר לנפש בישראל יצטמק ב-0.4%, כך לפי תרחיש הבסיס של משרד האוצר שמעריך כי השלב האינטנסיבי של הלחימה יסתיים ברבעון הראשון של 2024 וששגרת הלחימה תימשך במהלך כל השנה הבאה.
במסמך הוצגו שני תרחישים נוספים, אחד פסימי שכולל המשך שגרת לחימה עד אמצע 2025 מה שיוביל לצמיחה שלילית לנפש בשנת 2024 של 1.75%, ותרחיש אופטימי בו הלחימה כולה תסתיים ברבעון הראשון של 2024 מה שיוביל לצמיחה לנפש של 0.2%.
התחזית העדכנית שפרסם אברמזון שונה ממצגת שאגף הכלכלן הראשי פרסם לפני כשבועיים בלבד, והציגה תרחיש בסיס שכולל צמיחה חיובית לנפש. למרות החמרת התחזית, גם כעת ההערכות של הכלכלן הראשי אופטימיות יותר מאלו של חברות הדירוג. חברת הדירוג S&P העריכה בשבוע שעבר שישראל צועדת לקראת צמיחה שלילית של 0.5% לנפש ב-2024, חברת הדירוג מודי'ס העריכה שישראל תחווה צמיחה שלילית של 1.4% ב-2024. עם זאת, התחזית של אברמזון והאוצר פסימית יותר מזו של בנק ישראל שחזה צמיחה חיובית לנפש בשנת 2024 בחודש שעבר.
בכלכלן הראשי מדגישים את השינויים המרכזיים שהתרחשו במשק מאז פרוץ המלחמה ב-7 לאוקטובר. אחת ההשפעות המהותיות המרכזיות שמציינים בכלכלן הראשי היא על שוק העבודה, שם מציינים כי בחודש אוקטובר לאחר פרוץ המלחמה נעדרו 976 אלף מועסקים משוק העבודה וזאת בהשוואה ל-16 אלף נעדרים בלבד בחודש ספטמבר. עוד מציינים, כי "הפגיעה בתחושת הביטחון ודיכוי הסנטימנט הצרכני של האזרחים" מובילים לירידה בצריכה הפרטית כמו גם הפגיעה בהכנסות של משקי הבית, מה שמוביל לירידה בתוצר. עוד צוין כי הסיכון המרכזי שישפיע על תחזית הצמיחה ותחזית ההכנסות נעוץ בהתפתחות הלחימה, בין השאר מדובר על המשך גיוס מילואים נרחב ומגבלות על פעילות המשק ואפשרות של התרחבות הלחימה לזירות נוספות.
כמו כן, נכתב בסקירה של הכלכלן כי הצמיחה עלולה להיות מושפעת מ"רמת האמון של המשקיעים במדיניות הכלכלית של הממשלה וביכולת לחזור לתוואי הצמיחה ארוכת הטווח של הכלכלה הישראלית". בין היתר מדובר על העליה הצפויה בנטל הביטחון, אך גם על השקעת תקציבים במהלכים מעודדי צמיחה וקיצוץ במהלכים שאינם נתפסים ככאלה שתורמים לכלכלה. בין השאר הכלכלן הראשי אברמזון המליץ על "אימוץ רפורמות מבניות והקצאה מחדש של מקורות" מפני שלאלו צפויה השפעה גבוהה על אמון המשקיעים. בשיחה עם כתבים אמר אברמזון כי הוא תומך בהקצאה מחדש של סדרי העדיפויות מבחינה פיסקלית אך סירב להתייחס באופן ספציפי לסוגיית הכספים הקואליציוניים.
בכלכלן הראשי השוו את היקף הלחימה הנוכחית לאירועים ביטחוניים קודמים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים דוגמת מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן, אך שם סבורים כי האירוע הנוכחי חמור יותר באופן משמעותי ולכן ההשפעה הכלכלית השלילית שלו בהתאם.
במסמך של הכלכלן הראשי טוענים כי "מדינת ישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי איתן" ומייחסים זאת ל-2021 ו-2022 שהיו שנים מוצלחות מבחינה כלכלית ואופיינו בצמיחה גבוהה. עם זאת, גם בכלכלן הראשי מודים כי שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 חלה התמתנות בקצב הצמיחה, בין היתר בגלל "המחלוקות הפוליטיות" שהיו בישראל כאשר הכוונה למאבק סביב ההפיכה המשטרית.
