חוק תקומה עדיין תקוע, ותקציב שיקום יישובי העוטף בסכנת קיצוצים
חוק תקומה עדיין תקוע, ותקציב שיקום יישובי העוטף בסכנת קיצוצים
החוק לשיקום חבל תקומה לא מקודם משום שראש הממשלה אינו מעוניין לעורר מחלוקות עם ראשי ערים בדרום. התוצאה: תקציבים לשיקום העוטף מוסטים או מעוכבים ונתונים לשינויים תכופים בהחלטות ממשלה בלבד
עם אישורה באפריל השנה של תוכנית החומש לשיקום עוטף עזה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הממשלה תשקיע 19 מיליארד שקל כדי "להזניק את יישובי עוטף עזה לדורות". אולם עיון בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 מגלה כי ההבטחה הזו נשכחה. החוק לשיקום חבל תקומה, שהופץ למשרדי הממשלה כבר באפריל, נתקע ואינו מופיע בחוק ההסדרים, אף שזו הדרך המהירה לקידומו.
החוק הזה חיוני להבטחת התקציב, משום שכעת הכספים מועברים למינהלת תקומה מתוקף החלטות ממשלה. החלטות שאותן אפשר לשנות בקלות, לעומת חוק שימנע קיצוץ וזליגה של תקציבים למקומות אחרים. החשש כי הממשלה לא תעמוד בהבטחתה התקציבית כבר התגשם השנה ולא פעם אחת. 5 מיליארד שקל, שהם כרבע מתקציב תקומה, הוקפאו. הם מיועדים להשקעה בצמיחה של עוטף עזה אך התנאי להעברתם הוא הגדרת הגבולות הגיאוגרפיים של חבל תקומה. משימה שנתניהו לא מקדם משיקולים פוליטיים, משום שראשי הערים נתיבות ואופקים דורשים ליהנות גם הם מכספי תקומה.
סכום של כ־1.2 מיליארד שקל הוסט מתקומה בניגוד לתכנון המקורי למימון הארכת תקופת שהייה של משפחות מהנגב המערבי בבתי מלון. 200 מיליון שקל מתקציב תקומה הוסטו ליישום המלצות ועדת הכהן למתן פיצוי וסיוע למשפחות שכולות, משפחות חטופים, אחים וילדים של פדויי שבי, תושבי אופקים ויישובי עוטף עזה. כך שמאותם 19 מיליארד שקל שנתניהו הבטיח נותרו 12.6 מיליארד שקל. זאת עוד לפני אישור תקציב המדינה על הקיצוצים שצפויים בו.
גבולות תקומה לא מוגדרים
עובדה נוספת שמעצימה את החשש כי אין כרגע מי שידאג לשמור על הקופה של תקומה היא מינוי מנהל קבוע למנהלת. לפני חודש וחצי פרש משה אדרי, מאז לא מונה לו מחליף קבוע, ואת מקומו ממלא זמנית מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי.
במכתב ששלחה בשבוע שעבר אילה לונדנר, מנכ"לית פורום הביתה שמאגד את 11 היישובים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, היא מבקשת להכניס את חוק תקומה לחוק ההסדרים. "ניסיון השנה החולפת לימד אותנו כי כאשר מסגרות התקציב אינן מעוגנות בחקיקה, הן נתונות לשינויים תכופים, קיצוצים בעייתיים, ולא מאפשרות ודאות והסתמכות אשר כל כך חיוניות על מנת לתכנן לטווח ארוך ולייצר אופק ותקווה לתושבי העוטף", הסבירה במכתבה.
בינתיים מינהלת תקומה מקדמת במלוא המרץ פרויקטים שלהם יש לה תקציב. מבדיקת כלכליסט עולה כי עד סוף השנה כבר תממש 7 מיליארד שקל מתוכנית החומש. שיקום יישובי החבל מתקדם, אך ההבטחה לצמיחת האזור אל מעבר למצבו ערב המלחמה תלויה בממשלה והיכולת שלה לעמוד בהבטחותיה.
כיום החוק אינו מאפשר להקצות לרשות מסוימת או אזור בארץ תקציב עודף ללא הצדקה משום שזוהי מתכונת לאפליה בין רשויות ותושבים. כך נוצרה מפת אזורי עדיפות לאומית שמבוססת על קריטריונים אובייקטיביים, כגון פריפריאליות, קירבה לגבול ומצב סוציו־אקונומי. יישובים שעומדים בקריטריונים האלה נכללים במפה וזכאים להטבות שונות. עד 7 באוקטובר יישובי עוטף עזה נכנסו למפת העדיפות הלאומית בזכות סעיף שמבוסס על שיקולי משרד הביטחון והגדרתם כיישובים מאוימים. בסעיף הזה, בהתאם לחוות הדעת של מערכת הביטחון, נקבע כי יישובים מאוימים הם אלה ששוכנים 7 קילומטר מגבול עזה, ו־9 קילומטר מגבול לבנון. למעשה, גבול חבל הארץ שמכונה עוטף עזה מבוסס על ההגדרה הזו של מערכת הביטחון. לאחר אישור תוכנית החומש של תקומה משרד ראש הממשלה אמור היה להיוועץ עם משרד הביטחון ולקבוע את גבולות תקומה, משימה שלא בוצעה. הצעד הזה היה מפשיר את 5 מיליארד השקלים שלהם מחכים בתקומה. בלי ההגדרה הזו מינהלת תקומה יכולה להעביר תקציבים למה שמוגדר שיקום בעקבות הטבח, אך משרדי האוצר והמשפטים לא מאפשרים להעביר כסף לסעיפים שהתכלית שלהם השקעה, צמיחה ופיתוח. למשל, פרויקט להקמת שלוחה של מכון וינגייט בעוטף עזה בעלות של 400 מיליון שקל לא מקודם, וגם תוכנית שנועדה לעודד הקמה של עסקים חדשים שוכנת תחת הכותרת צמיחה ולכן אי אפשר לקדמה, אותה חסם גם מונע, בשלב זה לפחות, הגדלה של מספר חדרי מעונות הסטודנטים בחבל.
חוק תקומה התקוע לא מקודם בנפרד וגם לא כחלק מסל החוקים בחוק ההסדרים, והיה יכול היה לפתור את הבעיה. מטרתו המרכזית המוצהרת, על פי הטיוטה שהופצה למשרדים, היא "קביעת חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי שיאפשר תעדוף החבל ותושביו, מתן הטבות ומענקים — הן בידי מינהלת תקומה והן בידי משרדי הממשלה, יחידות הסמך שלה ורשויותיה בתחומי הפעילות של כל אחד מהם".
במילים אחרות, החוק יבטיח תקציבים לאזור האסון, אך אין רצון לקדמו משום שהמהלך מחייב להגדיר מהו חבל הארץ שאליו החוק מכוון, וזאת נתניהו מתקשה לעשות כדי לא להיקלע למחלוקת עם ראשי הערים.
