בלעדיהמדינה מנסה להעביר את פעילות מכון היצוא לזכיין חיצוני
בלעדי
המדינה מנסה להעביר את פעילות מכון היצוא לזכיין חיצוני
משרד הכלכלה מתכוון לגייס זכיין שיטפל בפעילות החופפת למכון. גורמים בתעשייה טוענים כי "מדובר בסגירת מכון היצוא במתכונתו הנוכחית" ואומרים שזה בבחינת "מה שווה מכון היצוא אם לא שולטים עליו". משרד הכלכלה: "נבחן פתרונות לסוגיה"
מכרז לקבלת שירותי סיוע בקידום היצוא והשקעות זרות בישראל, שפרסם בשבועות האחרונים המינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה, מעורר סערה בקרב התעשיינים. הם מזהירים מפני מה שהם מגדירים "סגירת מכון היצוא במתכונתו הנוכחית".
עיון בפרטי המכרז מעלה כי משרד הכלכלה מתכוון להכפיף אליו את עיקר הפעולות לקידום היצוא, שנעשו עד כה באופן עצמאי בידי מכון היצוא. פעילות המכון מבוצעת באמצעות שורה של חטיבות שהוא מפעיל במגוון ענפים לרבות תחבורה, תעופה וחלל, ביטחון המולדת וסייבר, חקלאות וטכנולוגיות מים ועוד.
המכרז מזמין הצעות לרכש שירותי סיוע לקידום היצוא, השקעות זרות ושיתופי פעולה כלכליים בינלאומיים עבור מינהל סחר חוץ וזאת עד אמצע חודש מרץ.
נותן השירותים שייבחר יידרש לגבש תוכניות עבודה לקידום היצוא הישראלי על פי דגשים שיינתנו לו על ידי מינהל סחר חוץ; גיבוש תוכניות לביקורים של משלחות זרות בישראל, כאשר כל תוכנית כזאת תאושר מראש בידי משרד הכלכלה; ניהול המשלחות הישראליות לתערוכות שונות בחו"ל והפעלת הביתנים הישראליים בהן ועוד.
מדובר במכרז שפורסם ביום השבעת הממשלה הנוכחית, ובסמוך למועד חילופי השרים במשרד הכלכלה ולכניסתו של ניר ברקת לתפקיד במקום אורנה ברביבאי.
בראש המינהל לסחר חוץ עומד אוהד כהן. במועד שבו הוא פורסם המכרז, כהן שימש כממלא מקום מנכ"ל משרד הכלכלה, במקום רון מלכא שפרש זמן קצר לפני כן, וטרם מינויו של אמנון מרחב לתפקיד. מרחב נחשב למקורב לשר ברקת, ושימש בעברו כיועץ המשפטי ולאחר מכן כמנכ"ל עיריית ירושלים בעת, שברקת כיהן כראש העיר.
לפי אמות המידה שנקבעו במכרז המשתתפים נדרשים להעמיד ערבות בנקאית בגובה של כ־690 אלף שקל, להוכיח ניסיון בפיתוח עסקי בינלאומי בהיקף של לפחות 120 משלחות והפעלת 30 ביתנים בתערוכות בחו"ל במהלך 8 השנים האחרונות, ניהול של מחזור כספי של 15 מיליון שקל בשנה במהלך 3 השנים האחרונות ועוד.
גורמים בתעשייה שמעורבים בפעילות המכון הגדירו את המהלך שמקדם משרד הכלכלה כניסיון להרחבת המשילות גם על היצוא הישראלי: "זה כמו שמשרד הבריאות מתקצב בית חולים אבל מנהלי המשרד דורשים לבצע לחולים ניתוח לב פתוח – בעצמם", אמר גורם בכיר ל"כלכליסט".
גורם אחר אמר בהתייחס למכרז כי "יש במשרד הכלכלה גורמים שחושבים מה שווה להם מכון היצוא אם הם לא שולטים עליו" וזאת, בהשראת דבריה מן העבר של שרת התחבורה מירי רגב על תאגיד השידור הציבורי.
לפי המכרז של משרד הכלכלה משך ההתקשרות עם הזכיין שייבחר בתום ההליך הוא לשנה אחת, עם אופציה חד־צדדית של המשרד להאריך אותה ב־7 שנים נוספות.
יו"רית מכון היצוא חברת כנסת לשעבר איילת נחמיאס ורבין והמנכ"לית שלו נילי שלו מסרו בתגובה כי בשנים האחרונות חל גידול של כ־40% בהיקף פעילות המכון בהשוואה לשנים 2018 ו־2019: "בכל העולם, מכוני היצוא הם זרוע ממשלתית כפי שפועל המכון בישראל ואנחנו משוכנעות שנמשיך לפעול לטובת היצוא הישראלי כפי שהיה עד היום".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה: "משרד הכלכלה והתעשייה רואה חשיבות רבה בפעילות מכון הייצוא ובהצלחתו ופועל בהתאם. המשרד פועל בשת"פ מלא עם הנהלת מכון הייצוא והתאחדות התעשיינים לבחון פתרונות לסוגיית המכרז. לא נשקפת כל סכנה קיומית למכון הייצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לעבוד עם מכון הייצוא ולהגדיל את הייצוא של מדינת ישראל".
