ניתוחהאינפלציה ממשיכה לדהור ונותנת רוח גבית להמשך העלאות הריבית
ניתוח
האינפלציה ממשיכה לדהור ונותנת רוח גבית להמשך העלאות הריבית
מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה באוקטובר ועלה ב־0.6% בהובלת הפירות והירקות; מחירי הדיור עלו בקצב שנתי של 20% והאינפלציה ממשיכה להתפשט לענפי השירותים; בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית בשבוע הבא
מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, עלה ב־0.6% לעומת צפי של 0.5%-0.4% ושלח את האינפלציה השנתית אל מעל 5%, 3.1 נקודות אחוז מעל יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה. במשק בתפקוד תקין שצומח האינפלציה השנתית הרצויה (קצב עליית המחירים) חייבת לנוע בטווח שבין 1% ל־3%, כך שנגיד בנק ישראל לא ממש מחייך בעקבות הנתונים.
העלייה במדד היתה צפויה שכן באוקטובר תמו המבצעים הן של הירקות והפירות טריים (שעלו ב־4.1%), הן של הלבשה והנעלה שעלו בשיעור דומה, והן של סעיף המזון כולו שהתחזק ב־1%. הבעיה הגדולה היא בעיקר בשני סעיפים מרכזיים שעלו מאוד: דיור (שכר דירה) ותחבורה (נסיעות לחו"ל) שעלו ב־0.6% כל אחד, כאשר תחזוקת הדירה עלתה ב־0.4%.
כאשר מסתכלים קדימה ניתן לקבוע כי מחירי הטיסות ירדו (לפחות קצת) וגם מחירי ההלבשה וההנעלה אמורים לרדת, השקל התחזק (הדבר מוזיל את היבוא), מחירי התובלה הימית במגמת ירידה. מנגד, לא ברור מה יקרה עם מחירי הפירות והירקות, מה יעלה בגורלם של מחירי האנרגיה. עדיין, אי־הוודאות משמעותית: סין ממשיכה עם המדיניות שלה והמלחמה באוקראינה עוד לא תמה.
אחד מהמאפיינים הבולטים של האינפלציה בישראל הוא כי שכמעט כולה בשירותים, למרות שכאמור, נרשמו עליות במוצרים. כלומר, היא כבר מושרשת ופחות קשורה למשברי האנרגיה והמזון בעולם - על רקע שיבוש שרשראות האספקה שנמשך בעיקר בסין בגלל שאריות קורונה וגם בגלל מלחמת אוקראינה. יתרה מזו, מחירי הדלקים דווקא ירדו החודש. ברגע שהאינפלציה עוברת לשירותים, הרבה יותר קשה להיפטר ממנה. עיקר הדאגה קשורה עדיין לסעיף הדיור: המהווה מעל רבע מהמדד שכאמור עלה ב־0.6% אך ממשיך לאותת כי הוא לא נרגע. לפי הלמ"ס עבור 90% מהשוכרים תחת חוזה קיים כמעט ולא נרשם שינוי, והעלייה נובעת מ־7% מהשוכרים אשר חידשו חוזה. שם נרשמה עלייה של כ־3.7% ומ־3% מהשוכרים אחר חתמו על חוזה חדש לגמרי בדירה חדשה, נרשם זינוק חד של כ־6.2% בממוצע בשכר הדירה החודשי.
החדשות הטובות הן כי ככל שהאינפלציה עוברת לשירותים, כלי הריבית אפקטיבים יותר. לכן, כמו בחודשים האחרונים, השאלה הגדולה שעולה גם השבוע, היא לא האם, אלא בכמה, יעלו חברי הועדה המוניטארית את הריבית בישיבתם הקרובה בעוד פחות משבוע ימים. כעת היא עומדת על 2.75% אחרי שבפעם הקודמת הוחלט על העלאה חדה ואגרסיבית של 0.75% בדומה למהלכים של הפדרל ריזרב בארה"ב. אסור גם לשכוח: עד סוף השנה תתחיל לתפקד ממשלה חדשה שלא ברור אם יש לה מעצורים והיא עלולה לנקוט במדיניות תקציבית אולטרה־מרחיבה, אינפלציונית מאוד מטבעה, שעלולה להציב את בנק ישראל במקום מאוד רגיש. את מה שקרה בבריטניה לפני חודשיים כולנו ראינו ואם זה קרה בכלכלה השישית בעולם ־ זה יכול לקרות גם אצלנו.
האם בכל זאת הם יתחילו להאט והפעם יסתפקו בהעלאה של 0.5% בלבד? הרי האינפלציה לא מתפרצת ומתקרבת האטה — בעיקר בשותפות הסחר ובכלכלות החשובות בעולם. או שמא, שם ימשיכו עם המדיניות ה־FRONT LOADING (מעבר המשקל קדימה) ויעדיפו להגזים בצמצום מאשר לצמצם מעט מדי?
המצב שלנו אינו דומה לשאר העולם שכן עדיין האינפלציה בישראל היא אפילו פחות מחצי מזו של שאר המדינות המפותחות ועדיין נמוכה ממש מזו שנרשמה בארה"ב. כלומר, בנק ישראל לא חייב להאיץ וללחוץ על דוושת הצמצום המוניטארי בעוצמה שחייבים המקבילים האמריקאים והאירופים, ובוודאי אלו של הכלכלות המפותחות.
כמו כן, אתמול דווח על עלייה משמעותית בשיעור הבלתי מועסקים לרמה של 4.3% - הרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. בנובמבר שעבר האבטלה עמדה על 4.6%. לא צריכים להיכנס לפאניקה: מדובר על שיעור נמוך בכל קנה מידה, אפילו במונחים של המערב שם הממוצע עומד על 4.9% - שפל היסטורי. יתרה מזו, כדאי להמתין לנתונים ב־21 לחודש - אותו יום בו הוועדה המוניטארית תתכנס להחליט על גובה הריבית - ולהסתכל מה קרה עם מה שמכונה "אבטלת ליבה", קרי, כמה עלה שיעור הבלתי מועסקים בקרב בני 64-25. המדד הזה טוב יותר לבדיקת מצב שוק התעסוקה. על הדרך, כלכלני בנק ישראל יסתכלו מה קרה עם מספר המשרות הפנויות שעדיין נותר גבוה. גם אם הנתונים הם פחות מרנינים, לא נראה כי זה יהיה מספיק כדי לשכנע את פקידי הבנק המרכזי שצריכים לעצור.
לא פחות חשוב, יהיה הנתון שיתפרסם מחר: הצמיחה במשק לרבעון השלישי והרכבה. אם הצמיחה תהיה נמוכה והנתונים יאותתו כי ההאטה כבר כאן - יחד עם נתונים פחות מעודדים על שוק העבודה - יתכן כי חילוקי הדעות בבנק ישראל ישובו אל הוועדה המוניטארית אחרי חודשים בהם היתה הסכמה גורפת כי יש ללחוץ על הדוושה.
מה שבטוח, כפי שהיה צפוי מראש, כי הדילמה המוניטארית הולכת ומתחדדת. ככל שמעלים את הריבית, היא מתחילה לתת את אותותיה במרחב הכלכלי: בשוק הנדל"ן העסקאות צנחו ב־25% וגם לקיחת המשכנתאות נפלה בכ־45% באוקטובר; בהייטק, יקור הכסף גורם לגל פיטורים שעוד לא הגיע לסופו. האינפלציה מתמתנת כי הביקושים יורדים. ואם הביקושים יורדים סימן שהפעילות מתמתנת. ואז הבנקים המרכזיים מתבקשים להיות מדויקים יותר ואז נכנסים לאיזור של בין הפטיש לסדן: מה יותר חמור - המיתון או האינפלציה? ממה יהיה יותר קשה להתאושש? עצירה מוקדמת מדי עלולה לתת רוח חיה ולטפח את האינפלציה בחזרה. עצירה מאוחרת, עלולה לגרום לפגיעה במשק, בתעסוקה ובאזרחים עצמם שממילא הכנסתם הפנויה כבר נשחקה.
