מינהל התכנון לא ביצע - וחוק ההסדרים שוב דוחה קידום אנרגיה סולארית
מינהל התכנון לא ביצע - וחוק ההסדרים שוב דוחה קידום אנרגיה סולארית
שורת החלטות ממשלה העמידו יעדים לקידום אנרגיה מתחדשת: הצבת פאנלים סולאריים על מוסדות חינוך, איפוס אנרגטי של מבנים ועוד. כל היעדים כבר הוחמצו, וכעת מוארכים המועדים בחוק ההסדרים של האוצר. גורם בשוק האנרגיה: ״המינהל חושש מעוד רגולציה ובירוקרטיה"
בזמן שבעולם מקדמים מעבר לאנרגיה מתחדשת, בישראל, למרות ההזדמנות הגדולה לדחוף את התחום במסגרת חוק ההסדרים – יעדי עבר שפוספסו נדחים שוב, הפעם בחסות החוק, וגגות שחשופים לשמש ולא מנוצלים – ימשיכו לעת עתה להמתין לפתרונות ולחקיקה מתאימה, שיכולה להתעכב עוד זמן רב.
שנת 2022 הייתה שנת שיא עבור תחום האנרגיה המתחדשת בעולם. משבר האנרגיה הניע צמיחה משמעותית – לפי התחזיות, קיבולת האנרגיה המתחדשת בעולם צפויה להכפיל את עצמה בתוך 5 שנים בלבד, בעוד שההשקעות העולמיות במעבר לאנרגיה נקייה הגיעו אשתקד ל-1.1 טריליון דולר, סכום שיא, זהה לראשונה אי פעם לזה שהוקדש להפקת נפט וגז. אלא שבזמן שבעולם מדינות מנצלות את משבר האנרגיה למעבר לאנרגיה נקייה, בישראל החלטות ממשלה תקועות, ומעכבות את יכולתה של המדינה לספק לתושביה חשמל נקי, להפחית את זיהום האוויר הקטלני ולעמוד בהתחייבויות העולמיות במסגרת המאבק במשבר האקלים.
ישראל מתבססת כמעט באופן מוחלט על דלקים מזהמים לצורך הפקת חשמל. לפי ההערכות, בשנת 2022 רק כ-9.5% מהחשמל התבסס על אנרגיה מתחדשת, לעומת יעד של 10% שהוצב לשנת 2020. מדובר ביעדים צנועים, שאינם עומדים בקנה אחד עם הנעשה במדינות המתקדמות בעולם. כך למשל, אנרגיה מתחדשת סיפקה אשתקד 46.9% מהחשמל בגרמניה, 58% בספרד ו-40% באנגליה.
כדי להאיץ את התחום, נקבעו בשנים האחרונות בהחלטות ממשלה בהובלת משרד האנרגיה צעדים לביצוע, שמטרתם להסיר חסמים ביורוקרטים או להאיץ קידום של התחום באמצעות חקיקה, בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם. אך בעוד שגגות הבניינים בישראל משתזפים ריקים בשמש בזמן במדינות בעולם פאנלים סולאריים על גגות הופכים למחזה שכיח יותר ויותר בערים, לפי בדיקת כלכליסט, שלוש החלטות ממשלה שהטילו על מינהל התכנון, האחראי לפי חוק לכל הקשור לחוק ותקנות התכנון והבנייה, לקדם את הנושא, נותרו ללא ביצוע. כעת, במסגרת חוק ההסדרים, חלקן אף נדחות למועד עתידי, או מוטלות על מינהל התכנון מחדש.
החלטת ממשלה מיולי 2021 בנושא יעדי הפחתת פליטות גזי חממה, הטילה על משרדי הממשלה לקבוע יעדים לבנייה מאופסת אנרגיה למבנים בתוך שנה. לצורך תכלול הנושא הוקם צוות בראש מינהל התכנון, אך עד היום - טרם נקבעו יעדים בתחום, ותוכניות בנייה חדשות רצות במעלה הבירוקרטיה, מבלי שיזמים מחויבים להפוך את הבניין ליצרן אנרגיה, ולא רק צרכן בזבזני. בזמן שלבנייה עתידית אין כל פתרון, חוק ההסדרים הנוכחי, לא מתייחס לנושא. החלטת ממשלה נוספת, מאוגוסט 2021, קבעה כי עד אוגוסט 2022, יאושרו במינהל התכנון תקנות חדשות כך שבית ספר או גן ילדים, ששטח הבנייה שלהם עולה על 1000 מטרים רבועים, יחויבו בהקמה של מתקנים סולאריים בהספק של לפחות 15 קילוואט, ושמועד התחילה של התיקון, יהיה שנת 2023. התקנות טרם נכתבו, במסגרת חוק ההסדרים, ידחה מועד החלת התקנות העתידיות משנת 2023 לשנת 2025.
החלטת ממשלה מספטמבר 2022, קבעה כי יוקם צוות בין-משרדי בראשות מינהל התכנון, שיגיש לממשלה המלצות לתיקוני חקיקה לקידום הקמת מתקנים לאנרגיה מתחדשת בבנייה חדשה שאינה למגורים, תוך בחינת החובה להתקנתם. המועד להגשת המסקנות הסתיים ב-11 בדצמבר 2022 על פי ההחלטה, אך המסקנות טרם הוגשו. כעת, נקבע כי שר הפנים יקבע תקנות בנושא בתוך 120 יום מקבלת חוק ההסדרים החדש, כאשר היקף הייצור בו יחויבו בניינים שאינם למגורים – טרם הוגדר, ונדחה שוב, למועד הגשת התקנות.
השטחים הפתוחים בישראל הולכים ומצטמצמים במהירות. כדי לחסוך ב׳זלילתם׳ על ידי מתקנים סולאריים, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובניה בשנת 2020 לקדם מתקנים בדו שימוש, ולתעדף הקמת מתקנים בשטחים מבונים על פני השטחים הפתוחים. המועצה החליטה, בין היתר, כי עיקר האנרגיה המתחדשת שתותקן בישראל, תתבסס על פאנלים סולאריים על גגות ובמרחב הבנוי. ואולם, ללא קידום החלטות בנושא, לסקטור הפרטי או למשקי הבית אין תמרוץ לממש בשטח את ההחלטה, למרות הפוטנציאל הרב: להערכת המשרד להגנת הסביבה, ניתן לספק בשנת 2030 46% מצריכת החשמל בישראל על ידי הקמת מתקנים סולאריים בשטחים הבנויים.
גם אם ישנן חזיתות רבות בחזית הביורוקרטיה לחסמים ולעיכובים בתחום, לדברי גורם במשק האנרגיה, ״משבר האקלים והמעבר לאנרגיות מתחדשות דורשים שינוי פרדיגמה. גורמים שונים במינהל התכנון לא מבינים את זה, ולא מפנימים שעלינו לעשות צעדים משמעותיים בתחום של האנרגיה המקיימת. המינהל לא קופץ על העגלה ולא אוזר מספיק אומץ להתמודד עם הסוגיות המשמעותיות בנושא, כמו שעשו מדינות אחרות בעולם. למשל, חיוב של הקמת אנרגיות מתחדשות בבנייה או קביעת יעדים לאיפוס באנרגיה, יביאו, לתפיסת מינהל התכנון, לתוספת של בדיקות, בירוקרטיה ורגולציה, דבר שממנו הם חוששים״. חשוב לציין שבמשרדי הממשלה סבורים שדווקא ניתן לצמצם את הבירוקרטיה והרגולציה הנוספת למינימום, וכן להטיל אותה בצורה חכמה ויעילה, ובאופן שיצדיק את המטרה, ולא לעכב את קידום התחום כולו.
ממינהל התכנון נמסר: ״מינהל התכנון מעודד ומקדם הפחתת רגולציה בכל הקשור לאנרגיה סולארית. באשר לחיוב פנלים סולאריים על בתי ספר, המינהל בעד חיוב הכנות מבניות לפנלים סולאריים על בתי ספר כך שהעיריות יוכלו להתקין את המערכת הסולארית בכל זמן נתון ובלי חשש לעכב את פתיחת שנת הלימודים. התקנות בנושא מוכנות ויובאו לדיון באחת מישיבות ועדת משנה הקרובות. לגבי כלים לקידום מתקנים סולאריים בבניה חדשה, בימים אלה בוחן צוות בראשות מינהל התכנון כלים שונים בתחום התכנון והבניה לתמרוץ מתקנים ליצור אנרגיה מתחדשת בבניה חדשה שאינה למגורים".
חשוב לציין שבמשרדי הממשלה סבורים שדווקא ניתן לצמצם את הבירוקרטיה והרגולציה הנוספת למינימום, וכן להטיל אותה בצורה חכמה ויעילה, ובאופן שיצדיק את המטרה, ולא לעכב את קידום התחום כולו.
