מקורות מבקשת למזג לתוך החברה את פעילות המוביל הארצי
מקורות מבקשת למזג לתוך החברה את פעילות המוביל הארצי
מקורות מתפעלת כבר היום את המתקנים של המוביל הארצי, אשר עדיין מוגדר כתאגיד נפרד בבעלת המדינה, ולכן למיזוג לא תהיה השפעה גדולה עליה ברמה התפעולית; אך רישום המוביל יגדיל את מצבת הנכסים של החברה בכמיליארד שקל
מקורות העבירה בקשה לרשם התאגידים למזג לתוך החברה את פעילות המוביל הארצי, אשר מוגדר עדיין כתאגיד נפרד בבעלות המדינה (הנקרא מפא"ר). הבקשה נעשתה כחלק מהחלטת ממשלה כבר בשנת 2019 למזג את נכסי המוביל הארצי במקורות.
מקורות מתפעלת כבר היום את המתקנים של המוביל הארצי יחד עם כל כוח האדם המפעיל את המוביל הארצי. לכן, ברמה המהותית והתפעולית למיזוג לא תהיה השפעה גדולה על מקורות שבניהולו של עמית לנג, אך הרישום של המוביל הארצי כחלק מנכסי החברה יגדיל את מצבת הנכסים של החברה בכמיליארד שקל, ובכך ישפר את המאזן הפיננסי של החברה לקראת גיוסי חוב עתידיים. כיום היקף הנכסים של מקורות הוא כ-21 מיליארד שקל.
החלטת הממשלה למזג את מקורות ומפא"ר הייתה חלק מרפורמה משמעותית שנעשתה בחברה באותה שנה, שמטרתה הייתה הגדלת ההשקעות של החברה במשק המים וכללה את ההחלטה למכור את מתקן ההתפלה באשדוד (כיום מקורות לא מחזיקה במתקני התפלה) וקיצוץ של כ-170 עובדים מתוך 2,100 עובדי החברה באותה שנה.
נכון להיום, מקורות היא צרכנית החשמל האזרחית הגדולה בישראל עם כ-4%-5% מצריכת סך החשמל בישראל, ועיקר תפקידה הוא הולכת המים ממתקני ההתפלה ומקידוחי המים ועד לכניסה לערים, משם האחריות על הולכת המים עד לבית הצרכן היא של תאגידי המים העירוניים.
כפי שנחשף בכלכליסט, בימים אלה מקדם שר האנרגיה אלי כהן מהלך לסגירת תאגידי המים העירוניים, במטרה להוזיל את עלויות הניהול של משק המים – שכן לכל תאגיד יש דירקטוריון ושורת מנהלים שמסרבלת ומייקרת את תפעול משק המים. מנגד, תאגידי המים שהחלו לקום בתחילת שנות האלפיים יצרו הפרדה פיננסית בין תקציבי משק המים לתקציבי העיריות, מה שהעלה את רמת ההשקעות בשוק המים.
את 2023 סיימה מקורות עם הכנסות של 5.25 מיליארד שקל, עלייה של 5% לעומת 2022 שנבעיה מעלייה בצריכת המים בשיעור של 1.7% ועלייה בתעריף המים הממוצע של כ-3.2%.
