סגור
פריסת סיבים אופטיים
פריסת סיבים אופטיים (צילום: בזק)

עקב הפריסה הרחבה: משרד התקשורת מבטל תשלומי החברות לתמרוץ הנחת סיבים אופטיים

משרד התקשורת ויתר לחברות, זו השנה השנייה ברציפות, על התשלומים לקופת התמרוץ לפריסת הסיבים האופטיים, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים. ברקע: שיעור הפריסה הגבוה ברחבי הארץ

שנה שנייה ברציפות ועקב הפריסה הרחבה של הסיבים: משרד התקשורת מוותר לחברות התקשורת על התשלומים לקופת התמרוץ לפריסת הסיבים האופטיים. הסיבה שבמשרד מוותרים לחברות על התשלום היא היקף הפריסה הרחב (או התחייבות לפריסה) שמגיע ל-94% מתוך 2.9 מיליון משקי הבית בישראל. מדובר בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה לחברות.
גם בשנה שעברה הפריסה הרחבה אפשרה למשרד לוותר על התשלום של החברות לקופת התמרוץ, אלא שבמהלך השנה הנוכחית חלק מהחברות הקטנות שזכו בכספים מקופת התמרוץ החליטו לוותר על הזכייה שלהן ולא פרשו. לכן, במשרד שקלו האם להחזיר את חובת התשלום, אך בסופו של דבר העריכו באגף כלכלה במשרד התקשורת שבקופה יש מספיק כסף שיאפשר לצאת למכרז נוסף לעידוד פריסת סיבים אופטיים. כמו כן, במשרד מעריכים שמכרז נוסף יספק מענה למרבית משקי הבית שנותרו ללא נגישות לסיבים אופטיים.
בעבר, גם בתקופה שהייתה חברה ממשלתית וגם לאחר ההפרטה, בזק הייתה מחויבת לפריסת תשתיות תקשורת בכל הארץ ברמת שירות וטכנולוגיה יחסית דומה (חובת אוניברסליות). כלומר- אם החברה רוצה למכור אינטרנט המבוסס על גבי תשתית סיבים אופטיים במגדלים צפופים ובעלי ביקוש גבוה לאינטרנט מהיר – היא תידרש להציע שירות דומה גם במושבים וביישובים דלילי אוכלוסייה. מדובר בפרשנות שונה לחובת האוניברסליות שיש במדינות אחרות, שלרוב מופיעות כחובה לאספקת שירות אינטרנט במהירות מינימאלית מסוימת לכל משקי הבית באותה מדינה.
הבעיה שנוצרה היא שפריסת הסיבים האופטיים יקרה, בעיקר באזורים בהם יש צפיפות אוכלוסין נמוכה. כלומר, העלות לפריסת סיב אופטי למשק בית במגדל עם 20 משקי בית, נמוכה, פר משק בית, לפריסה לבית פרטי במושב מרוחק.
מכיוון שבהרבה אזורים הפריסה הייתה יקרה עד כדי חוסר כדאיות כלכלית, בזק פרסה רשת סיבים בחלק מהארץ, אך לא יכלה להפעיל אותה. במשרד התקשורת בנו מודל כלכלי שונה – שבמידה מסוימת מטיל את האחריות לפריסה אוניברסלית על המדינה – ולא על חברה מסוימת. לפי המודל בזק תבחר בכמה משקי בית היא תפרוס רשת סיב אופטי, וביתר הארץ המדינה תנהל מכרזים מקופת תמרוץ שיעודדו את פריסת הסיבים בהם. מכיוון שבזק היא חברת התקשורת הגדולה בישראל, רוב ההכנסות של הקופה יהיו מבזק ולכן לחברה יהיה תמריץ לפרוס בעצמה איפה שכן יש כדאיות כלכלית. קופת התמרוץ והמכרזים החלו רק ב-2021 ובמשרד צפו שהשלמת הפריסה תיקח כעשור, אלא שכיום, פחות מחמש שנים לאחר תחילת הפריסה, הגיעו כבר ל-94% ממשקי הבית בישראל.
חברות התקשורת מחויבות להעביר לקופת תמרוץ 0.5% מההכנסות השנתיות שלהן. ב-2022, השנה האחרונה שבה החברות שילמו לקופת התמרוץ, הסכום הסתכם ב-90 מיליון שקל. את הכסף שנצבר מוציא משרד התקשורת למכרז לחברות השונות. החברות מציעות מה סכום הסבסוד שידרשו כדי לפרוס את תשתית הסיבים ואלו שזוכות מקבלות כמה אלפי שקלים לכל משק בית, בהתאם להצעותיהן. עד היום בוצעו שני מכרזים של המדינה בדרך זו ונפרשו מעל 150 אלף משקי בית באמצעותם.