פייסבוק, אמזון וקמעונאיות המזון היזהרו, האכיפה בדרך
פייסבוק, אמזון וקמעונאיות המזון היזהרו, האכיפה בדרך
ממלאת מקום הממונה על התחרות מיכל כהן מציגה קו נוקשה ומחמיר יותר מבעבר. על הכוונת: חברות הביגטק והמזון, מחירים מופרזים וקרטלים
"האכיפה על הכלכלה הדיגיטלית תעמוד מבחינתי לפחות באותה שורה כמו בכל תחום אחר. אין משימה מורכבת או קשה מדי שאיננו צריכים לגעת בה, וזה כולל גם את ענקיות הטכנולוגיה״, כך אמרה ממלאת מקום הממונה על התחרות עו״ד מיכל כהן בכנס שהתקיים ביום חמישי האחרון במשרד הרצוג, פוקס נאמן, בשיתוף ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים. כהן התייחסה לאפשרות של ניצול לרעה של בעל מונופול של חברות הביגטק בפעילותן בישראל.
המשמעות שהיא שעל אמזון, פייסבוק גוגל וחברותיהן להביא בחשבון את סופה של מדיניות הריסון של הממונה היוצאת עו״ד מיכל הלפרין, שדגלה בגישה צנועה ומינימליסטית כלפי ענקיות אלה.
״במקום שאנו יכולים להביא בשורה לצרכן הישראל אפשר ולגיטימי לרכב על מה שעושות רשויות בכל העולם", הוסיפה כהן, אבל סייגה מעט: ״אלה תיקים שלוקחים זמן ועם כל הרצון הטוב שלי לעשות יותר ולנקוט אכיפה נוקשה, אינני מתכוונת לקיצורי דרך או לצמצום הסטנדרט. לא נתחיל להאשים חברות ולתלות אותן במרכז העיר״.
כהן לא התייחסה לפרטי חקירת חברות המזון, לחקירה התקדימית על התבטאויות מחירים בתקשורת שעלולות להפוך לכתב אישום פלילי. "הדרך שבה צדדים עסקיים מסכימים על הסדר כובל לא משנה. כל דרך שבה אנשים מגיעים להסדר תיבחן. לא נהפוך דיבור לגיטימי ללא לגיטימי ואין סכנה לחופש הביטוי״.
כמיהה לרגולטור אגרסיבי
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אמורה לקבל בקרוב מוועדת האיתור בראשות מנכ"ל משרדה רון מלכא את מועמדיה לממונה על התחרות. בחצי השנה האחרונה מכהנת מיכל כהן כממלא מקום ובמציאות הישראלית מילוי מקום לא בהכרח מוגבל בזמן. ממלאת המקום היא גם טוענת רצינית לכתר המינוי הקבוע.
כהן דיברה בכנס שהוכתר בשם ״דיני תחרות - שינוי באוויר". והשינוי שהשוק מצפה לו - מצפה להבדיל ממייחל - הוא אכיפה עוצמתית יותר מזו שנקשרה בממונה היוצאת עו״ד מיכל הלפרין. הלפרין שהגיעה מהשוק הפרטי, משרד מיתר, נחשבה לרגולטור חלש מדי באכיפה שמשליכה על יוקר המחיה, שאחרי הגרעין האיראני נחשב לאחד האיומים הגדולים על חיינו ורווחתנו.
רשימת המועמדים ארוכה ויש בה אנשי רשות, עורכי דין פרטיים ואקדמיה. לכל זן יתרונות וחסרונות. ולמה לכהן יש סיכוי טוב? כי שני הממונים האחרונים היו מהאקדמיה (פרופ׳ דיויד גילה) ומהשוק הפרטי (מיכל הלפרין). לכן, הטבלה המחזורית אמורה להתייצב עכשיו על נציג הרשות. ואם נחבר לכך את הכמיהה לרגולטור אגרסיבי יותר, כהן עשוייה להיות התשובה. היא בהחלט משדרת בכיוון הזה.
האם הצהרה תהפוך לאישום
עו״ד טליה סולומון מנהלת מחלקת התחרות בהרצוג דווקא שללה את הרושם הרופס שדבק ברשות, במיוחד לאחרונה, והדגישה את ההחמרות שניכרות בשטח. אך יש גם מצב שהיא מדברת מהפוזיציה שלה כמייצגת את אלו שטועמים מנחת זרועה של רשות התחרות. סולומון דיברה על "הגברת האכיפה בעבירות נידחות, על רף הענישה הפלילית שממשיך לטפס ועל קנסות מנהליים גבוהים יותר". כדוגמא לעבירות שלא טופלו בעבר דיברה על החקירה בענף המזון - חשד לתיאום מחירים באמצעות הצהרות בתקשורת. בעבר נחקר גיל שרון, אז היו"ר המיועד של גולן טלקום (והיום יו"ר בזק) על התבטאות פומבית בנושא מחירים, אבל החקירה לא הבשילה לכתב אישום.
הסיפור הזה יציף את השאלה כיצד הופכת התבטאות לאישום פלילי. האם אין זו התערבות יתר בחופש ביטוי, האם תופעל כאן משטרת מילים. הרעיון של תיאום באמצעות התקשורת, כסוג של פעילות עבריינית לאור הזרקורים, ממתין להחלטה של הרשות. אם תפעיל את הגרזן הפלילי יגיע הסיפור לביהמ"ש שיקבע את הגבולות ואת נטלי ההוכחה.
תקדים החמרה נוסף שציינה סולומון הוא אכיפה לראשונה של עילת התמחור המופרז על ידי רשות התחרות. ״אפילו הממונה שקדם להלפרין, פרופ׳ דיויד גילה שהתלהב מהעילה הזו לא הפעיל אותה״, אמרה סולומון. ועתה, העילה הרדומה הזו הופעלה בידי כהן.
כהן הודיעה על שימוע ליבואנית התרופות mbi פארמה ועל הכוונה לקנוס אותה ב־8 מיליון שקל בשל תימחור מופרז לתרופה מצילת חיים לידיאנט, הנמכרת ב־50 אלף שקל לחפיסה. מכאן ניתן ללמוד כי הרשות תפעיל את עילת ההפרזה במחיר על מוצרים חיוניים וגם מדיניות זו תיבחן בבית המשפט העליון.
ריבוי התנגדויות למיזוגים
החמרת הענישה הודגמה בעניינו של גיא קבילי מנכ״ל KONE שהיתה צד להסדר כובל בקרטל המעליות. קבילי הואשם והודה באחריות מנהלים בלבד, ולא היה צד פעיל בביצוע העבירות. למרות זאת נענש ב־75 ימי מאסר בעבודות שירות וב־50 אלף שקל קנס. ״בתחילת שנות ה־2000״, אמרה סולומון, ״העונש על אותה עבירה היה קנס של 10 אלפים שקל בלבד״.
בבית המשפט העליון ממתינים להכרעה בערעורים בגין שני קנסות שהוטלו על חברת חשמל ונמל אשדוד. בית הדין לתחרות אישר את הקנס שהטילה הממונה על חברת חשמל (13 מיליון שקל) והפחית משמעותית את הקנס שהוטל על נמל אשדוד (מ־9 מיליון שקל לכ־3.5 מיליון שקל). דוגמא נוספת להקשחת ידה של הרשות היא בריבוי ההתנגדויות שמעלה הרשות למיזוגים. במיוחד הזהירה סולומון מהכבדות בתחום ההייטק שעלולות לבלום את דהירת הקטר שמוביל את הכלכלה הישראלית.
