המלצה למשרד הכלכלה: לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר
המלצה למשרד הכלכלה: לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר
לפי דוח הוועדה לקידום כלכלי במשרד, שהוגש לשרה אורנה ברביבאי: "יבוא אישי מייצר חסרון תחרותי לקמעונאים המקומיים". המלצה נוספת היא לבטל את חובת סימון מחיר המוצרים בסופרמרקטים ולהשאיר סימון דיגיטלי על המדף בלבד
הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים שהוקמה במשרד הכלכלה, הגישה את הדוח המסכם לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי.
בתחום המסחר והקמעונאות ממליצה הוועדה על שני צעדים משמעותיים הן לצרכנים והן לקמעונאים: לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר ולבטל את חובת סימון מחיר המוצרים על כל פריט ופריט בסופרמרקטים ולהסתפק בסימון דיגיטלי.
נושא ביטול הפטור ממע"מ עלה לסדר היום בשבועות האחרונים בעקבות דיווחים על כך ששר האוצר אביגדור ליברמן שוקל לאמץ את המלצת מנהל רשות המסים, לבטל את הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט מאתרים בינלאומיים, על מנת לכסות חלק מהגירעון בתקציב המדינה.
כעת, הוועדה בראשות מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה ופרופ' צבי אקשטיין, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית, מציינת בדוח כי בשל המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, יש לפעול לטובת איזון תנאי התחרות בין היבוא האישי לבין המסחר הקמעונאי.
"הפטור ממע"מ הקיים כיום על יבוא אישי מייצר חסרון תחרותי לקמעונאים המקומיים המחויבים בתשלום המע"מ מהשקל הראשון. לאור זאת ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמה הרווחת במדינות המפותחות לביטול הפטורים ביבוא אישי, הוועדה ממליצה לקדם הערכות תפעולית ולבטל את הפטור הקיים מתשלום מע"מ ביבוא אישי".
הוועדה מתנה את ביטול הפטור בקיומה של מערכת תשלומים נגישה ופשוטה - לצרכנים ולספקים – לתשלום מסים, בדומה למודל שיישמו מדינות מפותחות אחרות שכבר נקטו צעדים אלו או שנערכות לביטול הפטור ממע"מ.
סימון המחירים על מוצרים בנפרד משיתה עלויות על הקמעונאים ומונעת קדמה
כאמור, הוועדה גם ממליצה להסיר את חובת סימון המוצרים המחייבת כיום את הקמעונאים לסמן מחיר על כל פריט בנפרד באמצעות מדבקה ולהחליף אותו בסימון דיגיטלי שיותקן על המדף עצמו בלבד. הרגולציה הזו נועדה במקור לעזור לצרכנים להשוות מחירים ולמנוע הפקעת מחירים על ידי קמעונאים בעיקר כאלה בעלי כח שוק גדול. כעת מציינת הוועדה כי "רגולציה זו, שהינה ייחודית לישראל, משיתה עלויות על הקמעונאי ומונעת כניסה של טכנולוגיות תחליפיות ומביאה להעסקת עובדים בפריון נמוך".
על פי הוועדה, ברוב המוחלט של המדינות המתקדמות בעולם בהן כל מדינות האיחוד האירופאי, קנדה ו-45 מתוך 50 מדינות ארה"ב, החוק מותיר להציג את המחיר על תווית המדף ולא על כל פריט. בקרב מדינות ה-OECD רק בישראל קיימת רגולציית הצגת מחירים על כל מוצר.
יחד עם זאת, בוועדה מודעים לבעייתיות שבביטול סימון המוצרים: "אחד מהסיכונים הקיימים בהקלה רגולטורית בכל הנוגע להצגת מחירים, הוא שבעת רכישה ייתכן כי יהיה פער בין המחיר בקופה למחיר המצוין במדף, כך שהלקוח עשוי לשלם יותר ממה שהוא התכוון מבלי ששם לב. מצב זה נמנע כאשר המחיר מצוי על המוצר גם עם הגיע הלקוח לקופה. במדינות רבות בהן ניתן להציג את המחיר על המדף, ישנן תקנות ספציפיות על מנת לצמצם את הסיכון הנ"ל, לצד בקרה בשטח וענישה של קמעונאים".
הוועדה ממליצה לאפשר לקמעונאים להציג מחיר באופן דיגיטלי, כפי שנהוג במדינות המפותחות וללוות את המהלך באכיפה בשווקים וענישה מרתיעה בכדי למנוע פער בין המחיר בקופה למחיר המצוין במדף, והצגה לא מדוייקת או מבלבלת של המחיר על המדף. כמו כן, ממליצה הוועדה להטיל על הרשות להגנת הצרכן להביא לשינוי זה, מבלי לפגוע בצרכן.
רגולציה עודפת
על הדוח חתומים 24 חברי ועדה המייצגים את משרדי הממשלה, בהם משרד האוצר, משרד רה"מ, בנק ישראל, רשות התחרות, נציגי מגזר שלישי וארגונים נוספים. מטרת הוועדה היתה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על הפחתת פערי פריון העבודה מול מדינות מובילות, הפחתת רגולציה ובירוקרטיה, הגברת התחרות ועידוד חדשנות.
הוועדה הוקמה בדצמבר 2018 במטרה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים. גורם מרכזי, לדעת חברי הוועדה, הפוגע בפריון העבודה בכל ענפי המסחר והשירותים ובמשק כולו - הוא הרגולציה העודפת והנטל הבירוקרטי הכבד על העסקים.
