מבקר המדינה מזהיר: גביית המכס של המדינה תלויה בחברה אחת במשך כמעט 50 שנה
מבקר המדינה מזהיר: גביית המכס של המדינה תלויה בחברה אחת במשך כמעט 50 שנה
חריגות משמעותיות מלוחות זמנים, עלויות עודפות וכישלון בכל המדדים המקצועיים: מבקר המדינה מותח ביקורת על מסע הייסורים שעברה מערכת המכס החדשה שפותחה על ידי מלם - ומצביע על תלות בלתי נסבלת בחברה בדרך לניהול היבוא והיצוא של ישראל
"שער עולמי" הוא שמה של מערכת המכס החדשה, שאמורה לנהל את היבוא והיצוא בישראל, ובעזרתה מגיעים למאות מיליארדי שקלים מדי שנה. שער עולמי הפך גם שם נרדף לפרויקט מחשוב ממשלתי רווי החלטות שגויות, שהביאו לדחיות רבות של לפחות 12 שנה מהמועד המקורי, התנפחות בעלויות, התקשרות של 48 שנה עם חברת מלם, שתי בוררויות, וכעת גם לשני דו"חות מטעם מבקר המדינה.
מלם היתה חברה ממשלתית שהפעילה את מערכת המכס הישנה. בשנת 2001 כשהופרטה היה צורך לצאת למכרז, אך ברשות המסים חששו שחברה אחרת לא תדע להיכנס לנעליה, והחל תהליך ייעוץ במהלכו הובן שיש צורך בהקמת מערכת מכס חדשה ומודרנית, שתקדם את הסחר האלקטרוני ותאפשר להגיש מסמכים באופן דיגיטלי. מכיוון שהיה מדובר במכרז מורכב, הוא פורסם רק ב-2004. ב-2005, אחרי עיכובים שונים, הוכרזה מלם כזוכה, אך לקחו עוד ארבע שנים עד שהאוצר והחברה חתמו על הסכם בפועל.
בספטמבר 2008 יצאו מלם ורשות המסים לדרך והבטיחו כי שער עולמי תהיה מוכנה במהלך 2011, אלא שמהרגע הראשון היו מאבקים בין השתיים, והעסק חרק. הצדדים נאלצו ללכת לבוררות שהכריעה כי "הפרויקט נכשל בכל המדדים המקצועיים המקובלים לניהול פרויקטים, שכן חרג בצורה משמעותית מלוחות הזמנים שתוכננו לו, התקציב שיידרש להשלמתו גבוה מהסכום שנקבע, והתכולות הנדרשות, לפי הבנת המכס, יתממשו באופן חלקי בלבד". כמו כן קבעה הבוררות כי "שני הצדדים, במעשיהם ובמחדליהם, תרמו תרומה נכבדה למצב שנוצר".
הצדדים חתמו על הסכם חדש, וסיכמו כי שלב ב' של שער עולמי (העוסק בניהול היבוא) יוסדר עד 2015. גם בתאריך זה הצדדים לא עמדו, שלב ב' עלה לאוויר רק ב-2018, וגם זה לא לפני שהיתה בוררות שנייה שבה מלם האשימה את רשות המסים וההפך. הבורר קבע שוב ששני הצדדים אשמים, וחייב את הרשות לפצות את מלם ב-23 מיליון שקל, ודחה את שלב ד' (שלב היצוא) לינואר 2020. ב-2019 שלב ד' נדחה בשנתיים לדצמבר 2021, מאז עברה שנה, ושלב ד' טרם הושק.
לעיכובים בזמנים יש מחיר כלכלי כבד. העלות המקורית של הפרויקט היתה 140 מיליון שקל, אך נכון לרגע זה המדינה השקיעה כבר 234 מיליון שקל. וזה רק צד אחד של התמונה. כל זמן שהמערכת החדשה לא עובדת, הישנה ממשיכה לעבוד, ויש צורך לתפעל אותה ולשלם על כך למלם. עלויות התפעול העודפות הן 627 מיליון שקל. סך כל עלות הפרויקט חצתה את המיליארד שקל. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הערת החשב הכללי לדו"ח מבקר המדינה שאמר כי "הפרויקט אמנם התארך, אך עלויות התחזוקה אינן חורגות מההתקשרויות הקודמות".
בדו"ח הנוכחי מבקר המדינה מוטרד מהיבטי המינהל התקין בפרשה זו, שכן מתברר כי מינואר 2020 עובדות רשות המסים ומלם ללא הסכם הארכה חתום ובלי תוכנית עבודה מסודרת. גורמי המקצוע באוצר וברשות המסים מסבירים שחלק מהעיכובים קשורים למשרד המשפטים, ושבכל מקרה הם לא רצו לעצור את הפרויקט בעיצומו. המבקר מותח על כך ביקורת וכותב: "ביצוע פרויקט ללא הסכם התקשרות חתום בהיקף של 74 מיליון שקל אינו מתיישב עם כללי המינהל התקין. דרישה זו מקבלת משנה תוקף בפרויקט כזה, אשר סבל במשך יותר מעשור ממחלוקות עם הספק שהגיעו לכדי שתי בוררויות, מדחיות חוזרות ונשנות ומסטייה ניכרת מהתמורה המתוכננת והמוסכמת עבור פיתוח המערכת". בנוסף מבקר המדינה עומד על כך כי בשל התארכות המכרז נוצר מצב בו המדינה נמצאת בהתקשרות עם חברה אחת (מלם) במשך 48 שנה להפעלת שתי מערכות ניהול המכס (הישנה והחדשה).
בנוסף המבקר חוזר על ביקורת נוספת שהשמיעו הבוררים, ומציין כי נוצרו כאן יחסים מורכבים מאוד בין המדינה לבין מלם. ראשית, היחסים הם יחסי ספק-לקוח שבויים - המדינה לא בדיוק יכולה לוותר על מלם. שנית, מלם הפעילה את המערכת הישנה, ולא הפסידה מהתמשכות הפרויקטים, אלא להפך.
למעשה הביקורות על הפרויקט לא נגמרות כאן. מתברר שחלק גדול ממשתמשי המערכת החדשה לא מרוצים, וטרם נקבע הסכם רמת שירות בין רשות המסים למלם. בסוף הדו"ח יש התייחסות גם לנושא הסייבר ואבטחת המידע. מתברר כי לקח זמן רב לרשות המסים לעדכן את דרישות אבטחת המידע למערכת שער עולמי, אך לדברי המבקר, בימים אלו היא עובדת על כך. כמו כן המבקר עומד על כך שרשות המסים תלויה במידה רבה במלם, ופגיעת סייבר בחברה עשויה לגרום נזק למערכת שער עולמי, ונכון לעכשיו לא יודעים להגיד אם המכס סיים לבדוק את רמת הגנת הסייבר בחברת מלם ובספקים מהותיים אחרים.
תגובת רשות המסים: "כפי שמציין המבקר במסגרת הדו"ח, מעלייתה לאוויר תרמה מערכת שער עולמי רבות לייעול תהליכי היבוא ולשיפור יכולת המכס לבצע הערכת סיכונים ואכיפה של חוקי הסחר. המטרה המרכזית של פרסום המכרז להקמת המערכת החדשה ב-2004 היתה יציאה ממצב של 'לקוח שבוי', אך בסופו של דבר חברה א' זכתה במכרז על פי חוק. מעליית המערכת לאוויר התשלום לחברה א' של דמי תחזוקה על המערכת הישנה נעשה רק על החלקים שטרם עלו לאוויר, וגם הוא יסתיים בינואר 2023 עם עלייתה הצפויה של מערכת היצוא. כמו כן כל הגדלה של ההתקשרות מול החברה נעשתה באישור ועדת הפטור של החשב הכללי, שמצאה הצדקה למתן הפטור ואישרה את ההארכה".
בהקשר זה של סייבר ואבטחת מידע מותח המבקר ביקורת גם על יחידת שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים) ברשות המסים. מדובר ביחידת המחשוב שמספקת שירות לכל המשק: חברות, עצמאים, שכירים ועמותות - כ-1.3 מיליון לקוחות בשנה. הרבה מהביקורת לא מפורטת, ככל הנראה מטעמי חיסיון, אך המבקר מצביע על שורת כשלים מבניים, דוגמת העובדה שחלק מהעובדים משע"מ לא עברו בדיקות סיווג ביטחוני מתאימות והעובדה ששרשראות האספקה (כלומר חברות שמעבירות מידע למערכות שע"מ ודרכן ניתן לפרוץ למערכות, ש"ט) לא נבדקו ונוטרו. מעבר לכך מותח המבקר ביקורת על העובדה כי נוהלי העבודה מול מערך הסייבר הלאומי דורשים תיקון, וכי יש לפעול ביתר שאת לגיבוש תוכנית להמשכיות עסקית במקרה של תקיפת סייבר ותוכנית להתאוששות מאסון במקרה כזה.
