מסמכי התקציב: קיצוצים אגרסיביים במשרדי התחבורה, החקלאות והתרבות - זינוק בביטחון
מסמכי התקציב: קיצוצים אגרסיביים במשרדי התחבורה, החקלאות והתרבות - זינוק בביטחון
האוצר הפיץ למשרדי הממשלה את מסמכי תקציב 2025 המלאים, ובהם פירוט הקיצוצים, המסים, ותיקוני החקיקה. משרד התחבורה יחווה קיצוץ של 770 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הבאות, 116 מיליון שקל יקוצצו ממשרד התרבות והספורט, ומשרד החקלאות יחווה קיצוץ דרמטי של 200 מיליון שקל. תקציב משרד הביטחון לעומת זאת יתנפח ליותר מ-100 מיליארד שקל
משרד האוצר הפיץ למשרדי הממשלה את מסמכי תקציב 2025. המסמכים כוללים עשרות החלטות ממשלה ובהם הקיצוצים, המסים, ותיקוני החקיקה לשנת 2025. כמו כן, מסמכים אלו כוללים גם כן תחזיות כלכליות עדכניות ופירוט ההנחות שעל בסיסן נבנה התקציב.
לעיון במסמכי התקציב המלאים:
אף שהמסמכים פורסמו כעת, הם כוללים מהלכים שהוחלט להוציא מחוק ההסדרים, דוגמת מיסוי קרנות השתלמות, מאידך, הם לא כוללים מהלכים נוספים שצפויים להתווסף במהלך הדיונים סביב התקציב בממשלה.
הוצאות הממשלה בשנת 2025 צפויות לעמוד על כ-744 מיליארד שקל, אך סכום זה כולל גם תשלום קרן של חובות בהיקף של כ-161 מיליארד שקל. כמו כן, סכום זה הוא עוד לפני חבילת ההתאמות הפיסקלית, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו הרבה.
עם זאת, תשלומי הריבית בשנת 2025 יעמדו על כ-57 מיליארד שקל, לעומת כ-44 מיליארד שקל בתקציב 2024 המקורי (שנבנה טרום המלחמה), גידול של כ-13 מיליארד שקל. תקציב משרד הביטחון עומד על 102 מיליארד שקל, לעומת כ-65 מיליארד בתקציב המקורי ל-2024. למעשה, גם המספר 102 הוא מספר נמוך, ובאוצר אמרו אמש שהמספר שמופיע בחוברת לא משקף את ההסכמות שאליהם יגיעו, לדברי גורמים המקורבים לנושא, תקציב משרד הביטחון הסופי יעמוד על בין 110 ל-150 מיליארד שקל.
בצד ההכנסות, הבשורה דווקא חיובית יותר, והכלכלן הראשי העלה את תחזית ההכנסות לשנת 2025 ל-497.4 מיליארד שקל, לעומת 489.2 מיליארד שקל בנומרטור של יוני. (אגב, גם ההכנסות ל-2024 עודכנו והן עומדות על 474.2 מיליארד שקל. זהו נתון טוב יותר מהצפוי בנומרטורים הקודמים, אך הוא עדיין משקף קיפאון ריאלי בהכנסות).
קיצוצים דרמטיים בתקציבי המשרדים
מלבד היקף ההוצאה, המסמך הנוכחי כולל גם שורה של הפחתות בתקציבי המשרדים, ההפחתה העיקרית היא ההפחתה הרוחבית. כנהוג, המסמך כעת לא נוקב בגובה ההפחתה מכיוון שההפחתה הרוחבית עשויה לגדול במהלך הדיונים בין האוצר למשרדי הממשלה השונים. אך בשלב הזה מדובר על הפחתה של כ-5% שמשקפת בסך הכל כ-5.5 מיליארד שקל.
בהחלטה על הקיצוץ הרוחבי (שכאמור יש בה הכל, מלבד סכומים, ש"ט) נכתב כי אם יהיו צעדי מיסוי או צעדי קיצוץ שלא יעברו בכנסת, הרי שדמי ביטוח בריאות יעלו בכדי לממן את ההפרש. לשר האוצר תהיה אפשרות להמיר את העלאת דמי ביטוח הבריאות בהרחבת הקיצוץ הרוחבי. סעיף זה נועד להפעיל לחץ על שרי הממשלה ועל יו"ר ועדת כספים, ולייצר מצב שבו התעקשות שלהם לא להעביר צעד פיסקלי, בעצם מגדילה את המיסוי.
בנוסף, ההחלטה כוללת פניה בבקשה לכנסת ולמבקר המדינה (שתקציבם עצמאי) שגם הם יחילו על עצמם את הקיצוץ. מעבר לכך, מוצע לצמצם את תקני כח האדם בממשלה שיביאו לחסכון של 600 מיליון קל מ-2026. בנוסף, מוצע לצמצם ולשנות את תנאי השכר של לשכות השרים, סגני השרים, המנכ"לים ומקובלי המנכ"לים, באופן שיביא לחסכון של 40 מיליון שקל בשנה.
מעבר לקיצוצים הרוחביים, יש משרדי ממשלה שזכו לקיצוץ ייחודי נוסף. כך לדוגמה משרד הנגב והגליל יחווה קיצוץ של 20 מיליון שקל, הטענה היא כי רשות הצעירים במשרד מבצעת פעילות שקיימת במשרדים אחרים. משרד הבריאות יחווה קיצוץ של 275 מיליון שקל, שמורכב בעיקר מקיצוץ במטה של משרד הבריאות בהיקף של 180 מיליון שקל. מעבר לכך יהיו קיצוצים של 35 מיליון שקל בהכשרות לסיעוד, קיצוץ של 30 מיליון שקל בתקציב התמיכות לקופות החולים, קיצוץ של 30 מיליון שקל בתמיכות לבתי חולים. קיצוץ של 5 מיליון שקל בתקציב פעילות חדרי ניתוח. ועוד סכום של 25 מיליון שקל שיועד ל"תקצוב נוסף" לפעילות IVF. גם הרשות הממשלתית לביוב תחווה קיצוץ נוסף של 100 מיליון שקל והמשרד להגנת הסביבה קיצוץ של 20 מיליון שקל
משרד החקלאות יחווה קיצוץ דרמטי של 200 מיליון שקל המיועדים למדען הראשי במשרד, וקיצוץ של 100 תקנים במשרד. משרד הכלכלה יחווה קיצוץ של 270 מיליון שקל ושל 30 תקנים. 100 מיליון שקל מהקיצוץ הם מתקציב הרשות להשקעות, 50 מיליון שקל מתקציב מינהל אזורי תעשייה, 30 מיליון שקל מהסוכנות לעסקים קטנים.
בנוגע למשרד לביטחון לאומי, מנסה משרד האוצר להפחית את התקציב המיועד לתוספות שכר חדשות לשוטרים וסוהרים, ולהפחית את תוספות תקני כוח האדם שניתנו בעבר בעקבות הלחץ של השר בן גביר, באוצר מציעים קיצוץ של 186 מיליון שקל במשרד (מעבר לקיצוץ רוחבי), אך אמש סמוטריץ' אמר כי בן גביר צפוי להיות המכשול העיקרי בהעברת תקציב 2025 וכי הוא דורש 10 מיליארד שקל של תוספת.
גם משרד הקליטה יחווה קיצוץ נוסף של 9 מיליון שקל. משרד הרווחה גם הוא יבצע קיצוץ נוסף של 100 מיליון שקל. משרד האנרגיה יקוצץ בשיעור של 8.5 מיליון שקל. משרד התרבות והספורט יחווה קיצוץ דרמטי של 116 מיליון שקל. תקציב המועצות הדתיות (שמיועד לסיורי סליחות, שמחת בית שואבה) יקומץ ב-4 מיליון שקל. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה תקוצץ ב-133 מיליון שקל בשנת 2025. וב-400 מיליון שקל משנת 2026.
הקיצוץ הייחודי המשמעותי ביותר הוא דווקא למשרד התחבורה, שיקטין את הוצאותיו בכ-770 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הבאות, כאשר החלק הארי הוא הפחתה של 705 מיליון שקל מתקציבי הפיתוח. המשמעות היא דחיית ביצוע של פרויקטי תשתית, והקטנת תקציב סלי הפיתוח. מעבר לזה מוצע לצמצם את התקציב של חברות התשתית של משרד התחבורה.
