בדרך לאישור: חובת התקנת פאנלים סולאריים על חלק מהגגות
בדרך לאישור: חובת התקנת פאנלים סולאריים על חלק מהגגות
מנהל התכנון ידון בטיוטת תקנות חדשות שיחייבו הצבת מתקנים סולאריים על כל מבנה חדש ששטחו 120 מ״ר ומעלה, מלבד בנייני מגורים משותפים. התקנות מתייחסות למבנים חדשים שטרם החלו בקבלת אישורי בנייה, וסביר שיחלו להיבנות רק לקראת סוף העשור, החל משנת 2028
מנהל התכנון עשוי לדון ביום חמישי בטיוטת תקנות חדשות שיחייבו, אם יאושרו, הצבה של מתקנים סולאריים על כל מבנה חדש ששטחו 120 מ״ר ומעלה, מלבד בנייני מגורים משותפים, כתנאי לקבלת אישור איכלוס. את התקנות קידם בשנים האחרונות משרד האנרגיה, בעקבות מספר החלטות ממשלה בנושא. התקנות מובאות לדיון באיחור ניכר, כשלוש שנים לאחר החלטת ממשלה שקבעה כי יש להוציאן לדרך. אם יאושרו התקנות כלשונן למרות ההתנגדויות הצפויות, הן עשויות לסייע לפתח משמעותית את תחום האנרגיה הנקייה בישראל. למרות זאת, בנייני מגורים משותפים מהווים את רוב הבניינים העתידים להיבנות בישראל, והתקנות לא יחולו עליהם למרות הפוטנציאל האדיר.
התקנות, לפי הנוסח הנוכחי שלהן, קובעות כי חצי שנה לאחר כניסתן לתוקף, יידרש כל בית פרטי חדש ששטח הגג הרציף שלו עולה על 120 מ״ר, להתקין לוחות סולאריים. כך גם מבנה ציבור ששטח הגג שלו הינו 250 מ״ר ומעלה יחוייב גם הוא להתקין לוחות סולאריים, לפי נוסחה של שטח הגג לחלק ל-20. השאלה העיקרית היא עד כמה משמעותיות יהיו ההחרגות. ראשית, כל מהנדס מבנה יכול לבקש להחריגו מאותה חובה תחת תנאים מסוימים (למשל, ככל שהמבנה נמצא בצל של מבנה אחר).
לכך מצטרפות החרגות פרטניות: בניינים שגובהם מעל 42 מטר, בניינים בסביבה החופית, בניין שבנוי מחומרים קלים או מחובר למבנה לשימור – לא יידרשו להציב על גגותיהם מתקנים סולאריים. לאור דרישת מנהל התכנון, גם מקוואות הוחרגו ולא ידרשו להציב פאנלים סולאריים על הגג. זאת, שכן לפי ההלכה, גשם על מקווה טהרה צריך לרדת ישירות על הגג.
התקנות מתייחסות לבניינים חדשים, כלומר כאלו שטרם החלו בקבלת אישורי בנייה, וסביר שיחלו להיבנות רק לקראת סוף העשור, החל משנת 2028. במשרד האנרגיה מעריכים כי הצעד יוביל לתוספת הספק מותקן של עד 700 מגה וואט ב-2030. זוהי אמנם לא כמות משמעותית במיוחד, אך בשנת 2040 ההספק עשוי לזנק לכדי 3500 מגה וואט, כך לפי ההערכות.
אוריאל בבצ׳יק, מהחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, אומר כי ״אנחנו מקדמים מהלך פורץ דרך שיציב את מדינת ישראל בראש המדינות המובילות בתחום האנרגיה הסולארית. כל זאת, כחמישים שנה לאחר שכל בניין מגורים חדש חויב בהתקנה של דודי שמש, מהלך שהביא לחסכון אדיר באנרגיה לאורך השנים. מדובר במהפכה שתסייע במיצוי הפוטנציאל לייצור אנרגיה בשטחים מבונים, תוסיף אלפי מגה וואטים בעשור הקרוב, תבזר את משק החשמל ותגדיל את חוסנו בעתות חירום ושגרה״.
מבנים נחשבים לזללנים משמעותיים של אנרגיה. בסך הכל, מגזר הבניין והבנייה היה אחראי על 36% מצריכת האנרגיה הסופית ו-39% מפליטות הפחמן הדו-חמצני (CO2) הקשורות לתהליכי אנרגיה בשנת 2018. בישראל, מבנים אחראים ל-60% מצריכת החשמל ול-33% מפליטות גזי החממה. לכן, יש חשיבות רבה לכך שיהפכו ליצרני חשמל בעצמם ובזמן שגגותיהם משתזפים ריקים תחת השמש הקופחת בישראל, יצליחו לפחות לקזז באמצעות ייצור חלק מהחשמל אותו הם מייצרים, ולסייע בהפחתת פליטות גזי החממה.
בשנת 2020 פרסמו משרדי הממשלה מסמך חזון למעבר לכלכלה דלת פחמן, בו הכריזו כי משנת 2025, 100% מהתחלות הבניה של בתי מגורים צמודי קרקע יהיו מאופסות אנרגיה, ו-25% מהמבנים בני 3-5 הקומות. בשנת 2030, יהיה מדובר ב-100%. אולם צעד זה נזנח ולא קודם, למרות שלא נחשב משמעותי במיוחד. קדמה לו גם הצהרה בשנת 2020, של שר האנרגיה דאז – יובל שטייניץ, שהכריז כי ״המשרד בהובלתי מקדם יעדים שאפתניים. החל משנת 2030, 100% ממבני המגורים החדשים בבנייה רוויה של 3-5 קומות יהיו מאופסי אנרגיה, כמו גם בנייה של מבני ציבור ומבני חינוך חדשים״. בסוף חודש יולי 2021, ניסו במשרד להגנת הסביבה לקבע את היעדים בהחלטת הממשלה בנושא כלכלה דלת פחמן, אך במשרד האוצר ובמשרד הפנים תחתיו יושב מנהל התכנון, התנגדו לכך.
לבסוף, כפשרה, הוחלט ״להטיל על משרד הפנים ומנהל התכנון, בשיתוף משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לפעול לקביעת יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה למבנים בתוך שנה״. כשנה וחצי לאחר מכן, החלטת ממשלה נוספת שוב הורתה להקים צוות בנושא דומה: בחינת כלים לקידום הצבת פאנלים סולריים בבנייה חדשה שאינה למגורים, לרבות בחינת האפשרות להטלת חובה להתקנתם.
לאחר סחבת משמעותית, רק כעת מגיעות תקנות בנושא לדיון, והדרך לאישורן לא צפויה להיות קלה. כך למשל עשויות להתעורר התנגדויות משמעותיות של קבלנים והשלטון המקומי, בשל התייקרות הבנייה. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מסביר כיצד ניתן להתגבר על כך: ״התקנות צפויות לעורר התנגדויות משמעותיות. מדובר בשינוי עמוק של תוכן הבניה בישראל. אם רוצים שהמהלך יצליח צריך לקדם צעדים דרמטיים. על מנת שקבלנים ישמחו להקים גג סולארי בבניינים חדשים בנק ישראל צריך להגדיל את אחוז המשכנתאות לבניה ירוקה. גג סולארי מייצר חסכון אצל הדייר שמפחית את הסיכון לבנק ולכן יש גם בסיס למהלך שכזה. ללא מימון יהיה מאד קשה לקדם שינוי אמיתי. השינוי הזה אפשרי הוא רק מצריך החלטות אמיצות״.
ישראל לא נחשבת למתקדמת בתחום האנרגיה המתחדשת. היא הציבה לאורך השנים יעדים צנועים ביחס למדינות העולם בתחום, ואף אותם לא טרחה להשיג. כך, רק בשנה שעברה, כ-10% מהחשמל יוצר באמצעות אנרגיה נקייה, יעד שהוצב לשנת 2020. מרבית גורמי הממשלה סבורים שהיעד שהוצב לסוף העשור - 30%, לא יושג, אלא יעמוד על 19%. רק לשם השוואה, בשנה שעברה, מקורות אנרגיה מתחדשת ייצרו 44.7% מהחשמל באיחוד האירופי, עלייה של 12.4% בשנה אחת.
