זמן לחקיקה אגרסיבית בתחום המס?
זמן לחקיקה אגרסיבית בתחום המס?
האם השבעת הממשלה החדשה תביא לקידום חקיקה אגרסיבית בתחום המס?
בימים אלה, הושבעה הממשלה ה-37 למדינת ישראל. ממשלה חדשה, שר אוצר חדש ותפיסה כלכלית חדשה (או אולי יש שיאמרו, תפיסה כלכלית ישנה).
כעת, עם כניסתה של הממשלה החדשה, אנו צופים קידום מסיבי של חקיקה בתחום המס. בין החוקים הרבים אשר צפויים להיות מוגשים כעת פעם נוספת, נמצאים:
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי שותפויות) – הצעת החוק כבר הוגשה בעבר לשולחן הכנסת. מטרת החוק המוצע, לעדכן את כללי המיסוי החלים על שותפויות בישראל. נזכיר, כי דיני המס החלים בישראל על שותפויות, קבועים בהוראת סעיף 63 לפקודה ועוסקים בחבותם של השותפים במס על הכנסת השותפות. למעשה, רואים את השותפות, כשקופה לצרכי מס וההכנסה מועברת ישירות לשותפים, כל אחד בהתאם לחלקו. בהצעת החוק למיסוי שותפויות, מוצע לפתח את מודל המיסוי שנקבע בפסק דין שדות (ע"א 2026/92), תוך חיובו של השותף בתשלום המס, בהתאם לסיווג ההכנסה ברמת השותפות. כך, הסיווג בין הכנסה פירותית לרווח הון וכן, מקור ההכנסה, ייעשו ברמת השותפות ויחייבו את השותפים כולם, ללא קשר למידת מעורבותם בפעילות השותפות. הצעת החוק מבקשת לשנות את המצב הקיים ולקבוע, לדוגמא, שגם אם מדובר בשותף פאסיבי, שאין לו כל מעורבות מלבד השקעה בשותפות (ניקח לדוגמא שותף פאסיבי שהשקיע בקרן הון), עדיין סיווג הכנסתו ושיעורי המס יוכלו להיקבע כהכנסה פירותית שהתקבלה בידו. למעשה, באמצעות החקיקה, רשות המסים מנסה לבטל את מודל השותפויות.
חוק נוסף, שהוגש על ידי רשות המסים, עניינו – שיטת הדיווח על ההכנסה לצרכי מס (מזומן מצטבר)': בכוונת החקיקה להחמיר את אופן החישוב והדיווח של נישומים לצרכי פקודת מס הכנסה, לפי בסיס מצטבר או לפי בסיס מזומנים. העקרונות לגבי חבר בני אדם – הכנסתו תדווח בשיטת דיווח על בסיס מצטבר. כאשר, האמור לא יחול לגבי חבר בני אדם, אם מחזור עסקו נמוך מ- 10,000,000 ₪ או שמדובר במשלח יד מיוחד (בעלי המקצועות החופשיים וכו', כמפורט בתקנות). המחוקק מבקש להסדיר באמצעות החקיקה, גישה המנוגדת להלכה הפסוקה של בית המשפט העליון, בעניין קבוצת השומרים (פסק הדין משנת 1992). למעשה, באמצעות שיטת הדיווח על בסיס מצטבר, רשות המסים מבקשת להקדים תשלומי המס, עוד בטרם הנישום קיבל את הכסף בגין השירותים שסיפק.
ניקח לדוגמא, חברה הנותנת שירותי שמירה וניקיון. החברה ללא מלאי עסקי ומדווחת באופן שוטף לרשויות המס על בסיס מזומן, לקוחותיה של החברה משלמים בגין השירות על בסיס שוטף + 60 (לעיתים אף למעלה מכך). החקיקה החדשה, למעשה תגרום לאותן חברות לקחת הלוואות מבנקים וחברות אשראי חוץ בנקאי, במימון גבוה, רק לצורך תשלום מקדמות לרשויות המס. רשות המסים מבקשת להיות שותפה, עוד לפני שהנישום קיבל את כספו. נציין בעניין זה, כי הקדמה של תשלום המס לעסקים, שקולה להעלאת מס. למעשה, ייתכנו מצבים, בהן חברות לא יקבלו את הכסף מאותם חייבים, כפי שקורה לעיתים מסיבות שונות. במקרה כזה, עדיין יידרשו החברות לשלם את המס בגין ההכנסות (למרות שלא התקבלו) ולהוכיח לפקיד השומה בשנים הבאות, כי החוב הפך ל- 'חוב אבוד', לצרכי הכרה בו כהוצאה. מדובר ב- 'העלאת מס סמויה', שתכביד מאוד על עסקים מסוימים.
הצעת חוק נוספת שאנו צופים שתוגש מחדש, היא בעניין 'ניכוי מס יסף מהכנסות גבוהות' – בהתאם לטיוטה שהוגשה בעבר כחלק מהצעות הממשלה. במסגרת הצעת החוק, הוצע להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות שיקבעו חובת ניכוי מס יסף במקור, על הכנסות עליהן חלה חובת תשלום מס יסף. בהתאם להצעה, כל המשלם ליחיד סכום העולה על הסכום הנקוב בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה (נכון למועד כתיבת שורות אלה – סך שך 647,640 ₪), ינכה בעת התשלום את שיעור המס הקבוע בסעיף האמור (שיעור של 3%, נכון למועד כתיבת שורות אלו), זאת בנוסף לשיעור הניכוי הקבוע בתקנות המחייבות ניכוי מס במקור. נציין, כי מס יסף כולו הינו מס השנוי במחלוקת וכי רצוי לקבוע מתווה הפחתת מס, במקום.
בכל החקיקה הצפויה, אין הקטנת בירוקרטיה או הקלות מס נדרשות.
אנו סבורים, שקידום חקיקה אגרסיבית בתחום המס, תיצור חסמים ותביא להאטה כלכלית במשק. לעמדתנו, כדי לגרום להנעת המשק ולהגברת התחרות והצמיחה במשק הישראלי, זהו הזמן הנכון להסרת חסמי מס ולביטול הרגולציה. חקיקה מאוזנת, תגביר את הצמיחה במשק הישראלי ותייצר וודאות למגזר העסקי והפרטי. נציין, כי הקטנת הרגולציה תביא להסרת חסמים. נזכיר, כי תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין ותיקון 147 לפקודת מס הכנסה, שחוקקו לאור מסקנות ועדת רבינוביץ', הגדילו את הצמיחה תוך הקטנת נטל המס*.
*למען השקיפות, הח"מ שימש כחבר ועדת רבינוביץ' וכן, מנהל בימים אלה ערעור מס הכנסה בסוגיית הדיווח על בסיס המזומן.
כל האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מאת אודי ברזלי, עו"ד (רו"ח) ולירון בן מאיור, עו"ד, אודי ברזלי עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
