פרשנותמאיראן ועד סעודיה: השאלות הפתוחות אחרי חיסול סינוואר
פרשנות
מאיראן ועד סעודיה: השאלות הפתוחות אחרי חיסול סינוואר
הסיכויים לעסקת חטופים וגורלה של רצועת עזה לא התבהרו אחרי חיסול סינוואר, וחמאס עדיין מפגין יכולות שליטה. לזהות היורש יהיו השלכות פנים־פלסטיניות ואזוריות שכן הנהגת חמאס במחלוקת: מחנה האחים המוסלמים מול המחנה האיראני
חיסול הסמל של חמאס בשנים האחרונות, יחיא סינוואר, הנחית מכה קשה על ארגון הטרור אך הדרך למיגורו עדיין ארוכה. סינוואר הפך בשנים האחרונות למנהיג הבלתי מעורער של הארגון. הוא סילק מדרכו יריבים פוטנציאליים, הגה והורה על ביצוע טבח 7 באוקטובר עם קבוצה קטנה של נאמנים, ובחירתו לתפקיד יו"ר הלשכה המדינית באוגוסט האחרון במקומו של אסמאעיל הנייה המחוסל העידה יותר מכל על מעמדו.
עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית לאחר החיסול של סינוואר אין תשובות ברורות לגבי מה יקרה לחמאס, מה יהיה גורלה של רצועת עזה ומהם הסיכויים לעסקת חטופים. ספק אם גם למי שנותר בהנהגת חמאס יש תשובות כרגע. חיסול סינוואר שנחשב מכשול להסכם חטופים יוצר הזדמנות, אך יש לשים לב כי בהתבטאות הראשונה של הארגון לאחר החיסול הוא הביע בפומבי דבקות בעקרונות שקבע סינוואר מאז החל המו"מ: הפסקת המלחמה, נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה ושחרור אסירים ביטחוניים. כדי לדעת האם הסתלקותו של סינוואר מהזירה תוביל להגמשה מסוימת בתנאים להסכם, יצטרך המזרח התיכון להמתין ולראות מי ינהיג את הארגון לאחר עידן "הקצב מח'אן יונס".
בשל הדומיננטיות של סינוואר, חיסולו אמור להחליש עוד יותר את חמאס שמאז 7 באוקטובר ספג מכות קשות. הנהגתו המדינית, האידיאולוגית, האינטלקטואלית, האזרחית והצבאית ברצועת עזה חוסלה כמעט לחלוטין וגם מי שנותר עסוק בהישרדות ובמנוסה. בחמאס מנסים לטעון כי חיסולים של בכירי הארגון בעבר לא רק שלא החלישו אותו אלא רק חיזקו אותו, אבל היום המציאות שונה. סינוואר לא חוסל בחלל ריק ובניגוד לשנים עברו החיסול שלו מצטרף לשורה ארוכה של חיסולי בכירים במהלך השנה האחרונה ולכן מדובר במכה ארגונית ומורלית משמעותית יותר מאשר חיסול בודד של מנהיג כזה או אחר.
כצעד ראשון, גם אם לא מיידי, חמאס יצטרך להתכנס בתוך עצמו ולהחליט על מחליף לסינוואר. כרגע מכל המועמדים ששמם נזרק לאוויר אין מישהו בדמותו של סינוואר שמשלב יחד רקע צבאי ומדיני. הגוף שאמור לבחור את המחליף לסינוואר הוא מועצת השורא של חמאס המורכבת מכמה עשרות חברים כשהכוח בה נחלק בין שלושה מוקדי הפעילות של חמאס — חו"ל, רצועת עזה והגדה המערבית. עד היום בשל הדומיננטיות של סינוואר, המשקל של רצועת עזה היה המשמעותי יותר אך עתה צפוי שינוי.
בפני חמאס עומדות שלוש אפשרויות לבחירת המחליף - דמות מרצועת עזה ובהקשר זה נראה שח'ליל אלחיה, מקורבו של סינוואר, נחשב למועמד המוביל. הוא תוצר של חמאס־עזה ואף על פי שלא צמח בזרוע הצבאית, יש סיכוי כי הוא יהיה מקובל על ראשיה. האופציה השנייה תהיה בחירת מנהיג משורות חמאס־חו"ל אך לא ברור עד כמה מנהיג כזה יהיה מקובל על הזרוע הצבאית שכן בעבר מנהיגים כמו אסמאעיל הנייה או ח'אלד משעל שהתגוררו בקטאר ונהנו ממנעמי החיים שם זכו מצד ראשי הזרוע הצבאית לכינוי לעגני: "לוחמי הג'יהאד של בתי המלון". אופציה שלישית תהיה שחמאס יבחר מנהיג אחר, פחות מוכר, ולא יפרסם את זהותו מטעמי ביטחון. בכל מקרה, התקופה הקרובה בחמאס תהיה חוסר ודאות ומאבקים פנימיים.
יש לזכור כי הנהגת חמאס גם בתקופת סינוואר נמצאה במחלוקת בין שני מחנות - האחים המוסלמים מול המחנה האיראני. עם הדמויות הבולטות במחנה האחים המוסלמים נמנים ח'אלד משעל ומוסא אבו מרזוק היושבים בקטאר. אנשי מחנה זה אינם בני שיח לישראל ולא יכירו בה לעולם, אך במונחי חמאס נחשבים "מתונים" ופרגמטיים יותר וכאלה שהביעו בעבר סוג של נכונות להודנה ארוכת טווח ולכינון מדינה פלסטינית בגבולות 67’ בשלב ראשון. העובדה שבכירי מחנה זה יושבים בקטאר, ושהם בעלי נכסים ועסקים בה, יוצרת מצב שהיא יכולה להפעיל עליהם יותר מנופי לחץ. עם זאת, הקשר של מחנה זה עם הזרוע הצבאית שממשיכה לפעול ברצועת עזה ולהחזיק בחטופים הישראלים לא נחשב הדוק.
המחנה האיראני שאותו הוביל סינוואר נוצר משיקולים פרקטיים ואינטרס משותף - חיסול ישראל. למרות הפער הדתי בין חמאס לאיראן (סונה מול שיעה), סינוואר הכריע לטובת הציר השיעי מתוך הבנה כי רק משטר האייתולות יהיה מוכן לחמש, לאמן, להעביר ידע ולממן את זרוע הטרור שלו בדרך לביצוע תוכניתו הרצחנית של 7 באוקטובר. מסמכים שנחשפו ברצועת עזה מעידים כי איראן העבירה לזרוע הצבאית מאות מיליוני דולרים בשנים האחרונות. אחרי חיסול סינוואר איראן לא תהיה מוכנה לוותר על ההשקעה שלה ותשאף כי המנהיג הבא יהיה מבין נאמניה.
שליטה ברצועה והאתגר של ירדן
למרות המכות הקשות שספג חמאס בשנה האחרונה ובראשן חיסולו של סינוואר, מיגורו המוחלט של הארגון עדיין רחוק ומוקדם להספידו. ברצועת עזה הארגון עדיין מפגין יכולות שליטה באזורים שבהם צה"ל אינו נמצא, וזאת בהיעדר אלטרנטיבה. אנשי הארגון שולטים בסיוע הנכנס לרצועה ובהפצתו ומכירתו ומגלגלים מיליוני דולרים בחודש לפחות מפעילות זו. חמושי חמאס משליטים את מרותם ברחובות, והדבר בא לידי ביטוי במעצר משתפי פעולה וכן במעצר סוחרים סוררים כהגדרתם המנצלים את המצב להעלאת מחירי הסחורות. מעבר לצד האזרחי, לפי הערכות, הכוח הצבאי של חמאס מונה כיום לפחות 15 אלף חמושים וגם אם חלק מהם יניחו את נשקם בעקבות חיסול סינוואר, מדובר בחלק זניח.
מחוץ לרצועה, לחמאס נכסים רבים הפזורים במדינות כמו קטאר, טורקיה, מלזיה ועוד והוא עושה בהם שימוש בעיקר כדי להזרים מימון ולהבריח אמל"ח לשטח איו"ש. חמאס באמצעות זרוע האחים המוסלמים בירדן מגביר את פעילותו בשטח הממלכה ותזכורת לכך היה הפיגוע ביום שישי של שני מחבלי האחים המוסלמים מירדן שביצעו הסתננות ופיגוע באזור ים המלח. לאחרונה אף הושמעו קריאות חריגות של אנשי האחים המוסלמים בירדן להתחיל לעשות שימוש ברקטות ונראה כי האתגר של השלטונות בירדן רק ילך ויתעצם ככל שתועמק הפגיעה בחמאס ברצועת עזה והוא ינוטרל כאיום ממשי על ישראל.
המודל הלבנוני בעזה והאינטרס הסעודי
לחיסול של סינוואר השלכות פנים־פלסטיניות ואזוריות. יש לזכור כי חיסולו התרחש בעת שהרשות הפלסטינית וחמאס היו בעיצומו של דיאלוג לפיוס. הסבב האחרון התקיים לפני ימים אחדים בקהיר ובשיחות אלו נדונו, בין השאר, ההסדרים הצפויים ברצועת עזה ב"יום שאחרי", כולל הניהול האזרחי והאחריות על המעברים. בעידן של סינוואר (וגם לפניו) הסיכוי להסכם פיוס בין הצדדים היה קלוש. מי שדחפו להסכם עם הרשות היו מנהיגים בחמאס־חו"ל. הם תומכים בהסכם של הקמת ממשלת אחדות ברמאללה שתחתיה תעבוד ועדה לניהול אזרחי של רצועת עזה ותפעל גם לשיקומה.
מדובר בנוסח די דומה למה שקרה בלבנון בשנים האחרונות ולפיו חזבאללה הוא הכוח הדומיננטי בפוליטיקה הלבנונית אך פועל כשבחזית ממשלה לבנונית חסרת יכולות ממשיות. בחמאס היו מעוניינים להעתיק את המודל הזה גם לרצועת עזה, מה שישראל לא תסכים לקבל. אך סילוקו של סינוואר פותח פתח לפשרות מסוימות של חמאס כלפי הרשות הפלסטינית.
חיסולו של סינוואר הדגיש שוב את זהות האינטרסים של ישראל והציר הסוני המתון בראשות ערב הסעודית. הפסקת השיחות על הסכם הנורמליזציה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר והביקורת הפומבית שנמתחת מאז על ישראל מכיוון ריאד אינן מעידות על שינוי בתפיסה. בתקשורת הסעודית המשקפת את עמדת השלטונות ניתן להבחין בקורת רוח על חיסול מנהיג חמאס, ולא פורסמה כל הודעה בנושא. עוד דוגמה לכך: ערוץ הטלוויזיה הסעודי הפופולרי MBC פרסם בשישי כתבה על חיסול סינוואר ושאר בכירי חמאס וכינה אותם "טרוריסטים", דבר שגרר מחאת רשת נרחבת בקרב תומכי חמאס והציר השיעי ואף גרר התפרצות למשרדי הערוץ בבגדאד.
העמדה הסעודית היא תוצאה של התחברות סינוואר לציר השיעי המאיים על סעודיה גם אם היא חתומה בימים אלה על הסכם עם איראן. מעבר לכך, המלחמה בעזה הביאה לפגיעה ישירה באינטרסים של סעודיה שבאה לידי ביטוי בהאטת ההשקעות הזרות במשק הסעודי ובשיתוק נמל הים הראשי של הממלכה בג'דה.
