חוסן על תנאי: המשך אי-הוודאות מאיים על התאוששות המשק
חוסן על תנאי: המשך אי-הוודאות מאיים על התאוששות המשק
המשק שב לצמוח ברבעון הראשון של 2024, אולם בדרך להתאוששות מלאה צפויים לכלכלה הישראלית עוד אתגרים רבים
צמיחת התוצר ברבעון הראשון של 2024 הצביעה על התאוששות הפעילות במשק לאחר התכווצות ניכרת ברבעון הקודם, בשל פרוץ המלחמה. לצד זאת, שיעור האבטלה ממשיך לרדת בהתמדה, ושיעור התעסוקה מתקרב בהדרגה לרמתו טרם המלחמה.
כנס הצמיחה של ישראל יתקיים ב-26 ביוני. לפרטים לחצו כאן
לאורך השנים הציג המשק הישראלי יכולת התאוששות מהירה ממשברים, שמעידה על חוסנו של המגזר העסקי ועל גמישותו הגבוהה. במשבר הקורונה למשל, כבר בסוף שנת 2021 הדביקה רמת התוצר את הפער שנפתח בעקבות פרוץ המגפה אל מול קו המגמה של הצמיחה במשק. התאוששות הכלכלה הישראלית היתה חזקה משמעותית ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, והיא הושפעה מהאצה של שלושה מנועי צמיחה: הצריכה הפרטית, ההשקעה בנכסים קבועים והיצוא (בעיקר יצוא שירותי הייטק).
סימנים מעודדים
אם נתבונן בתקופת המשבר הנוכחית, אזי בהתחשב בכך שהמלחמה עדיין נמשכת בצפון ובדרום, השיפור בפעילות המשק ברבעון הראשון מעיד על חוזקה של הכלכלה הישראלית. עם זאת, התוצר העסקי ברבעון הראשון עדיין נמוך בשיעור של 5.5% לעומת רמתו ערב המלחמה. חדשות מעודדות למשק ניתן למצוא בהתאוששות המהירה של הביקושים המקומיים, שכן הצריכה הפרטית חזרה לרמה הנמוכה ב-2.1% בלבד מאשר לפני המלחמה. מגמה זו מניעה את הגידול בביקוש לעובדים, והעלייה במספר המשרות הפנויות במשק מבטאת את שאיפת המגזר העסקי לשוב לרמת פעילות מלאה.
מתווה דחיית התשלומים שהוביל בנק ישראל ומתן אשראי בערבות מדינה סייעו לעסקים לצלוח את התקופה המאתגרת של תחילת המלחמה, אולם נראה כי מגמת השיפור בביקושים המקומיים עלולה להאט ברבעונים הקרובים. התייצבות היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים אפריל–מאי עשויה להיות אינדיקציה להתמתנות קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית. יתר על כן, כל זמן שנמשכת הלחימה בגבול הצפון, יתקשו הביקושים המקומיים לצמוח לאורך זמן בהתאם לקצב הפוטנציאלי שלהם.
חולשת היצוא
החדשות המדאיגות למשק הן החולשה הנוכחית של שני מנועי צמיחה מרכזיים - היצוא וההשקעה בנכסים קבועים – שתמכו בהתאוששות הפעילות הכלכלית במהלך משבר הקורונה.
היצוא המשיך לרדת גם ברבעון הראשון לאחר שהתכווץ בחדות ברבעון הרביעי, וכעת הוא נמוך ב-9% מרמתו ערב המלחמה. זאת בשל ירידה ביצוא הסחורות, שנוספה לפגיעה החדה ביצוא שירותי תיירות. ההאטה ביצוא התעשייתי משתקפת גם ברכיב ההזמנות ליצוא, שמציג צפי לירידה בפעילות. נראה שהחולשה ביצוא נובעת בחלקה מהידרדרות בקשרי הסחר של ישראל, בהשפעת אירועי המלחמה.
ההשקעה בנכסים קבועים נמוכה במידה ניכרת ביחס לרמתה טרום המלחמה. ההשקעה בענף הבנייה והנדל"ן נמוכה ב-27% נוכח מגבלת היצע, הנובעת ממחסור בעובדים ומפגיעה בשרשרת האספקה. נראה כי כל עוד תימשך המתיחות הביטחונית, יתקשה ענף הנדל"ן לחזור לפעילות מלאה. ההשקעה בענפי המשק, הנחוצה להרחבת כושר הייצור, עדיין נמוכה ב-8% מהרמה שקדמה למלחמה, וסביר שהיא מושפעת לשלילה מרמת אי-הוודאות הגבוהה.
מדד הסיכון
פרמיית הסיכון של המשק עלתה בתקופה האחרונה ומצויה ברמה גבוהה, על רקע המשבר הגיאו-פוליטי. ייתכן שעלייה זו אינה משקפת רק סיכון להחרפת העימות הצבאי, אלא גם סיכון גובר למימוש תרחיש של בידוד ישראל בזירה הבינלאומית. צמיחת ההשקעה בענפי המשק וצמיחת היצוא תלויות במיוחד בהפחתת הסיכון הגיאו-פוליטי, ובהיווצרות אופק מדיני-ביטחוני חיובי. היבט זה בעל חשיבות מכרעת למשק הישראלי, שמעצם היותו קטן ופתוח, שגשוגו תלוי בהתרחבות סחר החוץ. נוכח חולשת ההשקעה בנכסים קבועים והאטת היצוא, ולאור התמתנות צפויה של הרחבת הצריכה הציבורית בצל החמרת הגירעון התקציבי, נראה בשלב זה שצמיחת המשק הישראלי בשנת 2024 תהיה אפסית – קצב שמשמעותו היא התכווצות התוצר לנפש.
פרמיית הסיכון הגבוהה של המשק משליכה גם על המדיניות המוניטרית. כל עוד רמת אי-הוודאות הגיאו-פוליטית נשארת גבוהה, מתוך שיקול של שמירה על יציבות השווקים הפיננסיים, נראה שבנק ישראל יימנע מהפחתה נוספת של הריבית.
ומה בהמשך?
מלחמת "חרבות ברזל" גוזרת על כלכלת ישראל שינוי תקציבי מבני בשל הכרח בהגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, לצד צורך בשיקום של אזורי העימות ובשיפור של רמת השירותים האזרחיים, המצויים ברמה נמוכה ביחס למדינות המפותחות. כדי להתמודד עם האתגרים הפיסקליים הצפויים למשק, תוך שמירה על גירעון תקציבי בר-קיימא , נחוצה צמיחה כלכלית איתנה.
גיבוש מתווה מדיני-ביטחוני בתמיכת הקהילה הבינלאומית חיוני לירידת פרמיית הסיכון וליציבות המשק הישראלי: מתווה כזה יסייע להנעת מנועי הצמיחה של היצוא וההשקעה, ההכרחיים לצמיחה איתנה של הכלכלה הישראלית גם בשנים הבאות, וגם יוביל להפחתת הריבית, שתוזיל את עלויות המימון לעסקים ולמשקי הבית. אחרת, צמיחת המשק תהיה חלשה גם בשנים הבאות.
אלי מזרחי הוא מנהל אגף מידע, ניתוח ותכנון בבנק מזרחי טפחות
