עורכי דין מוחים על יחס המשטרה לעצורי המחאות: "התנהלות שמאפיינת דיקטטורות"
עורכי דין מוחים על יחס המשטרה לעצורי המחאות: "התנהלות שמאפיינת דיקטטורות"
במערך עורכי הדין המייצגים בהתנדבות את עצורי המחאה נגד ההפיכה המשטרית ובלשכת עוה”ד טוענים כי המשטרה נוקטת פרקטיקות פסולות בניגוד לחוק ותוך הפרת זכויות יסוד של העצורים. המשטרה: “מקפידים על זכויות חשודים”
עיקר הזרקור המופנה כיום להתנהלות המשטרה נוגע לאלימות והפעלת כוח חריגות כלפי מפגיני המחאה נגד ההפיכה המשטרית בעת פינויים או מעצרם. אולם, נושא חשוב לא פחות נוגע לרגע שאחרי - מה קורה למפגינים שנעצרים ומובאים לתחנת המשטרה והאם זכויותיהם הבסיסיות נשמרות? על פי מערך עורכי הדין המתנדבים שמייצגים את עצורי ההפגנות, התשובה לכך היא שלילית, ולפעמים גם תלויה בתחנה שאליה יגיע העצור ובקצין שיהיה באותו רגע במשמרת.
במכתב חריף ששלח בשבוע שעבר עו”ד דניאל חקלאי, בשם מערך העצורים, למפכ”ל רנ”צ קובי שבתאי, הוא מתאר שש פרקטיקות בעייתיות מאוד שננקטות בחלק מתחנות המשטרה, הנוגעות הן לסוגיית שמירת זכויות העצורים והן לסוגיית היחס לעורכי ועורכות הדין שמייצגים אותם - ולטענתו אף מהוות הפרת חוק ופגיעה בזכויות אדם ואזרח בסיסיות.
הפרקטיקה הראשונה היא הפרת חובת המשטרה לעדכן מיידית לאן יובאו העצורים ואף מסירת מידע כוזב בנושא, מה שגורם למייצגים להתרוצץ בין תחנות משטרה שונות ולנסות לאתר את העצורים. כמה עורכי דין מהמערך סיפרו כיצד התרוצצו בשבוע שעבר בלילה בין ארבע תחנות משטרה שונות באזור גוש דן - ירקון, לב תל אביב, איילון בחולון ותחנת סלמה - עד שגילו לאיזו תחנה הובאו עצורי המחאה בנתיבי איילון, כאשר ניסיונותיהם לקבל תשובות מהמשטרה הניבו מידע “משתנה, סותר ובלתי ברור”.
במקרה אחר, בליל המעצרים הרבים בהפגנות בקיסריה ובחדרה לפני כחודשיים, טוענים במערך שהמשטרה מסרה להם מידע כוזב שוב ושוב, וכך נאלצו עורכי הדין להתרוצץ בין תחנות חדרה, ג’סר א־זרקא ותחנת עירון עד שלבסוף איתרו את העצורים בתחנת אום אל־פחם. וכך גם קרה בשבוע שעבר בהפגנות בירושלים, כאשר עורכי הדין נאלצו לנוע בין תחנות מוריה, לב הבירה ותחנות אחרות בעיר.
מתנדבי המערך מתארים “משחק חתול ועכבר שאינו חוקי, מפר את החובה לשמור על זכויות יסוד ואינו מוסיף לכבודה של משטרת ישראל”. לדבריהם, "קמה חובה לעדכן את עורכי הדין באופן יזום ולא להותירם בחוסר ודאות". הם דורשים שהמידע יימסר להם בצורה פשוטה, בהירה ומיידית לאיזו תחנה מוסעים העצורים, וזאת גם בהקדם, כפי שקובע החוק.
“עורכי הדין שלנו חווים לא אחת בלגן שלם סביב הטיפול בעצורים”, אומרת ל"כלכליסט" סמדר להב אבנשטיין, המרכזת ומתכללת את פעילות יותר מ־40 עורכי הדין המתנדבים במערך. “בשבוע שעבר עצורים מההפגנה בירושלים עוכבו שעות ארוכות בניידת או לצד הכביש בשטח עד שהביאו אותם לתחנה. וגם כשלקחו אותם - לקח לנו המון זמן לגלות לאיזו תחנה הם נלקחו כי אין ממש שיתוף פעולה מצד המשטרה, ועורכי דין שלנו מטורטרים מתחנה לתחנה. היו גם מקרים שחיפשנו עצורים ואז גילינו שהסתובבו איתם בניידת ובסוף הורידו אותם בצד הדרך”.
הפרקטיקה השנייה המתוארת היא מניעת כניסת עורכי דין לחלק מתחנות המשטרה במשך שעות ארוכות או הוצאתם מהן, כאשר בין השאר מוזכרות לרעה תחנות לב תל אביב, חדרה ונוספות. שלילת אפשרות מעורכי דין המייצגים חשודים שחירותם נשללה להיכנס לתחנה ולייעץ לעצורים שהם מייצגים היא כמובן לא חוקית. לטענת מערך העצורים, הדבר נעשה “ללא עילה, באופן שפוגע, מסכן ולעתים אף מביא לסיכול זכות היסוד של כל חשוד להיוועצות עם עורך דין בטרם חקירתו”. עו”ד חקלאי כותב עוד ש”מדובר בהתנהלות בלתי נסבלת שאין מקום לקבלה במשטר דמוקרטי. התנהלות זו מאפיינת דיקטטורות”.
הפרקטיקה השלישית המוזכרת היא של עיכובי מפגשים בין העצור או המעוכב לעורך הדין. לטענת המערך, מדובר בתופעה חוזרת, שבגללה גם מתעכבות לעתים חקירת העצורים וההחלטה על שחרורם, והם למעשה “מיובשים” במשך שעות ארוכות בתחנה. “זו פרקטיקה שחייבת לעבור מהעולם”, טוענים במערך, שעורכי הדין שבו מספרים כי הם שומעים אמירות מפי השוטרים בתחנה שיש לחכות לקצין הממונה או למפקד התחנה, על מנת שיאשר להם להיכנס אליה ולפגוש את הלקוח שלהם כדי לייעץ לו. עו”ד חקלאי כותב לשבתאי כי “בכל הכבוד, ישנו קצין תורן בכל תחנת משטרה בכל רגע נתון, ואם קיימת תחנה שלא מצוי בה קצין ממונה, יש להעביר את העצורים אך ורק לתחנות משטרה שבהן נמצא קצין כזה”.
הפרקטיקה הרביעית שנטענת היא הימנעות שיטתית של קציני המשטרה מחובת שמיעת עורך דין בטרם מתן החלטה בדבר מעצר או שחרור בתנאים מגבילים. לדברי מערך העצורים, כמעט בכל תחנות המשטרה בישראל, קציני החקירות שבכוחם לקבוע אם לעצור חשודים למשך הלילה עד להבאתם לפני שופט, לא מודעים לכך שחובתם לפי החוק היא לשמוע את עורך דינו של החשוד בטרם ההחלטה. עוד טוענים במערך, שלעתים קציני המשטרה “מבטלים בהינף יד” את דרישת עורכי הדין לעמוד בדרישת החוק.
הפרקטיקה החמישית המוזכרת משלימה את הקודמת, ונוגעת להפרת חובת עדכון עורך הדין בדבר החלטת מעצר או שחרור החשוד. במערך העצורים טוענים כי מדובר בתופעה רחבה הנוגעת לכל תחנות המשטרה וקובלים כי זו “פרקטיקה פסולה שיש לעקור מהשורש”.
הפרקטיקה השישית נוגעת לטענה בדבר שימוש בסמכות המעצר כאמצעי ענישה. אומנם מרבית העצורים מההפגנות משוחררים אחרי כמה שעות אחרי חקירתם בחשד להפרת הסדר הציבורי, הפרעה לשוטר וכדומה. אולם, ישנם עצורים שמושארים בתחנה במסגרת המעצר למשך עד 24 שעות, כאשר המשטרה אומרת להם כי יובאו בפני שופט בית משפט שלום בבוקר. אלא, שלטענת עורכי דינם, לא אחת קורים מקרים שלבסוף הם משוחררים כשמגיע הבוקר, ללא הבאה בפני שופט. “אנו חוששים שמא מדובר במעצר שהוא בבחינת ענישה בלתי חוקית מטעם המשטרה וכי מדובר במעצרי שווא”, כותב חקלאי.
במערך עוטף העצורים מבקשים מהמפכ”ל להוציא הבהרה אחידה לכל תחנות המשטרה בנוגע לסוגיות אלה, ולמנות קצין בכיר שישמש כאיש קשר של מערך העצורים בזמן אמת.
גם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, שיגר למפכ”ל התייחסות לדברים במכתב משלו שבו כתב כי חלק מהליקויים החמורים שנטענים “עולים כדי הפרות חוק בוטות”. בכר כתב לשבתאי: "אני מודאג במיוחד מן התופעות המתוארות במכתב, המעלות חשש ממשי לפגיעה ביכולתם של עורכי דין למלא כראוי את תפקידם המוקנה להם בחוק בהגנה על זכויותיהם של עצורים ומעוכבים. אין חולק כי על משטרת ישראל לאפשר לעורך דין המייצג עצור לבצע את מלאכתו ולהימנע מלהערים עליו קשיים מיותרים”. בכר גם עוקץ בסיום מכתבו ומציין שהלשכה מודעת למציאות הקשה שהשוטרים פועלים בה כיום, כולל היותם “נתונים ללחצים בשל מדיניות השר האמון עליהם”.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מבלי להתייחס למקרה זה או אחר, נציין כי משטרת ישראל מקפידה הקפדה יתרה על זכויותיהם של חשודים ובכללן גם על מימוש זכות ההיוועצות בעורך הדין. אשר למעצר חשודים נציין כי ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בין היתר בהתאם לצורכי החקירה וחומרת העבירה. נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זו על פי העילות הקבועות בחוק".
