כונס הנכסים הנבחר פעל לכאורה בניגוד לאתיקה של עורכי הדין
כונס הנכסים הנבחר פעל לכאורה בניגוד לאתיקה של עורכי הדין
עו"ד ורו"ח אשי אנגלמן נבחר אתמול לממונה על חדלות פירעון. "כלכליסט" חשף ב־2019 איך עבר לכאורה על כללי האתיקה במטרה להגדיל את שכרו כנאמן בתיקים שבהם מונה. משרד המשפטים: "עו"ד אנגלמן הציג את הכישורים המתאימים ביותר"
שר המשפטים גדעון סער הודיע אתמול על מינויים של עו"ד ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן לתפקיד הממונה על חדלות פירעון והליכי שיקום כלכלי ושל עו"ד בן־ציון פיגלסון לתפקיד האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה. מינויים של השניים הומלץ לסער על ידי ועדת איתור שהוקמה לשם כך. איוש שני התפקידים מתבצע לראשונה מאז פיצול אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי לשתי יחידות נפרדות, ואחרי מינויה של הכונסת הקודמת סיגל יעקבי לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בראש ועדת האיתור עמד מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי, והיא כללה גם את פרופ' רונן קריטנשטיין ומנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין. המינויים עברו את אישור ועדת החריגים בנציבות שירות המדינה, שנדרשה בשל הקדמת הבחירות.
עו"ד פיגלסון, שמונה לאפוטרופוס הראשי, צמח במשרד המשפטים. הוא כיהן בתפקידו האחרון כסגן האפוטרופוס הכללי והממונה על חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה, ובחודשים האחרונים אף מילא את תפקיד המשנה לכונס הנכסים הרשמי במילוי מקום.
אנגלמן, מנגד, מגיע מתפקיד ראש תחום הבראת חברות וחדלות פירעון במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.
בנובמבר 2019 חשף "כלכליסט" כי אנגלמן פעל לכאורה בניגוד לכללי האתיקה האוסרים על רו"ח המועסק כשותף בפירמת עורכי דין להציע שירות לא משפטי, ושיתף פעולה עם עו"ד ליאור מזור במטרה להגדיל את שכר הטרחה של שניהם. בעקבות המקרים הכנ"רית דאז סיגל יעקבי ביקשה ממזור למנוע מצב בו הנושים נאלצים לשאת בכפל תשלומים.
לפי בדיקת "כלכליסט", אנגלמן ומזור נקטו יחד לפחות בשלושה תיקים שונים שיטת מינוי שמגדילה שכרם. עו"ד מזור מתמנה כבעל תפקיד בתיק, ואז מגיש בתוך יום או יומיים בקשה להעסיק על חשבון קופת החברה את רו"ח אנגלמן, בדרך כלל תמורת שכר גבוה של 50 אלף שקל בחודש. באופן הזה מזור ואנגלמן נהנים מכפל שכר טרחה: במקום שייאלצו לחלוק בשכר הטרחה שנפסק לבעל התפקיד, מזור מקבל את השכר הזה במלואו, ואנגלמן מקבל כ־50 אלף שקל בחודש בכל תיק שבו שירותיו נשכרו. מי שכמובן נפגעים מהמצב הזה הם הנושים של אותן חברות, שקופתן המדולדלת נדרשת לשאת גם בתשלומי שכר טרחה כפולים.
דרך ההעסקה הזו גם מנוגדת לכללי האתיקה שחלים על עורכי דין ואינם מאפשרים למשרד עורכי דין – במקרה הזה גולדפרב זליגמן, אחת הפירמות הגדולות בישראל – למכור שירות שאיננו שירות משפטי. בתיקים שבהם מזור שוכר את שירותיו של אנגלמן הוא מקבל שירותים שאינם משפטיים, אלא חשבונאיים, מתוקף היותו של אנגלמן רואה חשבון.
מלבד זאת, שמו של אנגלמן עלה שוב ושוב בבית המשפט, כאשר נציגי הכנ"ר ביקשו למנות אותו לנאמן בתיקים שונים, גם כאשר הוא לא היה בעל ניסיון מתאים. לפי בדיקת "כלכליסט", ביולי 2018 כל התיקים הראשונים שבהם אנגלמן מונה כבעל תפקיד סודרו לו על ידי אנשי כונס הנכסים הרשמי שפנו וביקשו אותו באופן ספציפי, כאשר לא היה לו כמעט ניסיון קודם. לאחר הפרסום הכנ"רית יעקבי פנתה בבקשה לא שגרתית לשופטת בטינה טאובר, וציינה בפניה כי מזור מתמנה בתיקים רבים מדי. לפי נתונים שהציגה הכנ"רית, מזור מונה כבעל תפקיד בבתי משפט מחוזיים נוספים וב־150 הליכי פשיטת רגל של יחידים ברחבי הארץ.
ממשרד המשפטים נמסר: "ועדת האיתור המליצה, פה אחד, על עו"ד אנגלמן, לאחר שהציג את הכישורים המתאימים ביותר לתפקיד מבין כלל המועמדים. הוועדה התרשמה כי הוא בעל יכולות מקצועיות גבוהות ביותר בתחומי הפעילות של היחידה, ויידע להובילה באתגרים הרבים שלפניה".
מגולדפרב זליגמן נמסר: "הטענות ממוחזרות. עיתוי העלתן שוב מעלה לכל הפחות סימני שאלה רבים".
