התוכנית לשיקום העוטף: לאן נעלמו התקציבים שהובטחו לסביבה?
התוכנית לשיקום העוטף: לאן נעלמו התקציבים שהובטחו לסביבה?
הממשלה תצביע על תוכנית לשיקום חבל תקומה שבה מתוך 137 מיליון שקל, 85 מיליון שקל שהובטחו לשיקום הסביבתי של חבל הארץ הירוק שנפגע באירועי 7 באוקטובר נעלמו - כך יסתכם הסכום ב-50 מיליון שקל בלבד. בחברה להגנת הטבע מזהירים: התוכנית עלולה לדרוס אינטרסים סביבתיים
הממשלה תתכנס בימים הקרובים לאשר את התוכנית האסטרטגית לשיקום, חידוש ופיתוח חבל תקומה לשנים 2024-2028, אולם דווקא תקציבים שהיו מיועדים לנושאי סביבה במסגרת הצעת המחליטים – נעלמו. 85 מיליון שקל שהובטחו לנושא אינם מופיעים בנוסח, כך שלעת עתה השיקום הסביבתי של חבל הארץ הירוק שנפגע קשות באירועי 7 באוקטובר – יסתכם בסכום של 50 מיליון שקל בלבד מתוך 137 מיליון שקל שהובטחו תחילה. גם לגבי המטרות בהם החליטה המנהלת להשקיע – עולות שאלות משמעותיות.
עם הקמת מנהלת תקומה, אמרו במשרד להגנת הסביבה כי נושאי הסביבה יזכו למענה משמעותי. בטיוטת הצעת המחליטים בנושא כפי שפורסמה בעבר, הוחלט להקצות 137 מיליון שקל לנושאי סביבה – סכום שיאלץ בין כה את היישובים בשטח להדק את החגורה ולבחור בקפידה את הפרויקטים בהם יושקע הכסף. אלא שכעת נראה שגם אותו סכום לא יגיע באופן מלא לשטח. מרביתו, 85 מיליון שקל, אינו מופיע בנוסח ההצעה עליה תצביע הממשלה.
לדברי החברה להגנת הטבע, ״מתברר כי נושאי הסביבה ושיקום הטבע מתוקצבים באחוזים בודדים מאוד מתקציב תכניות פעולת המנהלת. המרחבים היפים והפתוחים של המרחב, שנהרסו במהלך המלחמה, יישארו מוזנחים ופגועים, אתרי הטבע העירוניים והאזוריים, לא יפותחו לטובת התושבים. עצוב ומקומם לגלות, שוב, עד כמה נושאי איכות החיים, הסביבה והטבע, של תושבי הנגב המערבי, נמצאים, אם בכלל, בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה ומנהלת תקומה".
בנוסף לכך שהתקציב המוקצה לנושא יצומצם, עולה שאלה בנוגע לפרויקטים בהם בחרה מנהלת תקומה להשקיע ועל הקשר שלהם לצרכים הסביבתיים בעלי המשקל הגבוה בשטח. כך למשל, למרות שהתושבים יאלצו לשוב לא אחת לבתים הרוסים לחלוטין ולאזור מוכה טראומה, הוחלט כי יוקם בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מרכז ל״מיחדוש רהיטים״ בעלות של ארבעה מיליון שקל. כלומר, מקום בו יוכלו התושבים לחדש רהיטים במקום לרכוש חדשים. עוד יוקצו 5 מיליון שקל לטיפוח חצרות בניינים בעיריית שדרות ו-900 מיליון לצרכי הצללה בעיר.
לפי ההערכות, בעת מלחמת ״חרבות ברזל״ והשבעה באוקטובר, ניזוקו כ-7,000 דונם של שטחים טבעיים ופתוחים. בין היתר, נפגעו שמורות טבע ואתרי טבע בשטחי המועצות האזוריות והקיבוצים בעוטף עזה. במשרד להגנת הסביבה העריכו כי יידרשו לפחות 72 מיליון שקל כדי לשקם את אותם אזורים, אך הצעת החוק של המנהלת לא נותנת מענה לצרכים הללו.
בחברה להגנת הטבע מזהירים כי בנוסף להשמטת התקציבים, החוק לפיתוח חבל התקומה כפי שפרסמה הממשלה – עלול לדרוס עוד את האינטרסים הסביבתיים. ״לא יספק מענה לצרכי התושבים והאזור ואף עשוי להרע עימם. מוצגת לציבור אשליה של עשייה, על ידי הקמת עוד ועדה, ׳שתפתור את כל הבעיות׳, אך למעשה תייצר שפע בעיות חדשות, שלתושבי האזור יהיה קשה מאוד להתנגד להן״. כך למשל, תכנון וביצוע מהיר של צרכי התושבים באמצעות ועדה חדשה בשליטה ממשלתית, בעלת סמכויות נרחבות, לרבות כאלו העוקפות הליכי תכנון סדורים בתוספת סמכויות הדומות למועצה הארצית. התוצאה: יכולת מועטה להתנגדויות, עקיפה של הליכים סדורים, בוועדה שתורכב ברובה על ידי נציגי ממשלה. לנציגי הסביבה יהיה קול בודד, והמשרד להגנת הסביבה כלל לא ישמש היועץ הסביבתי של הוועדה – אלא אדם מהשוק הפרטי לבחירת הוועדה.
ממנהלת תקומה נמסר: ״בתוכנית החומש של מנהלת תקומה הוקצו לטובת נושאים סביבתיים 214 מיליון שקל. מתוכם יצאו לפועל 80 מיליון שקל בשנת 2024 לטובת שיקום ופיתוח ויתר הסכומים יישורינו בהחלטת הממשלה הקרובה ומתוכננים לצאת בשנים 25-28 בכפוף להחלטת ממשלה נוספת במהלך שנת 2024 במסגרת חוק עדיפות לאומית. לא בוצע קיצוץ והסיכום שנעשה עם המשרד להגנת הסביבה עומד בעינו. מעבר לכספים הישירים שהוקצו למשרד להגנת הסביבה לטיפול בנושאי סביבה מושקעים בתוכנית החומש כספים נוספים שלהם השלכה סביבתית״.
נציין, כי ביום שישי פנתה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן למנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי ומזכיר הממשלה, יוסי פוקס, וטענה כי המשאבים שהוקצו לנושאי סביבה בהחלטה לא נותנים מענה לצרכים הכרחיים לשיקום הסביבה והטבע.
