רמ"י מנסה למקסם רווחים ומסכלת ניצול שטחי מחלפים לפאנלים סולאריים
רמ"י מנסה למקסם רווחים ומסכלת ניצול שטחי מחלפים לפאנלים סולאריים
לפני שלוש שנים הכריזה חברת נתיבי ישראל שפאנלים סולאריים יותקנו בשטחי מחלפים כדי להפוך אותם לשחקן חיזוק משמעותי במעבר של ישראל לייצור חשמל נקי. כעת בשל המכרז הראשון לצאת לדרך, אך בממשלה ובשוק טוענים כי רמ"י דורשת מחיר מופרז לקרקע ועלולה לסכל את ניצול השטחים
בשנת 2020, הכריזה חברת נתיבי ישראל, האחראית על 98% מהכבישים הבין-עירוניים במדינה על פאנלים סולאריים שיותקנו בשטחי המחלפים - שטח עצום המשתזף היום בשמש ללא כל ערך מוסף יהפוך לשחקן חיזוק משמעותי במעבר של ישראל לייצור חשמל נקי. שלוש שנים לאחר ההכרזה בשל המכרז הראשון לצאת לדרך, אמנם כעת טוענים גורמים בממשלה ובשוק: רשות מקרקעי ישראל מנסה למקסם רווחים ודורשת מחיר מופרז לקרקע, ובכך עלולה לסכל ניצול יעיל של שטחים ׳מתים׳ במחלפים ולמנוע מהתחום להפוך משמעותי.
ל״כלכליסט״ נודע כי בדיון הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) לפני שבועיים, הוחלט כי יזמים שירצו להשתתף במכרז להקמת 85 מגה סולארי במחלפי נתיבי ישראל, יאלצו לשלם מחיר של כ-20 אלף שקל לדונם (200 אלף שקל למגה וואט). כלומר, למרות שמדובר בשטח לו כבר יש שימוש אחר היזמים לא ישלמו מחיר סולארי עבור דו שימוש בקרקע – 6,000 שקל (60 אלף שקל למגה וואט), אלא מחיר גבוה בהרבה, זהה לזה המשולם למיזמים סולאריים קרקעיים בשטחים ריקים גדולים מאוד בהם האתגרים קטנים משמעותית. ולכן עולה השאלה מדוע ברמ״י החליטו לא להגדירו את השטח בדו שימוש?
ברמ"י אומרים כי ״הטענות המועלות בדבר היותו של מחיר זה גבוה אשר יביא לכישלון המכרז המקודם על ידי חברת נתיבי ישראל הינה טענה המועלית בעלמא ואשר אינה מתיישבת עם הבחינה שנערכה מטעם הרשות, והעלתה כי מדובר במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק הראלי״, אולם הם מסרבים להציג את הבחינה המדוברת. בשיחה עם גורמים ברמ״י התברר כי הבחינה הכלכלית התייחסה לשטחים הכלואים במחלפים באופן הזהה לזה של שדות סולאריים קרקעיים גדולים – למרות ההבדלים הגדולים בין הכדאיות של השקעה בשטח גדול אליו גישה קלה, ואשר תחזוקו כרוך בהוצאות נמוכות יותר.
יתרה מכך; לפי גורמים בשוק, ההוצאות על הקמת ותחזוקת מתקנים סולאריים במחלפים גבוהות יותר מאשר במתקנים בקרקע חקלאית או בריכות דגים – אזורים בהם ניתן להתקין היום פאנלים סולאריים תחת הגדרת ׳דו שימוש׳. ראשית, בניגוד לשדות או בריכות וחניונים אליהם הגישה קלה – מדובר במחלף פעיל בו רכבים נוסעים כל יום, גם בתקופת ההקמה וגם בתקופת התחזוקה. באופן קבוע, צריך לייצר כניסות ויציאות לכל רביע, לראות שלא פוגעים בניקוז שבמחלף, שאין אירוזיות בקרקע כתוצאה מהעבודות ועוד. לאלו אף מצטרף הצורך לנקות את הפאנלים באופן תדיר מהרגיל, שכן הם ניצבים באזור בו נצבר אבק רב ופיח בשל תנועת המכוניות התדירה.
בנוסף, היזם משלם שכירות כפולה; אחת לרשות מקרקעי ישראל כבעלת הקרקעות, ונוספת לנתיבי ישראל כמחזיקי/ חוכרי הקרקע. ככל שהתעריף שמשולם לרמ״י גבוה יותר, כך יפחת התעריף שיכולים לגבות בנתיבי ישראל. לדברי גורם בממשלה המכיר את הפרטים, ״פרויקטים שהממשלה עובדת עליהם שנים נתקעים בגלל גחמות רוח של רמ"י תחת אמתלה של ׳לא לצאת פראיירים מול יזמים׳. כשרמי גובים מחיר מופרז, נתיבי ישראל – גם הם חברה ממשלתית, יתקשו לגבות מחיר ריאלי על הקרקע והמכרז לא יוכל להצליח. הם שוכחים שהם חלק מהממשלה. חשוב יותר לקדם פרויקטים מאשר להיאבק על כל שקל״.
ברמ״י מתייחסים לנושא כמעין ׳שיטת מצליח׳. לדבריהם, ״עד כה לא התקבל כל מסמך המבסס את הטענה בדבר העדר כדאיות המחיר האחיד למיזם. הדרך הטובה ביותר לבחון את כדאיות המיזם היא באמצעות פרסום המכרז וניתוח תוצאותיו אולם נראה כי ישנם גורמים אינטרסנטים המבקשים להגדיל מראש את רווח היזמים מהמיזם על חשבון חלקו של הציבור״. כלומר, לאחר יותר משלוש שנים שבהן המיזם המדובר לא זז, השאיפה היא לבקש את הסכום הגבוה ביותר בנמצא ואילו ייכשל המכרז לנהל הליך ביורוקרטי נוסף בו ייתכן כי יופחתו התעריפים.
דניאל ביטון, מנכ"לית אי.די.איי אנרגיה, אומרת כי ״מדברים כאן על ׳שטח מת׳ שלא היה מנוצל במשך שנים וימשיך להיות לא מנוצל בגלל רצון של גוף נוסף לנגוס מהרווח היזמי. פרויקטי דו שימוש יקרים יותר להקמה ומורכבים יותר לתחזוקה מפרויקטים קרקעיים רגילים. להגדיר שטח של מחלף שייעודו מחלף כשטח שאפשר לגבות עליו דמי שימוש של מערכת קרקעית יהרוס את פלח השוק החדש שמנסה להתרומם מבעוד מועד״.
זאת לא הפעם הראשונה שבה עולות טענות בממשלה ובענף האנרגיה על כך שרשות מקרקעי ישראל תוקעת מקלות בגלגלי ההתקדמות של ישראל בתחום, ורואה בו ׳בוננזה׳ כלכלית משלה. כך למשל, ברשות מקרקעי ישראל החליטו לגבות מחיר של 5 מיליון שקל לדונם קרקע לצורך הצבת סוללות אגירה, מחיר שעשוי לגרום להעלאת תעריף החשמל לאחר התייקרות משמעותית מאוד של הפרויקטים עבור היזמים. בנוסף, לרמי שיטה ייחודית עבור התחום הסולארי; למרות שמדובר ברשות הגובה מחיר עבור שטח קרקעי, את הענף הסולארי היא מחייבת לפי הספק. כך לא מתאפשרת אופטימיזציה של כמות האגירה או הצבת הפאנלים על פני תא שטח, ויזמים נאלצים לשלם לרמ״י סכומים הולכים ועולים לפי כמות האנרגיה שהם מפיקים, ולא לפי גודל השטח שבו הם משתמשים. יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, אף אמר השבוע בדיון בכנסת כי נראה שרמ"י ״הפכו להיות אנשי עסקים״ בהתנהלותם בנוגע לאנרגיה מתחדשת, וציין כי יקיים דיון מיוחד בנושא.
