מחר בשוויץ: דיון בערעורו של בני שטיינמץ על הרשעתו בשוחד
מחר בשוויץ: דיון בערעורו של בני שטיינמץ על הרשעתו בשוחד
במהלך המשפט שטיינמץ צפוי להציג ראיות ועדויות חדשות שלא הוצגו בערכאה הקודמת, ולזמן עדי אופי מטעמו. איש העסקים הורשע בינואר 2021 בבית המשפט הפלילי בז'נבה בעבירות שוחד של פקידי ציבור בגינאה ומרמה מול בנקים בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר ונגזרו עליו 5 שנות מאסר
הדיונים בערעורו של איש העסקים בני שטיינמץ על הרשעתו בשוויץ בעבירות שוחד ומרמה ועל גזר הדין ששלח אותו לחמש שנות מאסר ייפתחו מחר (ב') ויישמעו מדי יום במהלך כל השבוע. במהלך המשפט שטיינמץ צפוי להציג ראיות ועדויות חדשות שלא הוצגו בערכאה הקודמת, ולזמן עדי אופי מטעמו.
שטיינמץ הורשע בינואר 2021 בבית המשפט הפלילי בז'נבה (המקביל לבימ"ש מחוזי בישראל) בעבירות שוחד של פקידי ציבור בגינאה ומרמה מול בנקים בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר, במטרה להשתלט באמצעות חברת BSGR שבבעלותו על זכויות כרייה לעופרת ברזל בגינאה בשווי של כ-5 מיליארד דולר. בגזר הדין השיתו עליו שלושת השופטים עונש מאסר בפועל של חמש שנים וקנס בגובה 50 מיליון פרנק. ביחד עם שטיינמץ הורשעו גם שני אזרחים זרים שהיו מעורבים, על פי הכרעת הדין, במעשי השוחד.
כתב האישום הוגש נגד שטיינמץ בשוויץ, משום שהתגורר בז'נבה בתקופה הרלוונטית לאישומים. לשטיינמץ יש גם אזרחות צרפתית, כך שחוקי האיחוד חלים עליו. החוק השוויצרי, כמו החוק הישראלי וגם האמריקאי, רואים באזרח מקומי שנתן שוחד במדינה זרה כמי שנתן שוחד במדינה שלו עצמה.
שטיינמץ הורשע בכך שהעביר בין השנים 2006-2001 כספי שוחד לממאדי טורה (אשת נשיא גינאה לשעבר לאנסה קונטה שנפטר) באמצעות שורה של אנשי קש וחברות קש. ההתקשרות, כך טענה התביעה, הוסתרה בחוזי ייעוץ פיקטיביים.
העיתונאית העצמאית אנייס פבר, שסיקרה את המשפט מהאולם בז'נבה עבור מספר כלי תקשורת בעולם, וביניהם "כלכליסט", דיווחה אז כי מתוך רשימת 11 העדים שהזמינה התביעה למשפט, בהם ארבעה ישראלים, איש לא הגיע, בשל מה שהוגדר כ"סיבות רפואיות". הכרעת הדין ניתנה על סמך הראיות שהוצגו במשפט, בהם חוזי ייעוץ, העברות כספים וגם תמלילי הקלטות, אולם מבלי שלהגנה התאפשר לחקור בחקירה נגדית את העדים שלא התייצבו לדיונים.
זהו אחד הטיעונים העיקריים שצפוי לטעון שטיינמץ בדיונים בבית המשפט לערעורים בשוויץ, כדי לחזק את טענתו לפיה בית המשפט הפלילי לא שמע עד הסוף את גרסתו, לא הוצגה בפניו התמונה המלאה של הדברים וכי הוא לא הבין את המצב האמיתי של הארועים. "המשפט הראשון צייר את שטיינמץ באופן שכלל לא תואם את המציאות", יטענו עורכי דינו של איל היהלומים הישראלי.
בין השאר הם ינסו להציג בפני ערכאת הערעור תמונה אחרת של פעילותה של BSGR בגינאה, לפיה החברה היתה רחוקה מלפעול באופן מושחת ושקיבלה את זכויות הכרייה במדינה באופן לגיטימי.
"בשווייץ, בשונה מהליכי הערעור בישראל, התיק למעשה נשמע מחדש, וניתנת למורשע הזדמנות להציג לבית המשפט עדויות ומסמכים, לרבות המצאת ראיות שלא הונחו על שולחן בית המשפט בערכאה ראשונה", ציינו לאחרונה הסנגורים של שטיינמץ.
שטיינמץ, יצויין, לאורך כל ההליך המשפטי שמר על חפותו ומיד לאחר הכרעת הדין אמר כי בית המשפט עשה לו עוול גדול והצהיר כי יערער מיידית: "פסק הדין מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי, ההחלטה אינה משקפת את הדברים שנחשפו במהלך הדיונים: אין ולא היה הסכם או מעשה של שחיתות", הצהיר שטיינמץ מיד לאחר גזר הדין. "במקרה זה ישנם רק עדים ששיקרו ושוחדו, עדים ששילמו להם בגין שקר, שלא הגיבו לזימונם לבית המשפט ולא ניתן היה לחקור אותם בחקירה צולבת. אני מגנה ומוחה על עשר שנים של מניפולציות ושקרים, חקירה שנערכה תוך הפרת זכויות ההגנה על ידי התובע".
במקביל לערעור בשוויץ, הגיש שטיינמץ בתחילת חודש אוגוסט השנה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את הפרקליטות להעביר לידיו את חומרי החקירה שהתנהלה נגדו בישראל החל משנת 2016 על ידי להב 433, כולל מידע בקשר לחומר האסור בפרסום.
בעתירה ציינו עורכי דינו של שטיינמץ, איתן מעוז ודניאל עינב, כי על פי מכתב שקיבלו מהמשטרה, החקירה הפלילית בישראל נגד איש העסקים, שהבסיס העובדתי בה דומה לבסיס כתב האישום שבו הורשע בשווייץ, הסתיימה כבר לפני יותר משנה, וחומרי החקירה הועברו לפרקליטות מיסוי וכלכלה לבחינה. לטענת שטיינמץ, הפרקליטות מסרבת להעביר לידי שטיינמץ את החומרים כדי שישמשו אותו להגנתו בערעור בשוויץ.
בעתירה לבג"ץ נכתב כי "עם סיום החקירה התקיימו מגעים בין הפרקליטות לבאי כוחו של שטיינמץ, שסופם בכך שתיק החקירה צפוי להיסגר בתקופה הקרובה ללא המשך הליכים פליליים". בעתירה לא צוין אם התיק ייסגר במסגרת הסדר טיעון, ומה יכלול ההסדר.
