דעהמשרד המדע עלול לפגוע במו"פ בישראל
דעה
משרד המדע עלול לפגוע במו"פ בישראל
המשרד פצח בתהליך שיגרום נזק רב של הכנסת שינויי חקיקה הנוגעים אך ורק לשליטת המערכת הפוליטית – שרת המדע והטכנולוגיה - בפעילות הרשות לחדשנות. כתוצאה משינוי זה מאזן הכוח יעבור לידיים פוליטיות
המערכת הממשלתית לתמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי (מו"פ) - כיום הרשות לחדשנות (בעבר המדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה/משרד הכלכלה והתכנון) - קיימת ברצף כפעילות מובילה מסוף שנות ה-80'. זהו ללא ספק סיפור הצלחה חריג שאין שני לו בישראל (וכנראה גם בעולם כולו). לא בכדי חלקים נרחבים מתפיסת המדיניות הישראלית בנושא זה אומצו במדינות רבות בעולם.
אסור לטעות - המערכת הממשלתית אינה מערכת יזמית, אינה יוצרת פעילות יזמית ולא נכון לצפות ממנה לתפקד ככזו. תפקידה הוא ליצור את הסביבה הנכונה (אקוסיסטם) ולאפשר יזמות, בעיקר בדרך של תמיכה כספית בצורה נבונה.
להצלחת ההייטק הישראלי הרבה אבות – חינוך, אקדמיה, מערכת הביטחון, סגירה מהירה של מעגלי החלפת ידע, מאסה קריטית במספר תחומים ועוד. כל אלה מביאים לכך שההובלה האמיתית של ההייטק הישראלי היא בתהליכים דיסרפטיביים – פורצי דרך. האתגר של המערכת הממשלתית הישראלית הוא אפוא כיצד לתמוך ביזמויות שאין להן תקדים ולא ניתן להעריך אותן בדרכים מקובלות. נכון להיום, המערכת שנבנתה יודעת להתמודד בהצלחה עם האתגר העצום הזה.
חופש פעולה מקצועי מוחלט
קיימות סיבות רבות להצלחה יוצאת-הדופן של מערכת המדען הראשי/הרשות לחדשנות. אחת הסיבות המרכזיות היא חופש פעולה מקצועי מוחלט ללא כל סדר-יום פוליטי. דבר זה התאפשר הואיל ובמשך שנים רבות המערכת פעלה מתחת לרדאר הפוליטי ולא עניינה איש, וכאשר התחיל עניין מוגבר בה (לאור הצלחתה) כבר נוצרה מסורת של חופש פעולה מקצועי.
בעשורים האחרונים, לאחר סיום תפקידי כמדען הראשי, חלק מפעילותי היה במסגרת הבנק העולמי, שם סייעתי בבנייה של סוכנויות ממשלתיות דומות לחדשנות וכן בדקתי והערכתי סוכנויות כאלה בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם. אני יכול להעיד אפוא ממקור ראשון כי לכישלונות הרבים בהם חזיתי היה מכנה משותף אחד ברור – מעורבות פוליטית ומערכת קבלת החלטות לא עניינית המובילה למינויים בלתי ראויים, לשיתוק הפעילות ולחוסר אפקטיביות.
המדען הראשי והרשות לחדשנות שתפסה את מקומו היו בכפיפה למשרד הכלכלה, עם הקמת הממשלה הנוכחית וכחלק מההסכמים הקואליציונים הועברה הרשות למשרד המדע – תפיסת העולם והשיקולים המנחים בתמיכה במחקרים מדעיים שונה לחלוטין מתפיסת פיתוח היזמות הטכנולוגית, ובשידוך זה קיימים סיכונים רבים
מעבר הרשות לחדשנות ממשרד הכלכלה והתכנון למשרד המדע והטכנולוגיה מחייב שינויי חקיקה בחוק רשות החדשנות. קיימות שתי אפשרויות לעשות זאת: האחת, מיידית ופשוטה של שינוי כותרות בלבד מבלי להיכנס כלל לתוכן , השנייה, ניצול הזדמנות זו להקמת צוות בכיר של מומחים חיצוניים בליווי הרשות לבדיקה כוללת של המערכת ותיפקודה ולאור זאת להציע שינויים ענייניים בחוק. בהקשר זה אציין עוד כי בעבר התנגדתי למעבר מלשכת המדען הראשי לרשות לחדשנות מטעמים רבים. כיום, לאחר כמעט חמש שנות פעילות הרשות לחדשנות, אני סבור כי זוהי הזדמנות נכונה לבדיקה כוללת של אפקטיביות הרשות – מהי התמורה לעם ישראל מההשקעות שביצעה הרשות והאם הרשות מתפקדת בצורה יעילה ונכונה.
לדאבוני, משרד המדע והטכנולוגיה בחר בדרך שלישית משלו ופצח בתהליך שיגרום נזק רב של הכנסת שינויי חקיקה הנוגעים אך ורק לשליטת המערכת הפוליטית – שרת המדע והטכנולוגיה - בפעילות הרשות לחדשנות. כתוצאה משינוי זה מאזן הכוח יעבור לידיים פוליטיות (כגון בחירת היו"ר, סמכות הדיווח, אישור מסלולים חדשים וכיו"ב). כאמור, זוהי תחילת תהליך שסופו ברור לחלוטין – אין תקדים בעולם להצלחת מערכת תומכת יזמות ומעודדת חדשנות הנשלטת פוליטית.
ד"ר שוקי גלייטמן היה המדען הראשי והוא מוביל דעה עולמי בתחום מדיניות מו"פ לאומית והקמת סוכנויות לאומיות לחדשנות ותמיכה במו"פ
