בלעדיההמלצה המפתיעה: לא להקים שדה תעופה נוסף בישראל
בלעדי
ההמלצה המפתיעה: לא להקים שדה תעופה נוסף בישראל
צוות ההיגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג יציג מחר את מסקנותיו לשרת התחבורה. אחרי 9 חודשי עבודה ובחינת 10 אתרים אפשריים, החליטה הוועדה להסתפק בהרחבה בלבד של נתב"ג. את מחיר הפקק במסדרון האווירי ישלמו האזרחים
מחר יתכנס צוות ההיגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג לישיבה מיוחדת – הצגת תוצרי הוועדה לשרת התחבורה לאחר תשעה חודשים של עבודה מאומצת. באופן מעט אירוני, הצוות שהחל את דרכו עם סקירה של עשרה אתרים שונים שבהם ניתן להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל מסיים את עבודתו עם המלצה עגומה במיוחד שתוביל לכך שהממשלה לא תקדם אף שדה תעופה נוסף בישראל, והפתרון היחיד שמוצע הוא הסתמכות על נתב"ג והרחבה מוגבלת של שדה התעופה בחיפה, על בסיס התכנון שקיים כבר היום.
אופציית רמת דוד, שהיתה עד כה האפשרות המובילה שנתמכה במשך שנים על ידי אנשי המקצוע השונים בתחום התעופה במדינת ישראל, בין אם מדובר ברשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, נתיבי ישראל, משרד האוצר, משרד הביטחון וחיל האוויר – נגנזה.
הסיבה לגניזה היא "וטו ביטחוני" תמוה שהטיל משרד הביטחון לפני חודש על הקמת השדה הצפוני, לצד לחצים פוליטיים מצד תושבי האזור שהובילו את מפלגות הקואליציה לבטל את החלטת הממשלה 2050 שקבעה כי שם יוקם שדה התעופה המשלים לנתב"ג.
ממשלת ישראל הגדירה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף וזאת עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג.
צוות ההיגוי לבחירת שדה התעופה המשלים כלל מספר רב של אנשי מקצוע מזרועות ממשלה שונות הקשורות לתחום התעופה. אלו כללו בין השאר את נציג משרד התחבורה ויו"ר הוועדה, המשנה למנכ"לית משרד התחבורה אל"מ עילם שגיא; יואל פלדשו מנהל רשות התעופה האזרחית; נעמה שולץ שהפכה לאחרונה למנכ"לית משרד רה"מ; אילנה שפרן שהיתה אחראית על דו"ח שפרן שעסק בנושא בעבר, ואנשי מקצוע בכירים נוספים.
עם זאת, במצגת שתוצג מחר לשרת התחבורה והגיעה לידי "כלכליסט", מוצג סיכום ביניים של הוועדה, שכולל אך ורק את המלצותיו של יו"ר הוועדה שגיא, וזאת בטרם גיבוש מסקנות הוועדה הסופיות. ההחלטה להציג את המלצות יו"ר הוועדה, מבלי ששאר חברי הוועדה יהיו מעורבים בגיבושן, עוררה זעם אצל חלק מאנשי המקצוע החברים בוועדה.
כבר בתחילת הסיכום מופיעה נקודת המוצא שממנה החל לעבוד צוות ההיגוי: החלטת הממשלה מס' 547 שקבעה את ביטול מיקום רמת דוד כמיקום מועדף כשדה משלים. כמו כן, ישנה שם גם התייחסות למטרות הצוות וביניהן "בחינת חלופות להרחבת קיבולת התנועה האווירית הבינלאומית מישראל ואליה" ו"מציאת פתרונות נוספים, היתכנות להסרת חסמים, גיבוש המלצה לפתרונות והצגתם לשרת התחבורה".
מטרות אלו נכתבו גם בכתב המינוי המקורי של צוות ההיגוי, אך בכתב המינוי המקורי הוזכר גם המשפט "צוות ההיגוי יבחן את ההיתכנות לתכנון וההקמה של שדה תעופה אזרחי לטיסות בינלאומיות כשדה משלים לנתב"ג כמשמעותו בהחלטות הממשלה" – מטרה שלא הושגה והושמטה מהמצגת המסכמת.
בהמשך המצגת ישנה התייחסות למצב התעופתי הקיים והבעייתי. לפי הנתונים שמוצגים, שנכתב עליהם בעבר גם ב"כלכליסט", שדה התעופה נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ־28 מיליון נוסעים בין השנים 2027–2029. עם זאת, לפי הנתונים המופיעים במצגת, אם תוכנית המתאר של נתב"ג תעודכן אז השדה יוכל להכיל כמות של כ־40 מיליון נוסעים, ובמצב זה השדה ייסתם בין שנת 2031 ל־2037, תלוי ברמת הפסימיות או האופטימיות של התחזיות.
הרחבת נתב"ג מוצגת כ"פתרון קסם" שמאפשר למדינה לדחות את הקץ, אך הרחבת השדה מהווה אתגר משמעותי בפני עצמו ולא בטוח אם תתרחש בשנים הקרובות. ההרחבה דורשת עדכון של תמ"א 2/4 שתאפשר להתמודד עם מגבלות המוטלות על המרחב האווירי של נתב"ג. כמו כן, ההרחבה דורשת התאמה של תשתיות כמו הרחבה של טרמינל 3 והקמה של טרמינל נוסעים נוסף בנתב"ג, תוכניות שעליהן שוקדים בימים אלה ברשות שדות התעופה.
נוסף על כך, הרחבת הקיבולת האווירית של נתב"ג דורשת ביצוע של התאמות במרחב האווירי מול חיל האוויר ומול קפריסין. לכל הדברים הללו יש להוסיף את התנגדות תושבי האזור להרחבת השדה, וזאת מטעמים של פגיעה באיכות החיים ומפגעי רעש ובריאות. אם הפתרונות הללו לא יסופקו באופן מידי, בשנים הקרובות עלולה ישראל להגיע למצב שבו לא יהיו סלוטים פנויים לטיסות, מה שיוביל להגבלת היצע הטיסות ובהכרח לעלייה משמעותית במחירי הטיסות מישראל.
"פתרון קסם" נוסף שעליו ממליצה הוועדה הוא הרחבת שדה התעופה בחיפה. נכון להיום, המסלול בשדה התעופה בחיפה הוא מצומצם ועומד על 1,300 מטר ומשמש כמעט אך ורק לטיסות מקומיות. בוועדה ממליצים להרחיב את השדה, אך הרחבה זו כבר מתרחשת במסגרת תוכנית של הוועדה לתשתיות לאומיות בשם תת"ל 80א' שנמצאת בימים אלו בתהליך אישור. במסגרת התוכנית, המסלול של שדה התעופה בחיפה צפוי להתרחב ל־1,500 מטר והשדה אמור לשמש כאכסניה לתעופה הכללית במקום שדה התעופה האזרחי בהרצליה.
נכון לעכשיו התת"ל לא אושרה, וזאת בין השאר בעקבות ניסיונות של עיריית חיפה להאריך את המסלול ל־1,800 מטר, אפשרות שלא ברור אם היא ריאלית במציאות הנוכחית. מסלול המראה של 1,500–1,800 מטר יאפשר נחיתה והמראה של מטוסים קטנים בחיפה, ושדה זה יוכל לשמש לטיסות לטווח קצר ליעדים כמו יוון וטורקיה, ולפי המצגת של הוועדה יוכל לשמש עד כ־1.5 מיליון נוסעים בשנה, כ־6% מכמות הנוסעים הנוכחית בנתב"ג.
כמו כן, השדה בחיפה לפי תת"ל 80א' מוגדר כשדה "ראייה" בלבד, ולא יאפשר "טיסת מכשירים" – טיסה שבה הטייס לא מסתמך רק על תנאי הראות אלא על מכשירי המטוס.
בוועדה מציגים גם אפשרות של הרחבה נוספת של שדה התעופה בחיפה לטובת הפיכתו לשדה "ממוכשר" שיאפשר תנועה של 2–3 מיליון נוסעים בשנה. לפי המצגת, אפשרות זו דורשת הארכה והעתקה של המסלול והסדרה מול הנמל הימי ופינוי בז"ן. המשמעות היא שנכון להיום לא מדובר באופציה ריאלית, כמו גם שנמל תעופה שישרת רק 2–3 מיליון נוסעים בשנה לא יכול לשמש כשדה תעופה משלים לנתב"ג.
אפשרות נוספת שנסקרת במצגת ההמלצות של יו"ר הוועדה היא הקמה של שדה תעופה בים, מול חופי הרצליה. הוועדה ממליצה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי "לא מומלץ להקים אי מלאכותי כשדה משלים לנתב"ג בטכנולוגיות הבנייה הקיימות", וזאת עקב תנאי סביבה ייחודיים ועלויות. עם זאת, הוועדה ממליצה להמשיך במחקר ופיתוח של טכנולוגיות בנייה ימיות ו"לעקוב אחר התפתחויות טכנולוגיות בתחום". כמו כן נכתב כי "בטווח הארוך מומלץ לבחון הקמת אי מלאכותי כתחליף לנתב"ג בטכנולוגיות בנייה חדשניות ובהתאם להתפתחויות הביקוש".
חלקה העיקרי של המצגת מתייחס לחיפוש חלופות אחר שדה תעופה משלים נוסף. לפי המצגת, נבחנו שבעה שיקולים: תעופתי, כלכלי, סביבתי, סטטוטורי, תחבורתי, חברתי מאקרו־כלכלי ו"עמדת שר הביטחון".
עשר חלופות שונות נבחנו במסגרת הבדיקה ואלו כוללות את רמת דוד, מגידו, בית הלוי, חדרה, חצור, צקלג, ערד, נבטים, דימונה ורתמים. על כל אחת מהחלופות השונות ישנו תיאור המתייחס לכל אחד משבעת השיקולים שנבחנו, אך הוועדה לא המליצה על אף אחת מהן, לא דירגה אותן ולא ציינה באופן ברור אילו מהחלופות אפשריות בכלל.
גם אם הוועדה היתה מעוניינת להמליץ על אחת מהחלופות, היא היתה נתקלת במחסום לא עביר בדמות "עמדת שר הביטחון". שמונה מתוך עשר החלופות שנבחנו כוללות עמדה חד משמעית של שר הביטחון בני גנץ שקובע כי קיימת "אי־ישימות משיקולים ביטחוניים", כאשר אחת מהחלופות שנפסלו באופן זה היא חלופת רמת דוד שבמשך שנים ארוכות הוגדרה כחלופה המועדפת על גורמי המקצוע והממשלה.
חלופה זו אף היתה מקובלת עד לפני כמה שבועות על כלל הגורמים במערכת הביטחון, לרבות מנכ"ל המשרד אמיר אשל, כאשר הנושא הגיע לפתחו של שר הביטחון שהטיל עליה וטו מטעמים לא ברורים. נציגים בוועדה אמרו ל"כלכליסט" כי להערכתם השינוי המפתיע בעמדת משרד הביטחון נובע מהבחירות המתקרבות ומההתנגדות של תושבים בעמק יזרעאל להקמת שדה תעופה סמוך לבתיהם. שתי החלופות היחידות שמשרד הביטחון לא פסל על הסף הן הקמה של שדה תעופה בחדרה ובבית הלוי.
החלק האחרון בסיכום הוועדה כולל את המלצות יו"ר הוועדה שגיא. המלצות אלו כוללות בראש ובראשונה את הגדלת קיבולת נתב"ג, קידום שדה תעופה בחיפה ו"קידום סטטוטורי של חלופות נוספות" בהחלטת ממשלה. המשמעות של המלצות אלו היא שיו"ר צוות ההיגוי נמנע מלהמליץ על הקמה של שדה תעופה נוסף, ובפועל הוועדה לא סיפקה אף חלופה נוספת מלבד המשך תהליכים סטטוטוריים שכבר קיימים.
כעת ההחלטה צפויה לשוב חזרה לשרת התחבורה וסביר להניח שזו תקבל את המלצות הוועדה. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ההחלטה שתתקבל בממשלה בעקבות המלצות הוועדה תהיה לא להחליט ולהמשיך במצב הקיים. החלטה כזו תקרב את ישראל צעד נוסף לעבר קטסטרופה תעופתית.
