חוק האקלים עבר רידוד משמעותי נוסף ויובא להצבעה בוועדת הפנים
חוק האקלים עבר רידוד משמעותי נוסף ויובא להצבעה בוועדת הפנים
בימים האחרונים יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, שינמך סעיפים בנוסח, ובין היתר הפחית את יעדי הפחתת הפליטות שקבעה הממשלה בנוסח המקורי - מ-30% ל-27%. אדם טבע ודין: "חוק עם מנגנוני השמדה עצמיים"
הצעת חוק האקלים תגיע מחר (ג׳) לישורת האחרונה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, שתשלים את הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לקראת אישורה. הצעת החוק עברה שינויים משמעותיים על ידי יו״ר הוועדה, ח״כ יעקב אשר, אשר בימים האחרונים שינמך סעיפים רבים בנוסח שנדון בוועדה בשבועיים האחרונים, ואף הפחית את יעדי הפחתת הפליטות שקבעה הממשלה בנוסח החוק המקורי - למרות שמלכתחילה היו נמוכים בהשוואה ליעדים שקבעו מדינות המערב. הממשלה אף תוכל לדחות את יישום החוק בשלוש שנים. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התעלמה מפניות כלכליסט בנושא.
חוק האקלים הגיע לפני מספר חודשים לסדרת דיונים אינטנסיבית בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת. הממשלה הפעילה לחץ לאשר את החוק לפני ועידת האקלים של האו״ם, שננעלה בשבוע שעבר, במטרה לייצר מצג של הישג בפני המדינות האחרות. ארגוני הסביבה טענו כי מדובר בהצעת חוק חסרת משמעות ושיניים, שמוטב שלא להעביר, ובדיוני הוועדה עצמם עלו הקשיים הרבים בה. גם אשר עצמו, טען במהלך הדיונים שלא ירצה להיות חתום על הצעת חוק חלשה וחסרת משמעות. זאת, בין היתר, מאחר שהממשלה קבעה כי לא יוקצה תקציב ליישום החוק או להפחתת פליטות גזי חממה, ושהיעדים שיקבעו בחוק לא יהיו מחייבים – שכן היא תוכל לשנותם בקלות, אף ללא אישור הכנסת.
הצעת החוק של השרה עידית סילמן קבעה כי ישראל תפחית 30% מפליטת גזי החממה שלה עד סוף העשור. זהו שיעור יחסית נמוך למדינות המפותחות, ובחוק לא נקבע תקציב או מנגנונים חזקים שיבטיחו את אותה הפחתה. כך או כך, בממשלה כלל לא סבורים שמדובר בשאיפה ריאלית, שכן לפי ההתנהלות הנוכחית, כך לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, הפחתת הפליטות תעמוד בסוף העשור לכל היותר על 19% בהשוואה לשנת 2015. במשרד האוצר התנגדו נחרצות להצבת יעדים מחייבים, והצליחו לשכנע את אשר לשנמך עוד יותר את אותו יעד, ולהציבו על 27%, בדומה להחלטת הממשלה הקיימת בתחום משנת 2021.
במהלך הדיונים, וכך גם בנוסח שהפיצה הוועדה בראשות אשר לפני כשבועיים, הוגדר כי כל שינוי ביעדים יעבור את אישור ועדת הפנים של הכנסת. זהו מנגנון חלש, שכן ועדות הכנסת נשלטות על ידי הממשלה, אולם בהצעת החוק המקורית הסתפקה סילמן בכך שהממשלה תוכל לשנות בעצמה את היעדים בצו, ביתר קלות, וללא כל מנגנון פיקוח.לבסוף אשר התפשר וחזר בו חלקית מדרישתו, ואף הוסיף החלשה נוספת: הוועדה תאלץ לקבל את אישור הממשלה רק לאחר שלוש שנים שבהן תוכל לדחות את העמידה ביעדים בעצמה, ללא מנגנון פיקוח, אופציה שאפילו לא הייתה קיימת בנוסח הממשלתי הראשוני. המשמעות היא שהממשלה תוכל לדחות את תכלית החוק, השגת יעדי הפחתת הפליטות, בשלוש שנים. גורם המעורה בפרטים אמר לכלכליסט כי אחת הסיבות המובילות לכך היא רצון לא לסיים את עידן הפחם בעשור הנוכחי, מה שיותיר את פליטות הפחמן הדו חמצני גבוהות במיוחד.
השינוי הזה לצד שינויים נוספים, התבצע לאחר שבשבועות האחרונים הפעילו אנשי משרד האוצר לחץ עז על אשר, והצליחו להוביל לשינויים מרחיקי לכת המעקרים עוד יותר את החוק מתוכן, למרות הביקורת על היותו חוק חלש מלכתחילה. סעיפים משמעותיים בחוק, מאפשרים פטורים נרחבים או שהם חסרי שיניים. כך למשל, החוק מאפשר לממשלה לפטור משרד ממשלתי מהכנת תוכנית הפחתת פליטות גזי חממה וגם מתוכנית היערכות להתמודדות עם שינויי האקלים הבלתי נמנעים. לאשר היה חשוב לשלב סעיף העוסק במוכנות הרשויות המקומיות. אולם רשות מקומית, כך לפי החוק, תהיה רשאית לא להכין תוכנית אם לא קיבלה סיוע תקציבי והיא משויכת לאשכול 1-7. משרד האוצר סירב בתוקף עז לתקצב את הרשויות, ולכן המשמעות היא כי רשויות חלשות לא יערכו תוכניות היערכות.
החוק, בנוסחו המקורי והנוכחי, אף מקים מועצות שונות שקיים חשש כי דווקא ישתקו או יאטו את עבודת הממשלה בתחום. לצד ועדת שרים לענייני אקלים, תוקם גם ״מועצת אקלים״, בה יהיו חברים גורמים שונים, כמו התאחדות התעשיינים ורשות הגז. רוב החברים באותה מועצה, הם כאלו שמחזיקים בעמדות לעומתיות לנושאי הסביבה והאקלים, ונלחמים לא אחת במשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה, ייוצג באותו גוף בחסר בהשוואה למשרד האוצר, אשר מבקר המדינה קבע לאחרונה כי הוא האחראי העיקרי לחוסר הפעולה בנושא אקלים, ובלם משמעותי ועקבי של התחום.
בארגוני הסביבה מביעים התנגדות חריפה לחוק שיובא מחר לישורת האחרונה, ולאחר מכן יעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה (לאור השינויים שבוצעו בו), לפני אישור סופי של מליאת הכנסת. ארגון הסביבה ״מגמה ירוקה״, יחד עם סיעות האופוזיציה, צפויים להגיש כ-20 אלף הסתייגויות. לשם השוואה, שיא ההסתייגויות נרשם בביטול עילת הסבירות, אז הגישה האופוזיציה כ-28 אלף הסתייגויות.
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, אמר כי "המדינה החליטה להפקיר את בריאותם מיליוני ישראלים לדורות קדימה. הנוסח הנוכחי הוא אור ירוק לזיהום אוויר ופליטות גזי חממה, שהראשונים להיפגע מהם הם ילדים וקשישים ובעיקר בפריפריה וליד מוקדי זיהום כמו חיפה, חדרה, אשדוד ואשקלון. יעקב אשר ועידית סילמן, שנכנעו לפקידי משרד האוצר, מועלים בתפקידם ובוגדים בציבור הבוחרים שלהם. אנחנו נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להפיל את החוק הזה".
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, אומר כי: "ממשלת ישראל בחסות משרד האוצר ויושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יעקב אשר, החליטו לתקוע את המסמר האחרון בארון הקבורה של ההתמודדות עם משבר האקלים. ממשלה צינית בתמיכת יושב ראש ועדה חלש, תשקר לעולם שישראל אישרה חוק אקלים מודרני. בפועל, מדובר בחוק עם מנגנוני השמדה עצמיים. זהו חוק שהמונח ״צדק אקלימי״ זר לו; חוק שלא כולל התייחסות יעדים סקטוריאליים או יעדי אנרגיות מתחדשות. זהו חוק אנטי סביבתי, שאם השרה להגנת הסביבה תתמוך באישורו במתכונת זו, הכתם השחור יוטבע בראש ובראשונה על שמה".
מח"כ אשר נמסר בתגובה: ״ארבע שנים מתגלגלת הצעת חוק זו בשתי ממשלות שנות, כולל בזו של תמר זנדברג כשרה לאיכות הסביבה, ולא יצא מהן ולא כלום. ההסכמות בנוסח החוק כעת נועדו להוציא לפועל חוק אקלים פרקטי וישים, בתקווה שהפעם יעבור בהצלחה וישפר את איכות הסביבה והאקלים״.
