שר הבריאות בוועדת סל התרופות: "נשים דגש ב-2024 על בריאות הנפש"
שר הבריאות בוועדת סל התרופות: "נשים דגש ב-2024 על בריאות הנפש"
"השלכות המלחמה מאלצות אותנו לשנות סדרי עדיפויות", אמר שר הבריאות אוריאל בוסו, בישיבה הראשונה של ועדת סל הבריאות ל-2024. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "הבריאות היא החוסן הלאומי והתפקוד התקין של העורף הישראלי. יש לתעדף את מערכת הבריאות בדיוני התקציב, ובכלל זה את מערכת בריאות הנפש"
"השלכות המלחמה מאלצות אותנו לשנות סדרי עדיפויות. זה לא סוד שתחום בריאות הנפש היה בחסר גדול עוד לפני המלחמה וכעת מדינת ישראל נכנסה לאירוע בריאות הנפש הגדול ביותר מיום הקמתה. בתחום הזה אסור לנו להתפשר" אמר שר הבריאות, אוריאל בוסו בישיבת העבודה הראשונה של ועדת סל הבריאות לשנת 2024. "זו משימה לאומית, לא פחות חשובה מחיזוק מערכת הביטחון, וההשלכות שלה לא רק בריאותיות אלא גם כלכליות וחברתיות", הוסיף. בוסו בירך על כך כי גם בשנת 2024 התוספת לסל ב-650 מיליון שקלים-נשמרה
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בירך על כינוס הועדה ותחילת עבודתה למרות המלחמה: "אנחנו יודעים שלמצוינות של המערכת הבריאות יש חשיבות שחורגת רק מהמערכת עצמה - היא נותנת עוגן של תקווה ויציבות ואמונה באנשים, בתקופה שבה כל הדברים האלה מתערערים. העדכון השנתי של סל התרופות והיכולת שלנו להסתכל לציבור הישראלי בעיניים, המטופלים והמטפלים, ולומר להם שסל התרופות הישראלי הוא מהטובים והמעודכנים בעולם – הוא אחד מאבני היסוד של המצוינות של המערכת וכאמור – גם עוגן ליציבות שלה.
בר סימן טוב הדגיש כי "אם אנחנו לא נעדכן את הסל, אנשים ייאלצו לחפש פתרונות במימון פרטי, דווקא בזמן בו הם צריכים יותר מהכל את התחושה של הערבות ההדדית והעזרה ההדדית שיש בינינו כישראלים". הוא קרא לשים את תוספות תקציב הבריאות בראש סדר העדיפויות הלאומית: "אנחנו לקראת ההכרעות על תקציב 2024 ואנו מבינים שהבריאות היא החוסן הלאומי של העורף הישראלי והתפקוד התקין של החברה הישראלית ולכן יש צורך לתעדף את מערכת הבריאות בדיוני התקציב, ובכלל זה גם את מערכת בריאות הנפש."
ועדת סל התרופות והטכנולוגיות- או בשמה המוכר יותר- "ועדת הסל", היא אחד המוסדות החשובים ביותר במערכת הבריאות הישראלית. סל הבריאות –שהוא תקציב שירותי רפואה שכל אחד מאיתנו יקבל על ידי קופות החולים- גדל בכל שנה לפי שלולשה קריטריונים. שניים מהם, הם "אובייקטיבים". המדד הראשון הוא המדד הדמוגרפי. הסל גדל כי מספר האנשים שחיים בישראל הולך וגדל בקצב של כ-2% כבר יותר משני עשורים ולכן חייבים לעדכן אותו, אחרת כמות הבריאות שכל אחד מאיתנו מקבל -נשחקת. המדד השני הוא "מדד היוקר": קרי, מדד המתאר את קצב ההתייקרויות של התכשירים הרפואיים. אחרת, היקף השירותים גם יישחק. אך יש פרמטר שלישי ו"סובייקטיבי": והוא "סל התרופות: תקציב מיוחד שכל ממשלה קובעת כל שנה כתוספת כי היא מבקשת לתעדף את תחום הבריאות. היא בעצם מהווה "אמירה ערכית". ועדת הסל, היא זו שמחליטה לאיזה תרופות וטכנולוגיות יועדו אותם כספים יחודים שהממשלה ביקשה להעניק לתחום הבריאות.
חברי ועדת סל הבריאות לשנת 2024 – יחד עם יו"ר הוועדה פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בבי"ח הדסה ועם ד"ר אסנת לוקסנבורג - ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות המכהנת כמרכזת וועדת הסל כמו בשני העשורים האחרונים, הם: ד"ר ח'תאם חוסין – מומחית במחלות זיהומיות וסגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל; ד"ר מתי ארליכמן - מומחה ברפואה דחופה לילדים, שערי צדק; ד״ר שירי חזן – מומחית ברפואת נשים, היחידה לרפואת האם והעובר, המרכז הרפואי רבין; פרופ' אלון פיקרסקי - מנהל האגף הכירורגי, בי"ח הדסה; ד"ר גלעד יהלום - מנהל היחידה להפרעת תנועות, שערי צדק; ד״ר סוהיר אסדי - מנהלת מחלקת נפרולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם; הרב צבי רימון - עומד בראש עמותות "סולמות", "שגרירים בלב" ו"לאופק"; רב משולם נהרי - לשעבר שר במשרד האוצר; הדסה רלבג - מייסדת המכון להנדסה רפואית ומכשור רפואי, בי"ח הדסה; ד"ר ניקי ליברמן - הנהלת שירותי בריאות כללית; ד"ר דניאל לנדסברג - מנהל רפואי מכבי שירותי בריאות; ד"ר דב אלבוקרק - סמנכ״ל חטיבת הרפואה, קופ״ח מאוחדת; פרופ' שלמה וינקר - ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות; יעל לינדנברג - רכזת בריאות, אגף התקציבים באוצר; דניאל פדון - רכז רווחה, אגף התקציבים באוצר; רן רידניק - ראש חטיבת כלכלה ורגולציה במשרד הבריאות וחיים הופרט - סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות.
