פרשנותאיפה התמריץ? התגמול של אבי צבי הוא כישלון הדירקטוריון
פרשנות
איפה התמריץ? התגמול של אבי צבי הוא כישלון הדירקטוריון
בהסכם של מנכ"ל פרטנר הוכנס סעיף שבמסגרתו אם תתחלף השליטה בחברה והוא ייאלץ לעזוב, יבשילו כל המנות בבת אחת. וראו איזה פלא, בחברה שהיה ברור שמחפשים לה בעלי שליטה חדשים התחלפה השליטה והנה צבי עוזב, עם כל האופציות בידיו
חבילת התגמול שאיתה יוצא אבי צבי מפרטנר, אחרי פחות משנה בתפקיד המנכ”ל — כ־21 מיליון שקל — היא עדות לכישלון חרוץ של דירקטוריון החברה ויושבת הראש שלו, אסנת רונן (שגם היא התפטרה אתמול), במילוי תפקידם. רונן כיהנה כיו"ר החברה כשלמעשה היתה ללא גרעין שליטה, אחרי שאיש העסקים חיים סבן החליט להחזיר את המניות להאצ'יסון והיא זו שהובילה לבחירה בצבי.
המינוי של צבי למנכ"ל פרטנר נקבע במאי אשתקד והוא נכנס לתפקיד בתחילת יוני. שלושה שבועות לאחר מכן פרסמה החברה זימון לאסיפת בעלי המניות ובו פורטו תנאי התגמול של צבי. תנאים אלה כללו שכר של כ־115 אלף שקל בחודש, צמוד למדד, כנהוג בשוק, לפי החברה, וכן בהתחשב בשכר קודמו של צבי בתפקיד, איציק בנבנישתי, שהשתכר כ־153 אלף שקל בחודש. לגיטימי.
אלא שלאלה הצטרפה חבילת אופציות ומניות חסומות נדיבה במיוחד בשווי של 8.4 מיליון שקל. אופציות, כידוע, הן כלי לתמרוץ מנהלים. הרציונל — ככל שהמנהל יביא ערך מוסף לחברה ולבעלי המניות שלה, כך גם הוא עצמו ייהנה. אלא שדירקטוריון פרטנר, כמו שקורה לא פעם בשוק הישראלי, פספס בגדול את המטרה כשקבע שמחיר המימוש של האופציות יהיה גבוה רק ב־5% ממחיר המניה הממוצע ב־30 הימים שקדמו להחלטה. כבר בימים שלאחר הזימון קפצה מניית החברה — עוד מעט נגיע לסיבות — והאופציות של צבי נכנסו לתוך הכסף.
ערך מוסף לניהול?
"המנכ"ל החדש של חברת התקשורת פרטנר לא צריך לעשות הרבה כדי ליהנות מההטבה שחילק לו דירקטוריון פרטנר, חוץ מאשר להיות נחמד ליו"רית", כתבנו כבר אז בזמן אמת. תמריץ לייצר ערך מוסף אמיתי מעבר לזה לא מצאנו באופציות האלה.
והיה עוד סימן שאלה אחד סביב האופציות — שאתמול הפך לסימן קריאה. אופציות ניתנות בדרך כלל בחלוקת מנות לשלוש או ארבע שנים. בהסכם של צבי הוכנס סעיף שבמסגרתו אם תתחלף השליטה בפרטנר והוא ייאלץ לעזוב, יבשילו כל המנות בבת אחת. וראו איזה פלא, בחברה שהיה ברור שמחפשים לה בעלי שליטה חדשים התחלפה השליטה (קבוצת רודב־גבאי־הפניקס קיבלה את האישור רק באחרונה) והנה צבי עוזב, עם כל האופציות בידיו.
בזכות מי עלה השווי
נותרה רק שאלה אחת לגבי השווי של האופציות — כיצד הן התנפחו מ־8.4 מיליון שקל לכ־18 מיליון שקל (חלק הארי מתוך 21 מיליון השקלים שיקבל צבי)? ההסבר טמון במניית פרטנר. מאז מינויו של צבי ב־12 במאי זינקה מניית פרטנר ב־73.5%. לכאורה אפשר היה לזקוף זאת לזכותו כמנכ"ל, אבל כמה באמת יכול מנכ"ל להשפיע בפחות משנה? עד שכל חברי ההנהלה שהביא הצליחו למצוא את המשרדים שלהם בראש העין, הוא כבר עוזב.
הזינוק של פרטנר תלוי בעיקר בסיבות אקסוגניות. המרכזית שבהן היא ההשתלטות של קבוצת גבאי־רודב־הפניקס על החברה. מאז הפרסום הראשון ב”כלכליסט” ב־21 בנובמבר על ההתעניינות שלהם בחברה, זינקה מניית פרטנר בכ־50.7%. כלומר, רוב הזינוק במניה בכלל נזקף להתלהבות של המשקיעים מהבעלים החדשים.
ובתקופה שבין מאי לנובמבר? מניית פרטנר רשמה עלייה נאה של 15%, אך נמוכה יותר מזו של מדד ת"א־125 שבו היא נכללת (17%). וגם במקרה הזה היתה לפרטנר סיבה טובה לזנק, ולאו דווקא בגלל דברים שקורים בתוך החברה. באותה תקופה התערער מאוד מצבה של המתחרה הקטנה אקספון, שנחשבת למחוללת תחרות, והיה איום אמיתי לכך שהיא תיעלם, בין היתר מצד פרטנר עצמה שניסתה להשתלט עליה. הוצאת מתחרה מהשוק, בטח מזיקה, היא סיבה לא רעה לאופטימיות של משקיעי פרטנר. אותם משקיעים ישלמו כעת תשלום גבוה על אוזלת היד של דירקטוריון החברה שאישר את חבילת התגמול ובעיקר של מי שעמדה בראשו.
