"בהרבה מובנים, עורך-הדין הוא הסמוראי המודרני"
"בהרבה מובנים, עורך-הדין הוא הסמוראי המודרני"
רגע לפני פורום Duns 100 של בכירי ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית לשנת 2022 מתייחסים כמה מעורכי הדין הבולטים בתחום להשפעת התקשורת על השופטים ועל ניהול המשפט, לאופן שבו יכולה וצריכה המערכת המשפטית להתנהל בצל ההתקפות עליה - המוצדקות ואלו שלא, וגם מתי מדובר בביקורת לגיטימית על מערכת המשפט ומתי הביקורת עוברת את הגבול
נדמה שבכל תקופה משמעותית שבה נדרשות החלטות משמעותיות הקשורות לביטחון המדינה, למדיניות הכלכלית שלה, ולמצב הפוליטי שבה, עומדת מערכת המשפט בלב העניינים. לדאבוננו, משמעות האמירה המוכרת של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל 'יש שופטים בישראל', שהביעה הזדהות ואמון בבית המשפט כמו גם כבוד הדדי בין הרשויות, בין היתר מתוך הבנה בחשיבות המוסד ליציבותה של הדמוקרטיה היהודית, הולכת ונשחקת בעיני הציבור בעקבות הירידה באמון הציבור כלפי מערכת המשפט. ממצב שבו רוב החלטות בתי המשפט מתקבלות על ידי רוב הציבור בהסכמה מלאה או לכל הפחות חלקית – מוצא עצמו בית המשפט במרכז המחלוקת כשהוא מוביל החלטות שחלק לא מבוטל מהציבור לא מאמין בצדקתו, ללא קשר לתוצאות משפט זה או אחר. כאמור, מאמון ניכר של חלק גדול מהציבור, הגענו למצב שבו חלק לא מבוטל מהציבור נוקט בגישה של 'אי אמון עיוור' בבית המשפט. הסיבות לכך מגוונות. אחת הסיבות המרכזיות היא שגורמים שונים במשחק הפוליטי אשר להם השפעה רבה משתמשים במערכת המשפט ככלי ניגוח ואמצעי להשגת רווחים פוליטיים ואישיים, כל אחד בדרכו. גם המערכת עצמה צריכה לעשות חשבון נפש ולבחון כיצד מהלכים מסוימים שביצעה או בוצעו על ידי אנשים מתוך המערכת גרם לסדק באמון הציבור כלפיה. ברור לכל כי בית המשפט לא צריך להחליט לפי 'רצון העדר'. במקביל, ישנם לא מעט מקרים שבמסגרת תהליך קבלת ההחלטה המתבצע על ידי השופטים יש לשים לב לרוח התקופה ולשינויים התרבותיים שהביאה עמם הקדמה התרבותית והחברתית, תוך התייחסות לכך שישראל היא מדינה דמוקרטית ויהודית. בהמשך לכך, בית המשפט מוצא עצמו לעיתים בין הפטיש לסדן ולמרות ניסיונותיו להתרחק מדיונים פוליטיים ומדיניים, או מאלה שלכאורה מחוץ לתחום אחריותו, הרי שהשיתוק שאוחז במערכת הפוליטית או חשש של פוליטיקאים מהחלטות שיפגעו בממשלה ו/או בסיכוייהם להיבחר, גורם לבתי המשפט ולבכירי מערכת המשפט לקדם פעם אחר פעם מדיניות של אקטיביזם משפטי המובילה להחלטות תקדימיות. החלטות אלה, הנובעות פעמים רבות מכורח המציאות, מייצרות התנגדות נוספת בקרב חלק מהציבור המתנגד לאקטיביזם משפטי.
לקראת פורום Duns 100 של בכירי ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית לשנת 2022 מתייחסים כמה מבכירי התחום לחשיבות החזרת הלגיטימציה למערכת המשפט ולאופן שבו ניתן להשיבה ללב הקונצנזוס.
עורכי הדין התייחסו גם להשפעת עולם התקשורת על מערכת המשפט, כולל על הפרקליטות, עורכי הדין והשופטים עצמם. הם שיתפו את דעתם לגבי חשיבות ייצוג הלקוחות שלהם גם בזירה התקשורתית, והסבירו כיצד משפיעה הזירה התקשורתית על בית המשפט והתנהלות ההליך המשפטי.
לכתבה התראיינו עו"ד זוהר לנדה, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה, עו"ד ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (FBC & Co.), עו"ד טל מישר, מנהלת מחלקת ליטיגציה באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', ועו"ד ברק טל, שותף מנהל במשרד יגאל ארנון – תדמור לוי.
תופעת הדה לגיטימציה למערכת המשפטית מצד נאשמים בעלי כוח והשפעה:
לא מעט מובילי דעת קהל יוצאים בחריפות נגד מערכת המשפט בישראל ומכרסמים בלגיטימיות של אחד מהמרכיבים החשובים במשטר הדמוקרטי. מה בעינייך לגיטימי, ומה לא, בכל הקשור לתקיפת מערכת המשפט, וכיצד הדמוקרטיה יכולה להגן על עצמה במציאות שכזאת?
עו"ד זוהר לנדה: "לשם קיום דמוקרטיה יציבה, יש לשמור על שלטון החוק ולוודא שעצמאותם של מערכת המשפט ושומרי הסף נשמרת. שמירה על עצמאות מערכת המשפט היא חשובה תמיד ובעלת משמעות קריטית כאשר ישנם סממנים של כניסת אינטרסנטים ואינטרסים זרים למערכת ולטובתה. יש להקפיד ולייצר הבחנה ברורה בין ביקורת לגיטימית וחשובה ככל שתהיה, לבין השתלחות שמטרתה היא כרסום העצמאות, וחלילה, גם כרסום הלגיטימציה של מערכת המשפט. אמון הרשויות האחרות - הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - ברשות השופטת הוא אבן יסוד להמשך עצמאותה של הרשות השופטת וללגיטימיות שהמערכת תמשיך ותזכה לה מהציבור הרחב. ולהפך: פקפוק מצד הרשויות האחרות ברשות השופטת יחלחל לציבור הרחב, ועלול להוביל לירידת קרנה ומעמדה של הרשות השופטת".
עו"ד ד"ר גיל אוריון: "מותר כמובן לבקר את מערכת המשפט, אבל אסור בשום פנים ואופן לחצות את הקו ולטעון לדה לגיטימציה של המערכת. כללי המשחק חייבים להיות ברורים ומוסכמים - ניתן לבקר החלטה של בית המשפט אבל אין שום הצדקה לטעון טענות שיוצאות נגד אי התלות של המערכת ופוגעות באמון הציבור בה. מערכת משפטית מתפקדת שזוכה לאמון ציבורי היא נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי. גם הכוונה להפוך את הליך בחירת השופטים להליך פוליטי ראויות לכל גנאי. שופט אמון על הדין והוא לא אמור לשרת שום אינטרס אחר".
עו"ד ברק טל: "הבעיה האסטרטגית הגדולה ביותר מולה אנו ניצבים בעת הזו - כמשפטנים, אך גם כאזרחים - נוגעת למתקפות על מערכת המשפט. לצערי אנחנו חיים בחברה שערכיה מאיימים להתפורר. במצב כזה, המערכת שתפקידה להחזיק את המרקם העדין שנוגע להתנהגות שלנו כחברה, וכיחידים בתוכה, היא מערכת המשפט, והיא סופגת התקפות קשות בשנים האחרונות מכל עבר: מנאשמים בעלי כוח והשפעה שמסרבים לקבל את החלטותיה; מפוליטיקאים שמבקשים אהדה לרגע; וממובילי דעת קהל לסוגיהם המשרתים את אלו ואלו, על אף שלעיתים הם עצמם, בשיחות פרטיות, מביעים הסתייגות מן המתקפות הללו.
ניתן לזהות שני מאפיינים מרכזיים בתהליך המסוכן הזה: האחד – שלא מדובר בביקורת לגיטימית על המערכת, אלא במתקפות גסות וברוטליות כנגד עצם הלגיטימיות שלה ושל החלטותיה; השני – שיכולת ההגנה של המערכת המשפטית מפני המתקיפים מן הסוג הזה מוגבלת מאד ונתונה במלכוד, שכן שהכלים בהם משתמשים התוקפים אותה – הסתה, תיאוריות קונספירציה, ספינים ומתקפות אישיות – הם כלים שתפקידה המסורתי של המערכת המשפטית להוקיע אותם, והיא איננה רוצה ויכולה להשתמש בהם. התוצאה מטרידה ומסוכנת. מערכת המשפט, שהיא המתרס האחרון של הגנה על זכויות הפרט וזכויות הקבוצה, עומדת חבוטה ומותשת, תוך שהיא ממשיכה באורח מעורר התפעלות לתפקד ולהגן על זכויות, לרבות אלו של תוקפיה.
בעיני זהו מצב חירום, שבו על סוכני המערכת, המשפטנים ועורכי הדין, להניח לרגע לביקורת הלגיטימית שיש להם על מערכת המשפט - ואין בנמצא מערכת שאין עליה ביקורת - ולהתגייס במלוא כוחם להגנה עליה. הסיבה לכך היא, שאלו המנסים לערער את עצם קיומה עושים שימוש ציני באותה ביקורת לגיטימית כדי לצייר תמונה מעוותת כאילו איבדה המערכת גם את אמון חבריה והפועלים בתוכה. ההגנה על המערכת המשפטית היא הגנה על שלטון החוק ועל זכויות האדם והקבוצה – כל אדם; כל קבוצה. מצער ומתסכל שהמאבק על ערכים בסיסיים אלה הפך להיות סממן לעמדה פוליטית. מדובר במאבק שצריך להיות משותף לכולם. זהו אינטרס ממלכתי שהמערכת תישאר איתנה. עורכי הדין צריכים להתגייס, כל אחד בחצרו, ולספק הגנה למערכת המשפט".
בשנים האחרונות אירעו לא מעט פרשיות בתוך מערכת המשפט שגרמו לערעור אמון הציבור במערכת חשובה זאת. אילו רפורמות צריכה מערכת המשפט לבצע כדי להגדיל ולהחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט ובבתי המשפט?
עו"ד ד"ר גיל אוריון: "מערכת המשפט חייבת לפעול בשקיפות גדולה יותר גם לגבי הליכים של קבלת החלטות וגם לגבי מינויים למערכת המשפט. מתמנים לבתי המשפט שופטות ושופטים מצוינים וחדורי מוטיבציה, וכאשר הציבור ייחשף לכך, באופן טבעי אמון הציבור במערכת יגדל.
העומס על בתי המשפט בכל הערכאות הוא עצום, ויש להגדיל באופן משמעותי את מצבת כוח האדם שמסייעת לשופטות ולשופטים - עוזרים משפטיים, מתמחים ומזכירים משפטיים. מערכת יעילה ומתפקדת תתרום ללא ספק לאמון הציבור בה".
עו"ד טל מישר: "אני לא חושבת שפרשיה כזו או אחרת היא שמערערת את אמון הציבור במערכת הכל כך חשובה הזו, אלא יותר רצף של דברים ועומס מתמשך אשר לא מאפשר לחברות מסחריות או לאנשים לקבל את יומם.
הדבר העיקרי לדעתי שהמערכת צריכה לעשות הוא גם אולי הפשוט ביותר - המערכת צריכה להתחיל ולהשתמש בכלים הנמצאים ברשותה ולנצל אותם, והנה מספר דוגמאות:
על השופטים להגיע מוכנים לדיונים ולדעת איזה תיקים ראוי שימשיכו ובאיזה תיקים יש בעיות מהותיות, ולשקף לצדדים את המציאות בצורה ברורה. המצב ישתפר אם בתי המשפט לא ישלחו כל תיק לגישור כדי לדחות הליכים או רק כדי להשיג אורך נשימה וישלחו את התיקים שבאמת מתאימים לכך. אם בתי המשפט לא יתייחסו לחברות כאל כיס עמוק וילחצו עליהן להתפשר גם כשאין סיבה. או אם בתי המשפט ישתמשו בכלי ההוצאות באותם מקרים בהם לא היה צריך להגיש הליך כזה או אחר, כך שיהיה מחיר על המשך הליכים שלא צריכים להמשיך.
כל אלו הם דברים קטנים שישנו דרמטית גם את העומס על בתי המשפט וכנגזרת גם את האמון של הציבור - בוודאי הציבור המסחרי - בבתי המשפט".
עו"ד ברק טל: "כמובן שגם מערכות המשפט והאכיפה, כמו כל מערכת גדולה ומורכבת אחרת, אינן חפות מטעויות ומכשלים שיש לתקן. עם זאת, אינני מקבל את ההנחה כי אובדן האמון במערכת המשפט - להבדיל מביקורת לגיטימית ועניינית - הוא תוצאה של כשלים בה. השחיקה באמון הזה בשנים האחרונות היא בעיקר תוצאה של המתקפות הברוטליות והאינטרסנטיות על המערכת, תוך שימוש ברשתות החברתיות המשמשות 'תחנת ממסר' יעילה להפצת שטנה וגזירת הקופון ממנה. בעיני מערכת השפיטה היא מערכת שאנחנו צריכים להיות גאים בה, וגם כיום, ב-2022, אמון הציבור בה עדיין גבוה יותר מזה שברשות המחוקקת וברשות המבצעת. הבעיות במערכת השפיטה הן ברובן מקומיות ולא מערכתיות. במערכת האכיפה ישנן בעיות משמעותיות יותר, אך גם הן אינן כאלו שיש ביסודן שחיתות מערכתית או זדון, ורבות מהן ניתן לקדם באמצעות תקציבים נאותים. בכל מקרה, נקודת המוצא לתיקון צריכה לכלול ראייה מערכתית ועניינית, ולא כזו שמושפעת מן ההצעות האינטרסנטיות לתיקון, שנשמעות כיום בווליום גבוה. בין אם מדובר בצורך לקצר את הימשכות ההליכים בבית-המשפט אף מעבר להתקדמות שעשתה המערכת בהקשר זה לאחרונה; בצורך לפקח שיפוטית באופן הדוק יותר על השימוש של גופי החקירה במעצרי ימים; ובצורך להבטיח ביקורת אפקטיבית על הפרקליטות".
שופטי בתי המשפט חיים בתוך עמם וחשופים לזירה הציבורית, וכמובן גם לזירה התקשורתית. כיצד לדעתך משפיעה התקשורת על הזירה המשפטית? במקביל ובהמשך לשאלה, האם תפקידו של הסנגור הוא לדאוג לייצוג הולם של הלקוחות שלו גם בזירה התקשורתית?
עו"ד ברק טל: "בעולם התקשורת היתרה שבו אנו חיים, טבעי שהלקוח יצפה מעורך הדין שלו לקחת בחשבון שיקוליו ועצותיו גם את הזירה התקשורתית והשלכותיה על "הקייס" שבטיפולו. עורך הדין צריך ואמור להיות מעורב בעיצוב האסטרטגיה התקשורתית של הלקוח; ביעוץ לגבי השלכות העיסוק התקשורתי על ההליך המשפטי ולהיפך; ינסח את תגובות הלקוח לתקשורת – עניין שעשויה להיות לו גם השלכה משפטית; וכיוצ"ב. יחד עם זאת, לדעתי על עורך הדין להימנע מלייצג את לקוחו בעצמו בזירה התקשורתית. זה איננו מקצועו; הדבר מביא פעמים רבות לתגובות של זלזול וחוסר אמון כלפי עורך הדין – ואז גם כלפי עורכי דין בכלל; והתוצאה היא שעצתו של עורך הדין מאבדת מכוחה המקצועי".
עו"ד זוהר לנדה: "תפקידו של עורך-הדין בראש וראשונה הוא להעמיד ללקוחותיו ייעוץ משפטי איכותי. יחד עם זאת, במסגרת ייצוג של לקוחות מובילים, בעלי פרופיל גבוה, נדרש עורך-הדין, לא אחת, להעמיד מעטפת שלמה ללקוח, שכוללת, בין היתר, גם מתן מענה לנושאים בעלי ממשק משפטי-תקשורתי וממשקים רלבנטיים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה או בתיקים שהסוגיה שנדונה בהם חוצה את גבולות התיק הספציפי ובעלת השלכות רוחב.
בהרבה מובנים, עורך-הדין הוא הסמוראי המודרני - בדומה לסמוראי היפני שנדרש להפגין ידע ומקצוענות במגוון כלי לחימה, נדרש עורך-הדין היום להפגין ידע ומקצוענות בבית המשפט, ובעולמות שסובבים ומשיקים אותו. תקשורת היא אחד מאותם עולמות מקבילים שנוגעים-משיקים לעולם המשפט.
השופטים חיים בתוך עמנו - וככאלה, ומטבע הדברים, הם משפיעים על הציבוריות הישראלית ומושפעים ממנה. בהתאם, ובעידן התקשורת הנוכחי, קיימת חשיבות גוברת ליכולת "לממשק" בין הצד המשפטי לצד התקשורתי".
עו"ד ד"ר גיל אוריון: "אכן, זירת הסכסוך בעת הנוכחית אינה מתמקדת רק בבתי המשפט אלא גם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. על עורך הדין לרכז את מאמציו בתחום המשפטי, אך עם זאת עליו לקחת בחשבון גם את ההשלכות התקשורתיות של התיק אותו הוא מנהל, ולעבוד בצוותא עם גורמים מקצועיים בתחום התקשורת. באותה מידה, על המומחים בתחום התקשורת לשלב יד עם עורכי הדין ולקבל מהם הנחיות ככל שהדברים אמורים בפן המשפטי של התיק".
d&b – לדעת להחליט
