ריאיוןמנכ"ל תע"א: "יהיה לנו מענה גם להתקפה עם יותר טילים"
ריאיון
מנכ"ל תע"א: "יהיה לנו מענה גם להתקפה עם יותר טילים"
"בלי טילי החץ שנתנו מענה לטילים הבליסטיים, ליל התקיפה האיראני היה נגמר רע מאוד"; "יש כבר תאריך מבצעי למערכת החץ 4, ונכנסנו גם ליירוט בלייזר". מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי נרגש מהישגי מערכת ההגנה נגד טילים שפיתחה החברה, ולא מהסס לשלב כוחות עם העובדים במאבקם מול האוצר: "לא מבין איך דורשים שהעובדים יחזירו שכר למדינה, זו פגיעה בביטחון"
בימים מורטי העצבים שבין המתקפה האיראנית הישירה, הראשונה וחסרת התקדים על ישראל לבין ההיערכות המואצת של צה"ל לקראת מהלומת הנגד המובטחת, מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי התבונן על ההסלמה האזורית ברגשות מעורבים. מצד אחד, בלילה שבין שבת לראשון של השבוע שעבר התממשו כל הפחדים כולם, של כל ישראלי שחי כאן בעשורים האחרונים וקיבל את מנת החרדה מפני "האיום האיראני". מאידך, הטכנולוגיה הישראלית לא אכזבה, וטילי החץ שתע"א מפתחת ומייצרת סיפקו מפגן יירוטים מרשים מול רוב הטילים הבליסטיים של איראן שהיו בדרך להשמיד את בסיס חיל האוויר בנבטים.
אתה אמור להיות מרוצה, לא?
"אני מרוצה, בוודאי שמרוצה. אבל אני לא מתבשם מזה ואני גם ממש לא אוהב את זה שהגענו לסיטואציה הזאת. אז כן, במשך יותר מ־30 שנה עבדנו כאן על מערכת הגנתית שהיא כנראה הטובה ביותר בעולם, היא הוכיחה את עצמה בצורה פנומנלית וכל המאמץ האדיר הזה התנקז ללילה לבן אחד, מוצלח ודרמטי".
אז מה הבעיה?
"שזה לא הולך להיות סיפור של לילה לבן אחד, אלא של תקופה. לצערנו, זה לא משהו נקודתי, זה משהו שיימשך הלאה. גם אם אני שמח על ההצלחה הטכנולוגית, על כך שברמה האופרטיבית הצלחנו להגיע לאחוזי יירוט מטורפים שאין להם תקדים בהיסטוריה, אני לא שמח מכך שהגענו למצב הזה וכן, יש לי רגשות מעורבים. יש כאן גאווה גדולה מאוד. מתחילת השבוע ניגשים אליי אנשים שאני אפילו לא מכיר, חלקם עם דמעות בעיניים, מבקשים ללחוץ יד ולהגיד תודה לתעשייה האווירית. הם אומרים לי שהיו דרוכים, מבוהלים, מפוחדים ואז ראו את תצוגת התכלית הזאת והבינו שיש לישראל עוצמה שהם לא היו מודעים אליה, וזה מרגש".
יצא לך לחשוב כיצד ליל הטילים והכטב"מים שסידרה לנו איראן היה יכול להיגמר אם לא היו טילי החץ?
"כן, ואני חושב שהלילה הזה היה נגמר אחרת – רע מאוד. תבין, בניגוד לכטב"מים ולטילי שיוט שאתה יכול להביא מולם מגוון רחב של אמצעים שמסוגלים להתמודד איתם, כולל מטוסי קרב שיכולים לשגר אליהם טילים או לירות לעברם בתותחים, עם טילים בליסטיים זה משחק אחר לגמרי".
תסביר.
"לטיל בליסטי יש מסלול שבתחילתו הוא מטפס במהירות אדירה אל האטמוספרה והוא חוזר ממנה אל המטרה במהירות גבוהה מאוד. כשאתה מגלה אותו, זה יכול להיות מאוחר ועד שאתה מצליח לקדם מהלך כלשהו כדי ליירט אותו, הוא כבר פוגע בקרקע. הרבה מאוד אנשים הבינו רק בשבוע שעבר את המשמעות של המהירויות העצומות שאנחנו מדברים עליהן. אם לכטב"מ לוקח 9 שעות להגיע לישראל מאיראן, לטיל בליסטי זה לוקח 12 דקות בלבד, ומהרגע שאנחנו מגלים אותו זה עוד פחות".
כמה פחות?
"זה תלוי בתרחיש. אני קולט אותו בחלק גדול מהדרך שהוא עושה לכאן, אבל מנגד יושבים החיילים במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר – ואני פשוט מצדיע להם – שרואים כל כך הרבה מטרות שטסות לעבר ישראל ואין להם הרבה מאוד זמן לחשוב. צריך לפעול כי הן מתקרבות במהירות עצומה".
על אילו מהירויות אנחנו מדברים?
"כמה קילומטרים בשנייה. מהירויות רציניות מאוד. זה יותר מהיר מכדור שנורה מרובה אם־16. ותחשוב על המפעילים במערך ההגנה האווירית שצריכים לטפל בהרבה מאוד מטרות כאלה בו־זמנית כדי להגיע ליכולת יירוט אופטימלית. והם ידעו לעשות את זה בצורה מדהימה".
אם הייתי אומר לך לפני שבועיים שהטילים שלך יצטרכו להתמודד עם תרחיש של כל כך הרבה מטרות מכל מיני סוגים, במהירויות ובגבהים שונים בו־זמנית?
"אם היית אומר לי שזה מה שיקרה, הייתי שולח אותך לפסיכיאטר. בהחלט".
עד כדי כך?
"כן. היה כאן תרחיש משולב, לא רק ברמת הכלים אלא גם ברמת הגבהים ובכל מיני רמות אחרות. אבל גם עמדה מולו מערכת הגנה מאוד חסינה ורובוסטית שתוכננה לטפל בכל המרכיבים ולמצוא לכל אחד מהאיומים האלה את המענה האופטימלי שלו".
הכל טוב ויפה, אבל אם כבר במכה הראשונה שאיראן מבקשת להנחית על ישראל היא משגרת מאסה עצומה של כ־350 טילים וכטב"מים שאמורים להתפוצץ כאן, מה יקרה בשיא? על אילו מספרים אנחנו מדברים? כמה הטילים המאוד מתוחכמים והסופר־מהירים שלך יוכלו ליירט?
"אין לי יכולת להעריך כרגע כמה טילים וכלים בלתי מאוישים יופנו אלינו בשיא, אבל אין לי ספק שתרחישים שבהם ינסו להרוות את מערכות הגנה שלנו הם תרחישים שאפשר לצפות אליהם. אז יהיו יותר טילים או שיהיו פחות טילים בתרחיש כזה או אחר, אבל בסופו של יום, אם המערכת בנויה נכון, אז אנחנו אמורים לדעת לטפל בהם".
במה זה כרוך?
"השלב הראשון והקריטי ביותר במצב כזה הוא שלב הגילוי. אם אין לך גילוי, אין לך כלום, וכאן נכנסים לתמונה המכ"מים של מערכת החץ 'אורן ירוק' ו'אורן אדיר' שהם מכ"מים מאוד מתקדמים, שמאפשרים לעקוב אחר מספר רב של מטרות ברמת דיוק גבוהה מאוד וגם הם פרי פיתוח וייצור של תע"א".
"חווינו כישלון אחרי כישלון"
לוי (62), מהנדס אווירונאוטיקה וחלל בהשכלתו, עובד בשורות התעשייה האווירית כבר 35 שנה. הוא מונה למנכ"ל החברה ב־2021, כשלפני כן שימש כסמנכ"ל בחברה וניהל את מפעל הטילים והחלל שלה. עוד קודם לכן הוא היה שותף מרכזי בצוותי התכנון והפיתוח של הטיל נגד טילים – החץ. הוא היה, בין השאר, המהנדס הראשי של מערכת ההגנה הייחודית, ובסוף שנות התשעים, כשכבר ניהל את תוכנית החץ בחברה, טילי היירוט הראשונים נמסרו לשימוש מבצעי בחיל האוויר.
"ההתחלה לא היתה קלה", הוא מספר, "עבדנו על חץ 1 שהיה טיל מחקרי, שמעולם לא היה מיועד להיות מבצעי. חווינו שם כישלון אחרי כישלון, כשאין לנו שום רפרנס בתחום הזה כי אף חברה לפני תע"א לא היתה באותה תקופה באזורים האלה, במהירויות האלה. היו בעיות של התחממות חומרים שהובילו לכל מיני תקלות. אחרי הניסוי השלישי באו ההצלחות והוכחנו שאפשר לפגוע במהירויות ובגבהים עצומים, כמו כדור בכדור במהירויות עצומות".
הלקחים ממלחמת המפרץ הראשונה ב־1991, שבמהלכה עיראק שיגרה לעבר ישראל טילי סקאד, הובילו להאצת תהליכי הפיתוח של הטיל החדשני. "במלחמת המפרץ עצמה עדיין לא היה לישראל פתרון לאיום של טילים בליסטיים, אבל היה כיוון. אחריה התנענו את פרויקט חץ 2 שהוא לב המעטפת של מערכת ההגנה האווירית של מדינת ישראל, ואיפשהו כעשור אחר כך באנו עם הרעיון להרחבת היכולות של חץ 2 לגבהים משמעותיים יותר והתחלנו לעבוד על חץ 3. הבנו שככל שהאיומים מתפתחים, אנחנו רוצים ליירט אותם כמה שיותר גבוה וכמה שיותר רחוק, ממש עמוק בחלל. זה גם מאפשר לנו יותר הזדמנויות יירוט. כלומר, אם טיל אחד לא פוגע בטיל המטרה, יהיה לנו מספיק זמן לשגר אליו מיירט נוסף וכך נולד על השולחן שלי הקונספט של מערך ההגנה הרב־שכבתי שכולם מדברים עליו היום".
כשלוי מספר שההתחלה לא היתה קלה, באופן שחייב אותו ואת צוותי הפיתוח שפעלו לצדו לכתוב את התורה כולה ולהמציא ולפתח יש מאין, הוא מתכוון גם להיעדר העניין ברעיון מצד משרד הביטחון ולספקות מצד מקבלי ההחלטות בארה"ב, שבהמשך מימנה את רוב תוכנית הפיתוח, בהיקף של יותר מ־2 מיליארד דולר. "ב־1986 שליט לוב קדאפי שיגר טילי סקאד לעבר איטליה והנשיא האמריקאי רונלד רייגן הבין את התרחיש שבו מטורף כלשהו יכול לאיים על העולם החופשי באמצעות טילים בליסטיים וקרא במסגרת תוכנית 'מלחמת הכוכבים' לידידותיה של ארה"ב לשתף פעולה בהגנה מפני טילים. הוא שיגר לישראל גנרל שלושה כוכבים שעבר במשרד הביטחון. הוא לא זיהה שם עניין מיוחד בנושא, אבל בהמשך הגיע גם לתע"א. הוא פגש את מנהל מפעל מל"מ דב רביב שסיפר לו על רעיון מהפכני ליירט טיל בעזרת טיל אחר. הגנרל אמר שזה רעיון כל כך הזוי שנפסל בידי טובי המוחות בעולם. לימים רביב היה לאבי תוכנית החץ", הוא מספר.
ומאז הכל היסטוריה. השבוע, ללוי לא נותר אלא להודות על "המזל הגדול של מדינת ישראל שהיה לה השכל להשקיע במערך הזה שמשמש אותנו היום. בהמשך משרד הביטחון נרתם לרעיון, גם חיל האוויר, ובל נשכח שלחלק גדול מזה תרמו האמריקאים, שלקחו חלק ניכר במימון הפרויקט והיו שותפים לו במשך שנים ארוכות. אני לא מכיר תוכניות פיתוח כמו תוכנית החץ שבה מינהלת חומה של משרד הביטחון, הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים בשיתוף התעשייה הולכות יד ביד במשך זמן רב עד שהן מביאות מערכת מתוחכמת כל כך".
פי 3 טילים לעומת כל מלחמת המפרץ
במהלך כל ימי מלחמת המפרץ הראשונה עיראק שיגרה לעבר ישראל 39 טיליי קרקע־קרקע מסוג סקאד. בלילה שבין שבת לראשון שעבר איראן שיגרה לעבר ישראל במטח אחד כ־110 טילים בליסטיים, רובם יורטו בטילי חץ 2 וחץ 3. עוד מאות כלי טיס בלתי מאוישים ועשרות טילי שיוט יורטו בידי חילות האוויר של ירדן, בריטניה, ארה"ב וצרפת.
עד כמה כל האירוע הזה היה מסתיים בהצלחה אלמלא הסיוע האווירי של אותן מדינות?
"אנחנו מדברים על תרחיש רב־שכבתי ובוא נזכור שעל הפרק שלושה איומים עם מאפייני התנהגות שונים. אם אלה טילים בליסטיים, אז אין לי ספק שמבחינת חומרת האיום ופוטנציאל הנזק שלהם הם בקטגוריה העליונה ביותר ואיתם היינו מצליחים להתמודד בצורה טובה מאד ובכל תרחיש. במקרה של כטב"מים וטילי שיוט שאליהם אתה מפנה מטוסים, אז ברור שככל שיש לך יותר אתה גם מצליח להפיל יותר. שיתופי פעולה בין מעצמות או בין מדינות במלחמה המודרנית הם חלק בלתי נפרד מהפעולה. זה לא שיש לך מטוס אחד פה ועוד מטוס שם שפתאום משתפים פעולה מול איזה מטח טילים מזדמן. צריך כאן סנכרון, צריך לדעת לקבל החלטות, לעשות אימונים משותפים, לתקשר. מישהו עבד במשך שנים רבות כדי שאפשר יהיה להביא את זה לכלל ביצוע והמישהו הזה זה התעשיות הביטחוניות ולתע"א יש חלק ענק בזה".
בעת שטילי החץ מיירטים טילים שמשגרים האיראנים והחות'ים, אתם שוקדים על פיתוח החץ 4. מאיצים תהליכים?
"חץ 4 בפיתוח מתקדם ומואץ. זה לא אומר שאי אפשר להאיץ עוד יותר, זה לא אומר שלא צריך לדחוף עוד כי הצורך בו ברור".
בלילה שבו האיראנים תקפו הוא חסר לנו?
"לא, כי חץ 2 וחץ 3 נתנו מענה טוב ומספק, אבל במכלול הכולל של האיומים ובהסתכלות אל העתיד חץ 4 הכרחי".
מה הוא יעשה שקודמיו לא עושים?
"הוא יגיב לאיומים שחלקם כבר כאן וחלקם יגיעו בעתיד. אבל כשאני בונה מערכת נשק מהסוג הזה, חייב שיהיה 'אובר' חפיפה בין המערכות השונות כדי לתת מענה סגור ושלם, ולכן חץ 2, חץ 3 וחץ 4 יפעלו במשותף וייתנו יכולת טובה מאוד נגד כל מגוון האיומים שאנחנו עומדים ועוד נעמוד בפניהם".
אתה יכול להעריך מתי חץ 4 ייכנס לשימוש מבצעי?
"אני לא צריך להעריך, אני יודע בדיוק מתי אבל לא אגיד לך".
אם אנחנו כבר מדברים על פיתוחים ועל עתידות, איפה התעשייה האווירית בתחום היירוט בלייזר? רפאל מתקדמת בצעדי ענק בתוכנית הפיתוח של מערכת היירוט "מגן אור", אלביט מערכות עובדת על פיתוח של יכולות יירוט בלייזר באמצעות פלטפורמות מוטסות. ויתרתם על המגרש הזה?
"לחלוטין לא. אנחנו מכירים את הפעילות שרפאל מובילה בנושא הזה, וגם אנחנו נמצאים בעולם הלייזר ומסתכלים על הנושא הזה בצורה קצת שונה. יש איומים מאוד מסוימים שבהם לייזר יכול לעזור מאוד והפיתוח שלנו יוכל להשתלב במערך ההגנה הרב־שכבתי שמשרד הביטחון בנה במשך השנים, שלדעתי אחרי המלחמה צריך לקרוא לו המערך להגנה הרב־גזרתי והרב־שכבתי".
ובאופק יש מערכת לייזר של תע"א שתשתלב במערך הזה?
"בהחלט. יהיה מוצר ולא בעוד הרבה מאוד זמן. במונחים של שנים בודדות".
מה הוא אמור ליירט?
"הוא צריך לפגוע באיומים שמגיעים בכמויות גדולות בשיטה כזאת שיירט את כולם, להקל על החימושים של מערכות אחרות ולפנות אותן לטיפול באיומים אחרים, כמו טילים ורקטות ארוכי טווח".
יש לדבר הזה שם?
"עוד לא".
נעשו כבר ניסויים בשטח?
"חלקית".
היה יירוט כלשהו באחד הניסויים האלה?
"עוד לא. בבקשה, אל תמשוך אותי בלשון על זה".
קוצרים את פירות הביקושים למערכות הגנה
בלי קשר לביצועים של טילי החץ במהלך המלחמה הנוכחית, אלה שנים טובות לתעשייה האווירית. את 2023 היא סיימה עם שיא במכירות וברווח הנקי. מכירותיה הסתכמו אשתקד בכ־5.4 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה נאמד בכ־320 מיליון דולר.
אחת הסיבות המרכזיות לזינוק הגדול, שניכר גם בביצועים של המתחרות אלביט מערכות ורפאל, היא גל הביקושים העולמי לנשק שיצרה מלחמת רוסיה־אוקראינה. המלחמה, שהחלה בפברואר 2022, העירה מרוץ חימוש חסר תקדים מאז ימי המלחמה הקרה בין המעצמות, וצבאות באירופה, שחוששים מהקפריזות של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, ממהרים לחדש את ארסנל הנשק שלהם תוך שימת דגש על מערכות הגנה אוויריות חדשות.
שבוע לפני מתקפת הטרור של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה שעלולה להתרחב ולהסתבך לכדי מלחמה אזורית כוללת, נחתמה עסקה היסטורית שבמסגרתה תע"א תספק לגרמניה את מערכת חץ 3 בכ־14 מיליארד שקל. מדובר בעסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה ובעסקה הראשונה שבה ישראל מייצאת את טילי החץ. לוי אומר שביצועי השיא של החברה אשתקד עדיין לא מבטאים את הזינוק במכירותיה לשוק הישראלי ואלה יתבטאו בדו"חות הבאים של החברה. "אני צופה שמגמת העלייה במכירות שלנו תימשך גם ב־2024 כי אנחנו ממשיכים לחתום על חוזים גדולים בעולם ומצד שני, יש בישראל מלחמה וזה לא סוד שצריך להשלים מלאים ויש עלייה בביקושים ואנחנו במתכונת עבודה של ייצור מוגבר, מסביב לשעון".
מ־7 באוקטובר ועדיין?
"כן, כל זה קורה כש־2,000 עובדים שלנו נקראו בתחילת המלחמה למילואים ונפח העבודה רק גדל. אז התחלנו לגייס פנסיונרים, לנייד עובדים מקווים שהם פחות עמוסים לקווים היותר עמוסים ועוברים לעבודה במתכונת של 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. חלק מהעובדים נשארים 12 שעות במשמרת ואף יותר".
לא עוצרים אספקה ללקוחות בחו"ל ומתעדפים את צה"ל?
"לעצור אספקה ללקוח זה לא פתרון קביל עלינו בתע"א, כי כל לקוח שפנה אלינו, צריך לדעת שכשהוא חותם איתי על חוזה אני אעמוד בו. ואכן, תוך כדי לחימה אנחנו מספקים גם ללקוחות בחו"ל וגם לצה"ל ולמערכת הביטחון".
היו מקרים שנאלצתם לדחות אספקות ללקוחות בחו"ל?
"היו מקרים כאלה והם לא רבים וזה תמיד היה בשיתוף פעולה ובהסכמה עם הלקוח ובתיאום מלא עם משרד הביטחון שמסייע לנו במצבים כאלה. אבל ככלל, לקוח שהזמין מאיתנו משהו יקבל את מה שהזמין. תוך כדי לחימה גם התחלנו להרחיב קווי ייצור ולבנות יכולות נוספות. גם שינינו קצת תהליכים כדי לגרום לכך שבסוף אנחנו מספקים ללקוחות שלנו את מה שהם צריכים".
כמנכ"ל חברה ביטחונית מרכזית, מה הלקח שלך מהמלחמה?
"זה לקח כפול. צריך שיהיה איזון בין כמות ואיכות. אנחנו יכולים וצריכים לפתח מערכות נשק מדויקות ואיכותיות להפליא שנשענות על מיטב החיישנים והאלגוריתמים המסובכים ביותר ועל מיטב הטילים והמטוסים ועוד. צריך את זה ואי אפשר בלי זה. אבל בסוף, כאשר 3,000 אנשים רצים לך על הגדר, זה לא פתרון מספיק טוב וצריך את הפתרון הכמותי שיתמודד עם זה. התעשיות הביטחוניות העמידו לצה"ל מערכות אוטונומיות, טילים על סוגיהם, מל"טים, מטוסי משימה, תקשורת, כולן מבטאות יכולות מדהימות, וכשאתה מחבר אותן בקישוריות המתאימה, אתה מקבל מכונת מלחמה מטורפת. אבל מה שלמדנו כאן זה שגם במכונת מלחמה כזאת אין די. צריך להזרים את המידע הנכון בין הגופים השונים תוך שילוב של אלגוריתמים מתוחכמים מאוד שמבוססים על ביג דאטה ועל בינה מלאכותית שמנגיש למשתמש הקצה את המידע שהוא צריך כי אחרת הוא טובע בים של אינפורמציה".
ברקע בולמוס הנשק בעולם והצלחת החץ במלחמה הנוכחית, האם נראה בקרוב עסקאות נוספות שקשורות אליו?
"לאו דווקא. אבל אנחנו עובדים על הרבה מאוד עסקאות אחרות במנעד רחב מאוד של מוצרים במסגרת חוזים רחבי היקף. יש לנו מגוון רחב מאוד של מוצרים שכל אחד מהם יכול לצמוח למגה־פרויקט. קח סקופ – יש כמה מגה־פרויקטים בקנה".
באילו היקפים?
"כמה מאות מיליוני דולרים לכל פרויקט. זה יקרה בשנה הקרובה. אבל אני לא יכול למסור פרטים נוספים".
"התנהלות האוצר לחלוטין לא ברורה לי"
לוי מגדיר את יחסיו עם יו"ר החברה עמיר פרץ "נהדרים", כך הוא מתאר גם את יחסיו עם יו"ר ועד העובדים בחברה יאיר כץ. "אני והיו"ר פרץ עובדים בתיאום מוחלט. הוא מביא איתו הרבה מאוד ניסיון גם כשר כלכלה ושר ביטחון לשעבר וגם כיו"ר ההסתדרות שמנוסה מאוד בכל הקשור לעולם העבודה. גם יחסי העבודה בחברה טובים, כי לוועד ולהנהלה יש מטרה משותפת והיא להצליח. זה לא אומר שאין מחלוקות או התעקשויות מסביב לנושא כזה או אחר, אבל כשיש הבנה טובה, תמיד אפשר להגיע לפשרה הראויה".
בימים אלה לוי, פרץ וכץ מציגים חזית אחידה מול האוצר. ברקע עומד סכסוך עבודה שעליו הכריזה ההסתדרות וייכנס לתוקף בימים הקרובים בשל עימות מתמשך בין הוועד והנהלת תע"א לבין הממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין בעניין חריגות שכר לכאורה שנעשו בה בשנים האחרונות ומסתכמות במאות מיליוני שקלים. בוועד ובהנהלה חוששים שהאוצר ידרוש מאלפי עובדים בחברה להחזיר את הכסף שקיבלו בחריגה, לכאורה.
"זאת סיטואציה מוזרה, סיטואציה שלחלוטין לא ברורה לי, בטח לא בעת הזאת", אומר לוי. "האם מישהו שהוא קברניט במדינת ישראל, שבא לחברה ביטחונית ואומר לאנשים שעובדים בה לילות כימים ומשאירים את בני משפחותיהם לבד בבית כשיש אזעקות שהוא נותן בהם את מבטחו, יכול להגיד להם באותה נשימה שהוא יכניס להם יד לכיס וייקח להם כסף? זה ראוי בכלל? לטעמי, לא. אני קורא לאנשי משרד האוצר לחזור לשפיות כי הפגיעה באנשים האלה היא פגיעה בביטחון ישראל. מה ישראל תעשה אם האנשים האלה ילכו לחברות שמשלמות להם יותר? יש כאן איום אמיתי".
אבל תע"א היא חברה ממשלתית שכפופה לחוק יסודות התקציב, וככזו היא לא יכולה לשלם לעובדים שלה כמו שבצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט, יכול לשלם לעובדים שלו.
"ועדיין, זאת חברה עסקית שפועלת בשוק חופשי ומעבר לכך, היא מכניסה לקופת המדינה כסף ולא נסמכת על תקציבי המדינה. אתה רוצה את המערכות המתוחכמות ביותר? את הלוויינים הכי חכמים בעולם? את טילי החץ שאין כמוהם בעולם? בשביל זה אתה צריך את המומחים הכי טובים בעולם וכשהפיתויים בחוץ משמעותיים, קשה מאוד לשמר אותם פה ולכן המדינה צריכה לחשוב קצת מעבר לחור שבגרוש ולהבין שאם היא רוצה כחול לבן אמיתי ואיכותי, היא צריכה לעשות התאמות".
אתה חי בשלום עם זה שיו"ר ועד העובדים מאיים שישבש את היצוא של רכיבים הקשורים לעסקת החץ 3 לגרמניה במסגרת צעדים ארגוניים אפשריים בגלל המשבר עם משרד האוצר? הרי העסקה הזאת היא הבייבי שלך.
"אעשה הכל כדי שהלקוחות שלנו יקבלו את מה שהם צריכים. יו"ר הוועד כץ אמר את מה שאמר במטרה להעביר מסר שלא משחקים פה משחקים. אני חושב שהבעיה מול לקוחות בחו"ל תתגמד אל מול הבעיה שתיווצר למדינה אם משרד האוצר יפעל בצורה לא אחראית, אם הוא ישפוך את התינוק עם המים".
מה בנוגע לדיבידנדים? יש מאות מיליוני שקלים שתע"א הכריזה שתעביר למדינה והם עדיין לא נכנסו אל הקופה הציבורית בימים שבהם היא קצרה במזומנים.
"בשנים עברו תע"א הצהירה על חלוקת דיבידנדים ובשלב מסוים האוצר אמור למשוך אותם. עם זאת, אני חושב שמדינה אחראית צריכה להבין שאנחנו לא נמצאים בתקופה רגילה כפי שידענו לפני כן. אנחנו נמצאים במלחמה שיש לה השפעות גדולות מאוד על החברה באופן שמשית עליה עלויות מטורפות. הבעלים צריכים לראות כיצד הם משקיעים חלק מהכסף בחברה הזאת ולא רק לקחת לקופתם. זה נושא שעוד נדון עליו בדירקטוריון ומול הבעלים".
רגע, אתם מבקשים מהמדינה לוותר על הדיבידנדים?
"לא, לא. כרגע אף אחד לא מוותר על כלום ואנחנו לא מבקשים כלום. מה שאני אומר זה שצריך לקיים על זה דיון".
מה קורה עם הנפקת החברה שמתעכבת כבר זמן רב?
"אנו שואפים לכך. צריכה להיות הנפקה ויש גם החלטת ממשלה שאומרת את זה. החברה נשלטת בידי שני שרים, שר הביטחון הוא אחד מהם, ואני לא מצפה שהוא ייתן בימים של מלחמה קשב להנפקת תע"א. בינתיים תע"א מכינה את עצמה להנפקה, ואני סמוך ובטוח שמשרד הביטחון יחזור לנושא כשיתפנה מענייני המלחמה".
הנפקה בנאסד"ק היא דבר שבא בחשבון לדעתך?
"כל הנפקה היא דבר שבא בחשבון ושוב, זה חלק ממערך השיקולים של מערכת הביטחון, אם להנפיק בארץ או בחו"ל. כשתהיה הנפקה, זאת תהיה הנפקת מיעוט ומשרד הביטחון ימשיך להיות בעל השליטה בחברה. חברה שמגיעה לממדים שאליה הגענו, צריך לאפשר לה לפרוץ, אבל מקבלי ההחלטות יצטרכו להחליט".
"זה לא מטוס מנקר עיניים"
בלילה שבו איראן כיוונה את טיליה לבסיס חיל האוויר בנבטים, מטוס "כנף ציון" שבנתה התעשייה האווירית עבור רה"מ והנשיא המריא ממנו בבהילות, כדי למנוע פגיעה אפשרית בו. החריגות בתקציב לצורך התאמת המטוס לצרכיו של ראש הממשלה האמירו ליותר מ־700 מיליון שקל, מה שהפך אותו לסמל של שררה ושל ניתוק מהציבור. בתקופה הקצרה שיאיר לפיד כיהן כרה"מ הוא נמנע משימוש בו ואף שקל למכור אותו. לדברי לוי, "מדובר במטוס נדרש למדינת ישראל". לטענתו, "אם מישהו חושב בנושא הזה אחרת, שייזכר מה קרה רק לפני כמה ימים ויבין למה ראשי המדינה צריכים שיהיה להם מטוס שממנו יוכלו לנהל את מה שקורה פה מכל מקום בעולם. זה לא מטוס חדש, הוא שופץ על ידי תע"א, הוא לא מנקר עיניים וגם לא מטוס שיש להתפאר בעיצוב שלו. זה מטוס פונקציונלי לצורכי רה"מ והנשיא, תע"א גאה בבנייתו ומסרה אותו לחיל האוויר שמפעיל אותו".
זה מטוס לא חדש ועדיין, עלה המון כסף למשלם המסים.
"למרות כל מה שמספרים, המחיר לא נחשב יקר. הסכומים כוללים המון פריטים שהם מעבר למטוס עצמו. המטוס נבנה במחיר סביר והיכולות שלו מותאמות לצורכי ראשי המדינה. הסערה מסביב למטוס וכל מיני אגדות ייגמרו ברגע שרה"מ או הנשיא יטוסו בו".
אם הם רוצים בכך הוא ערוך ומוכן?
"לחלוטין, וזה במרחק של שיחת טלפון אחת ממני. ואני ממתין לה".
