נפרץ בפעם השלישית: הממשלה אישרה להגדיל את תקציב 2024 ביותר מ-33 מיליארד שקל
נפרץ בפעם השלישית: הממשלה אישרה להגדיל את תקציב 2024 ביותר מ-33 מיליארד שקל
סך התקציב יגיע ל-620 מיליארד שקל. בין הגורמים: הימשכות המלחמה והרחבתה לצפון, העיכוב בסיוע האמריקאי והעלייה בעלויות החוב. כתוצאה מכך אושרה הגדלת תקרת הגירעון ב-1.1%, מ-6.6% תוצר, ל-7.7% תוצר; נדחה הדיון בפיצוי למלונות ובתי הארחה שניזוקו בגין הארחת המפונים
הממשלה אישרה היום (א') את ההחלטה לפתוח שוב את תקציב המדינה לשנת 2024 ולהגדיל את הסכום שמותר לממשלה להוציא בשנת 2024 ב-33 מיליארד ו-180 מיליון שקל. סך התקציב יגיע ל-620 מיליארד שקל.
18 מיליארד שקל מההגדלה נדרשים בשל עיכוב בהגעת כספי הסיוע האמריקאי לישראל. 13.4 מיליארד שקל מההגדלה נדרשים בשל הימשכות מלחמת חרבות ברזל בעצימות שדורשת 'גיוס מילואים משמעותי', ובשל הרחבת המלחמה בצפון. ו-1.8 מיליארד שקל נדרשים בשל גידול בתחזית ההוצאה על תשלומי הריבית הממשלתיים בשנת 2024.
הגדלת ההוצאה המותרת גררה גם את הגדלת 'תקרת הגירעון' לשנת 2024, אם כעת תקרת הגירעון עומדת על 6.6% תוצר, הממשלה אישרה את ההצעה להגדיל את תקרת הגירעון ל-7.7% תוצר, הגדלה של 1.1% תוצר. למעשה, התוספת היא בהיקף של 33.2 מיליארד שקל שהם קרובים יותר ל-1.7% תוצר, אך הממשלה יכולה להסתפק בהגדלה של 1.1% תוצר בלבד, בשל הפתעה דרמטית בהכנסות המדינה. התחזית המקורית הייתה כי הכנסות המדינה בשנה זו יעמדו על כ-449 מיליארד שקל, אך התחזית כעת, כי הן יעמדו על כ-474 מיליארד שקל. חשוב לציין, כי הגידול בהכנסות מפתיע במיוחד כי הוא מתרחש בתקופה שבה תחזית צמיחת התוצר מתעדכנת שוב ושוב כלפי מטה.
מעבר להחלטה המשמעותית על פתיחת התקציב, הוחלט לדחות את הדיון על החלטת ממשלה שנועדה לפצות את 'מתקני האכסון' (מלשון אכסניה, ש"ט) שניזוקו בעקבות אירוח המפונים. מדובר בהחלטה שמשרד התיירות קידם ללא הסכמה של האוצר. ולכן היועצת המשפטית כתבה במכתבה לממשלה "להחלטה יש היבטים תקציביים משמעותיים שכן יישומה כרוך בהוצאה תקציבית של 200 מיליון שקל, משכך מדובר בהצעה תקציבית שיש לתאמה עם משרד האוצר, בין השאר, על מנת להבטיח שמשרד התיירות אכן יכול להקשיח את תקציבו לטובת יישום ההחלטה".
היועצת כתבה כי מקבלת את עמדת משרד האוצר לפיה "נדרשת עמדת משרד האוצר טרם העלאת ההחלטה להצבאה, זאת בפרט שעולה מעמדה ראשונית של האוצר, כי ההיבטים התקציביים של ההחלטה, כלל לא נבדו על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר". מבין השורות עולה כי במשרד האוצר סבורים כי ייתכן וכי המקור התקציבי למימון נזקים אלו צריך לבוא מקרן פיצויים מס רכוש ובהתאם לתנאים שם.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מעלה נקודה נוספת בנוגע להחלטה הזו וזה העיתוי שלה, יוליס כותבת "יש לשים לב למועד שבו ההצעה עולה לדיון, ובפרט להצעה נוספת של תקציב 2024 וגיבושו של תקציב 2025", או במילים אחרות, יוליס אומרת, משרד התיירות לא יכול להעלות הצעה כזו שהיקפה מגיע ל-200 מיליון שקל בזמן גיבוש מסגרת התקציב בלי שהוא סגור עם משרד האוצר. יוליס גם מדגישה כי דווקא בנושא הפינויים היתה "מעורבות רבה לאורך כל הדרך", לסיום מדגישה יוליס, את העובדה שהפרקטיקה הזו – העלאת הצעות תקציביות לממשלה ללא דיון מקדים עם האוצר – היא פרקטיקה שעלולה להיות לה "השלכות רוחב על קידום החלטות תקציביות אחרות".
כאמור, בעקבות ההתנגדות של משרד המשפטים ומשרד האוצר, הוחלט לדחות את הדיון בפיצוי למלונות ולבתי הארחה שניזוקו בגין הארחת המפונים, עד לישיבת הממשלה, צריכים הצדדים – תיירות ואוצר – להגיע להסכמות.
