החשבונית פיקטיבית: זינוק בשיעור עבירות מס
החשבונית פיקטיבית: זינוק בשיעור עבירות מס
דו"ח של הרשות לאיסור הלבנת הון ל־2022 מצא שהונאות ממשיכות לתפוס את הנתח הגדול ביותר בתחום הפשיעה הכלכלית, ומיד אחריהן מגיעות עבירות המס, לאחר שטיפסו מהמקום השלישי ב־2021. 20% מהפשיעה מקורם בפעילות בינלאומית, וה"צ'יינג'ים" הפכו לנתיב העיקרי שממנו זורם מידע על פעילות חריגה
הונאות, מרמה וזיוף ממשיכים לתפוס את הנתח הגדול ביותר בעוגת הפשיעה הכלכלית בישראל, 23% מהעבירות בתחום, כך עולה מהדו"ח של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"א) במשרד המשפטים לשנת 2022. את המקום השני תופסות עבירות המס, עם נתח של 21%, זאת בהשוואה ל־16% בשנת 2021, אז הן תפסו את המקום השלישי. עבירות מס כוללות, בין היתר, שימוש בחשבוניות פיקטיביות. ירידה חדה חלה בזיהוי פעילות עבריינית כלכלית המיוחסת לארגוני פשיעה: 13% לעומת 19% ב־2021. מימון טרור תפס 9%, סחיטת דמי חסות 7%, שוחד ושחיתות ציבורית 7%, סחר בסמים 6%, סחר בנשק 3%, עבירות ניירות ערך 3%, הימורים 2%.
התפלגות העבירות הכלכליות משקפת את סדר העדיפויות של גופי האכיפה והחקירה, שכן הרשל"א מנטרת את העבירות בין השאר על בסיס דיווחים מודיעיניים שהיא מחליפה עם גופי החקירה (המשטרה, רשות המסים, רשות ני"ע, גופי ביטחון וכדומה). הגופים הללו פונים אליה ומבקשים לקבל מידע מודיעיני פיננסי, ובנוסף לכך היא מעבירה להם מידע באופן יזום וסמוי על סמך דיווחים שמתקבלים אצלה ומסייעים לחקירות.
בבחינת דפוסי הפעולה הבולטים בתחום הפשיעה הכלכלית והלבנת הון, הדפוס המוביל הוא פעילות בין־לאומית, שתופסת 20% מכלל האופנים של הלבנת הון; לאחר מכן מדורגת פעילות במזומן, 17%; שימוש בנותני שירות פיננסי (צ'יינג'ים), 14%; הלוואות ומתן אשראי, 12%; ניצול המערכת הבנקאית, 8%; נדל"ן, 5%; שימוש באנשי קש, 5%.
73% מהידיעות המודיעיניות (פרפראזות) של רשל"א מועברות לגופי האכיפה השונים לאחר שהם פונים בבקשת סיוע בחקירה. 27% מהידיעות המודיעיניות רשל"א מעבירה אליהם באופן יזום בעקבות חשד שאיתרה על בסיס מידע שהגיע אליה או על בסיס חשד או מידע חדש שאותרו בנוגע לבקשות עבר שהיא קיבלה מגופי האכיפה.
כיצד מידע מגיע לרשל"א? החוק מחייב גופים פיננסיים (בנקים, נותני אשראי, צ'יינג'ים וכדומה) לדווח לרשל"א על כל פעילות שנעשית דרכם מעל סכום מסוים (למשל, העברת יותר מ־50 אלף שקל לחשבון בנק או המרה של סכום כזה בצ'יינג'). בנוסף לכך, גופים מחויבים להעביר לרשל"א דיווחים על פעילות בלתי רגילה בכל סכום שהוא, כלומר פעילות שהם מזהים שאינה אופיינית לדפוס פעילות הלקוח ועשויה להיות חשודה.
עלייה בדיווחים
הדו"ח מצביע על המשך מגמת העלייה הן בדיווחים הרגילים והן הבלתי רגילים. אשתקד הגיעו לרשל”א כ־3.2 מיליון דיווחים על פעילות רגילה וכ־170 אלף דיווחים על פעילות בלתי רגילה, המשקפים עלייה של כ־52% בתוך שנתיים.
הדו"ח מציג מגמה ברורה של עלייה במספר הדיווחים על פעילות חריגה המתקבלים מסקטור נותני השירותים הפיננסיים (צ'יינג'ים). ב־2017 הגיעו משם כ־23 אלף דיווחים על פעילות חריגה, ב־2020 הגיעו כ־44 אלף דיווחים, וב־2022 כבר הגיעו 91 אלף – עלייה של כ־290% בחמש שנים ושל כ־107% בשנתיים. למעשה הצ'יינג'ים הפכו לגורם המשמעותי ביותר המעביר לרשל"א דיווחים על פעילות חריגה. סקטור זה החזיק אשתקד בכ־53% מכלל הדיווחים על פעילות בלתי רגילה, זאת לעומת הבנקים שתופסים 37% ממספר הדיווחים. מנגד, ב־2017 הבנקים היוו כ־61% מהדיווחים הבלתי רגילים, לעומת כ־26% של הצ'יינג'ים. ניתן לראות גם עלייה הדרגתית בכמות הדיווחים על פעילות רגילה מהצ'יינג'ים, כאשר במקביל הנתח של הבנקים ירד. ברשל"א תולים זאת בסיבות שונות, ובהן פעולות ההסברה לסקטור שהגבירה אצלו את המודעות למשטר הלבנת הון ועלייה בחלק היחסי של הצ'יינג'ים בסקטור הפיננסי. נתון מעניין נוסף בדו"ח נוגע לעלייה במספר הדיווחים שהתקבלו מהמכס, כ־12 אלף, בדומה לשנת 2019. זאת אחרי השנים 2021-2020, שנות מגפת הקורונה, שבהן צנח מספר הדיווחים מהמכס.
1 צפייה בגלריה
עילית אוסטרוביץ־לוי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. "הרשות פועלת לחיזוק משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור"
(צילום: ניקי וסטפהל)
לראשונה הדו"ח השנתי של רשל"א מציג כמה זמן מתבצע מחקר מודיעיני מרגע הבקשה למידע בנושאי פשיעה פיננסית, הלבנת הון ומימון טרור ועד העברתו לגופי האכיפה והביטחון שמבקשים את המידע. מהנתונים עולה כי הנתון הממוצע הוא 25 ימים, והחציון עומד על 15 ימים. ההבדל מיוחס למידת המורכבות של החקירה. המשטרה היא הגוף העיקרי שמבקש מידע פיננסי מהרשל"א (61% מהבקשות), ואחריה FIU - רשויות למודיעין פיננסי בחו"ל (18%), רשות המסים (14%), גופים ביטחוניים (6%), רשות ני"ע (1%).
מודיעין מבחריין
שיתופי הפעולה המודיעיניים נעשים בעיקר מול מדינות האיחוד האירופי. 44% מבקשות המידע מחו"ל מגיעות ממדינות האיחוד, וכך גם 44% מהבקשות היוצאות מהרשל"א לחו"ל מופנות לרשויות במדינות האיחוד. לאחר מכן מדורגות מדינות נוספות באירופה, 33% מבקשות המידע הנכנס ו־24% מהבקשות היוצאות, ויבשות אמריקה – 13% מהבקשות הנכנסות ו־15% מהבקשות היוצאות.
בדו"ח מציינת הרשל"א כי בסך הכל 62 מדינות החליפו עמה מידע מודיעיני בשנת 2022, והושם דגש על קידום היחסים עם יחידת המודיעין הפיננסי של בחריין, שעמה נחתם מזכר הבנות ונערך ביקור ראשון במדינה לתיאום ושיתופי פעולה עתידיים במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. גם עם יחידת המודיעין הפיננסי של צרפת הועמק שיתוף הפעולה בנושאי פשיעה פיננסית.
"הרשות פועלת לילות כימים לטובת המאבק בפשיעה החמורה והכלכלית ובמקביל לחיזוק משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור תוך הכלה פיננסית של סקטורים ועסקים רבים ככל הניתן, כדי לקדם את היושרה הפיננסית של הכלכלה הישראלית", מסרה ראשת הרשות, עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי. "ניתן להשיג מטרות אלה אך ורק באמצעות שילוב ידיים מודיעיני ואכיפתי. כך פעלנו במלוא הכוח גם בשנת 2022, להעמקת שיתוף הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל, ועם שותפינו בעולם, למיגור תופעות הליבה שפוגעות בביטחונם של אזרחי ישראל. תמכנו בעשרות חקירות כלכליות שהובילו לכתבי אישום, תפיסה וחילוט כספי עבריינים בהיקף עצום".
