פרשנותנשק לכל דורש במעטה חוסר השקיפות?
פרשנות
נשק לכל דורש במעטה חוסר השקיפות?
יצוא נשק מישראל אמור להיות הליך מושכל של שיקולים ביטחוניים־מדיניים־אסטרטגיים. עם זאת, 6,000 רישיונות ליצוא נשק בשנה, מספר זניח של אירועי אכיפה, טענות לשימוש מופקר בו בעולם מעלים תהיות לגבי יעילות הפיקוח על התעשייה
ההקלות המתוכננות בפיקוח של המדינה על היצוא הביטחוני ירחיבו משמעותית את חופש הפעולה של התעשיות הישראליות גם במדינות שסחר הנשק איתן נעשה עד כה תחת זכוכית מגדלת. מדובר בכמה עשרות מדינות, שעצם אי הכללתן ברשימה של 110 "המדינות המותרות" אומר דרשני. בגיבוש רשימת "המדינות המותרות" הושקעה מחשבה רבה, בין השאר בהתייעצות עם משרדי החוץ וראש הממשלה וגופי המודיעין. פרט לשיקולים ביטחוניים, שנגזרים מהצורך למנוע זליגה של טכנולוגיות ואמצעים למדינות אויב ולגופים עוינים, היא מושפעת משיקולים אסטרטגיים, אינטרסים פוליטיים ומדיניות החוץ של ישראל.
לכשעצמה, הקמת האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון ב־2006 היא תולדה של קטסטרופה מדינית בין ישראל לארה"ב, שהעיבה על יחסי הידידות בין המדינות. כמה שנים לפני כן התעשייה האווירית סיכמה על מכירת "הארפי", סוג של מל"ט מתאבד, לסין מאחורי גבה של ארה"ב. זאת, כשבאותו הזמן ישראל נאלצה להיכנע ללחץ אמריקאי כבד ולבטל עסקה למכירת מטוסי ביון מסוג פלקון לסין. האמריקאים חששו כי עשרות עסקאות ביטחוניות שנעשו שנים קודם בין ישראל לסין פגעו בביטחונם והם תבעו הקשחה ישראלית בפיקוח על יצוא נשק. וזאת, תוך הידוק התיאום בנושא בין שתי המדינות. הידוק הפיקוח על היצוא באמצעות הקמת אפ"י חילץ את התעשיות הביטחוניות הישראליות משורה של סנקציות והדרה מפרויקטים מרכזיים שקידמו התעשיות הביטחוניות האמריקאיות.
אלא שאפ"י לא מצטיין בשקיפות, ושיקוליו בבואו לאשר או לא לאשר עסקה ביטחונית אי שם בעולם נסתרים מן הציבור. לכך מתווספת העובדה שחלק הארי של פעילות תעשיית הנשק נעשה גם כך במחשכים, בשל מחויבות לשמירת סודיות מוחלטת מצד ספקיות אמצעי לחימה ומצד לקוחותיהן. מצב זה מונע דיון ציבורי על ייעודו הסופי של נשק המפותח ומיוצר בישראל, על השימוש שנעשה בו בעולם ובידי מי. בכלל זה נמצא גם תחום תוכנות הריגול הפולשניות שפותחו בחברות ישראליות ובחלק מן המקרים הגיעו למשטרים דכאניים.
המנטרה הקבועה של ראשי אפ"י ושל בעלי תפקידים הקשורים ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון היא שישראל לא מחמשת מדינות שמפרות זכויות אדם ומשטרים דכאניים. עם זאת, עולה השאלה האם מערכת הביטחון לא מעגלת הגדרות אלה, שכן שמה של ישראל הוזכר לא אחת בהקשר של מכירת רובים, טילים וספינות קרב למשטר במיאנמר, למשל, באופן ששימש אותו בין השאר לרדיפת בני הרוהינגה. כשפעילי זכויות אדם עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה למשרד הביטחון לאסור יצוא נשק למיאנמר, הדיון נעשה בדלתיים סגורות ועל ההחלטה הוטל צו איסור פרסום.
לעתים תכופות גם תעשיות ביטחוניות מרכזיות מתפארות בעסקאות נשק מוצלחות. אלביט מערכות מדווחת על עסקה למכירת מערכת הגנה למשוריינים באירופה, התעשייה האווירית מספרת על מכירת טילי חץ לגרמניה ורפאל מפרטת רשימה מתארכת של צבאות בעולם שמשתמשים בטיל נגד טנקים שלה ספייק. עם זאת, אף חברה כזאת לא דיווחה אף פעם על עסקה שעשתה עם מדינה שפרטיה יכולים לעורר תהיות.
ב־2023 אפ"י נתן כ־6,000 רישיונות ליצוא ביטחוני לעומת כ־17,000 רישיונות שיווק. באותה השנה היצוא הביטחוני הישראלי הגיע לשיא של יותר מ־13 מיליארד דולר. כמעט 40% מהעסקאות הביטחוניות בחו"ל היו מסביב למערכות הגנה אוויריות וכ־35% מהיצוא הביטחוני הופנה ליבשת אירופה, על רקע מרוץ החימוש שעוררה המלחמה באוקראינה. מנתוני אפ"י עולה כי מאלפי רישיונות השיווק והיצוא שהוא מספק מדי שנה, מתחילת השנה הנוכחית הוא קיים 68 בדיקות בעקבות אינדיקציה כלשהי על הפרה לכאורה של חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.
במענה על שאלות כלכליסט בנושא, ראשת אפ"י רחלי חן אמרה כי מתוך 68 המקרים נפתחו 13 אירועי אכיפה הכוללים שימועים, שחלקם הסתיימו לאחר שהתברר כי לא נעשתה כל הפרה. באפ"י לא נוקבים במספר ההפרות שביצעו בסופו של דבר החברות, בפרטיהן ובסנקציות שננקטו כלפיהן בשל כך. הסנקציה המרבית לעבירה על חוק אפ"י היא קנס של כמיליון שקל, למרות ששכבר לפני שנים הסכימו באגף כי יש להעלות את הקנס לכ־3 מיליון שקל. חן אומרת כי ההקלות המתוכננות מתמקדות במקטע השיווק של מערכות נשק, כדי לאפשר גמישות לחברות שמתחרות בעולם על תקציבי ענק, וממילא עיקר תשומת הלב יינתן בשלב של מתן רישיונות הייצוא – שבלעדיהם כל עסקה לא יכולה להתממש. לדבריה, הפיקוח על החברות מיטבי, הדוק וחסר תקדים לעומת מדינות אחרות. אלא שבהיעדר שקיפות בנושא, חוץ ממנה וממנהלי החברות הביטחוניות, שיש להם אינטרס לשמור על עמימות, אף אחד לא יכול לדעת את זה.
שיגור של טיל חץ. 40% מהעסקאות היצוא נוגעות למערכות הגנה אווירת
