דו"ח ה-OECD: "רוב הישראלים חשופים לזיהום אוויר כבד"
דו"ח ה-OECD: "רוב הישראלים חשופים לזיהום אוויר כבד"
על פי הדו"ח, זיהום האוויר הקטלני מושפע בעיקר מפליטות במגזרי החשמל, התחבורה, התעשייה ושריפות הפסולת הפירטיות הרבות. בארגון חוזרים על המלצה שכבר ניתנה לישראל בעבר – הטלת מס פחמן
זיהום האוויר המאיים על בריאות התושבים נותר גבוה ומדאיג, ישראל לא מטילה מס פחמן ומסבסדת את עליית מחירי הבנזין והפחם ללא מגבלת זמן, למרות יעדי האקלים שהציבה - ישראל לא מתמרצת באופן מספק מעבר לאנרגיה מתחדשת ולא מתמחרת את פליטות גזי החממה בדומה למדינות המפותחות. כך עולה מהדו״ח הדו שנתי של ארגון ה-OECD שפורסם היום (ב׳), במסגרתו חזרו מומחי הארגון על המלצות שניתנו לישראל בעבר בתחום האקלים והאנרגיה אך לא יושמו עד עתה.
הבשורות הטובות של ה-OECD בתחום האקלים הן שלמרות גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית, פליטת גזי החממה התנתקה מהתמ"ג וירדה בכ-10% במונחים לנפש בעשור שהסתיים בשנת 2021, בעיקר בשל המעבר המתמשך מהתבססות על פחם לשימוש במאגרי הגז שנמצאו לחופי ישראל. עם זאת, הפליטות מתחבורה, תהליכים תעשייתיים ופסולת המשיכו לעלות מאוד. חשוב לציין כי נתוני הארגון אינם מעודכנים ואינם מתייחסים לשנת 2022, אלא לעשור הכולל שנים שבהן היה שרוי המשק בהתמודדות עם מגפת הקורונה וסגרים שהאטו את הפעילות וגרמו להפחתה בפליטות גזי החממה. בנוסף, הארגון מתייחס לפליטות גזי חממה במונחים לנפש, ולכן לא ניתן לדעת האם המגמה אכן משקפת הפחתה כוללת בפועל, בשל גידול האוכלוסייה בישראל.
למרות השינויים במגמת פליטות גזי החממה, רוב הישראלים עדיין חשופים לזיהום אוויר כבד – הרבה מעל הגבול המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. זיהום האוויר הקטלני מושפע בעיקר מפליטות בסקטור החשמל, התחבורה, התעשייה ושריפות הפסולת הפירטיות הרבות בישראל. בשנת 2020, התחבורה הייתה אחראית ל-34% מפליטת הזיהום האוויר החלקיקי (PM10), בעוד שהתעשייה ושריפת הפסולת היוו 20% כל אחת.
בעוד שבמדינות רבות נקבע מס פחמן במטרה להצמיד ׳תג מחיר׳ לנזק הסביבתי והאקלימי שנגרם בשריפת דלקים בעלי השפעה שלילית דוגמת פחם, נפט וגז, בישראל לא השלימה הממשלה הקודמת את ההחלטה להטיל מס פחמן. כלכלני ה-OECD מציינים כי בסך הכל, רק כ-20% מפליטות הפחמן משימוש באנרגיה מחויבות במס של 60 יורו ומעלה, כשמס פחמן על בנזין לדוגמה הוא מעל 300 יורו לטון פחמן. למרות שפליטות בתחום התחבורה מתומחרות בישראל, רק 1% מפליטות הפחמן בסקטור החשמל מתומחרות בהיקף של מעל 5 יורו, מה שמציב את ישראל בתחתית מדינות ה-OECD. יתר על כן, מזהמי אוויר אחרים אינם מחויבים במס. חשוב לציין כי חוק אוויר נקי מחייב את המשרד להגנת הסביבה להטיל היטל פליטת מזהמים על מפעלים, אך עד היום הדבר לא נעשה, גם יותר מעשור לאחר חקיקת החוק.
בארגון ה-OECD חוזרים על המלצה שכבר ניתנה לישראל בעבר – הטלת מס פחמן, ומוסיפים כי בטווח הבינוני, הרשויות צריכות לשאוף להנהיג אמצעים לטיפול בפליטות פחמן שאינן קשורות לשריפת דלק, כגון מתהליכים תעשייתיים ופסולת, אשר גדלו ומהווים כ-20% מסך פליטת החממה. דרך אפשרית לעשות זאת היא באמצעות הרחבת מסגרת תמחור הפחמן למגזרים אלה או צעדים רגולטוריים אחרים.
עמידה ביעדי האקלים שהציבה ישראל מחייבת הפחתת פליטות בסקטור האנרגיה ובאמצעות מעבר לאנרגיה מתחדש. תחום החשמל הוא הפולט הגדול ביותר של גזי חממה, המהווה כ-40% מסך הפליטות. ישראל לא השקיעה בייצור אנרגיה גרעינית וכרגע אין תוכניות לעשות זאת. ההפסקה המתוכננת של פחם בייצור חשמל עד שנת 2026 תפחית את פליטת גזי החממה וכן מזהמי אוויר אחרים (כגון SOx ו-PM) עם תועלת לבריאות הציבור. עם זאת, הסתמכות בעיקר על גז טבעי תסכן את הפחתת הפליטות הנדרשת. לפי דוח הארגון, מס בלו גבוה יותר על גז טבעי, יהפוך את ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל לתחרותי יותר.
חשמל סולארי הוא כבר זול יותר מחשמל המתבסס על גז טבעי, אך פריסת האנרגיה הסולארית דורשת השקעה ניכרת בהרחבה ושדרוג קיבולת הרשת ואגירה. למרות הפוטנציאל הרב בישראל לאנרגיה סולארית, התחום עומד בפני מספר חסמים. בין היתר, יש צורך ביותר קרקע ציבורית זמינה למכרזים, ייעול הליכי היתר והקמה של גגות סולאריים מבוזרים, באופן שיכול להתגבר על בעיות זמינות קרקע ועל צוואר הבקבוק של רשת ההולכה. כך או כך, נדרשת תמיכה באמצעות מדיניות, כל עוד בישראל אין מס פחמן על דלקים עתירי פחמן – מצב המתמרץ את השימוש בהם ומציב את החשמל הסולארי בעמדת נחיתות.
כדי להפחית את הפליטות הרבות בסקטור התחבורה, חוזרים בארגון ה-OECD על ההמלצה להאיץ את הקמת המטרו, וגם על המלצה שניתנה בעבר להטיל מס גודש במטרופולין תל אביב, לצד העלאת אגרות החניה העירוניות והסרת הטבות מס הכנסה בגין הטבות נלוות של שימוש ברכב
