מסתמן: חקיקת "חוק ההשתמטות" לא תושלם עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ
מסתמן: חקיקת "חוק ההשתמטות" לא תושלם עד צאת הכנסת לפגרת הקיץ
הממשלה תאשר ביום שלישי נוסח כללי של המתווה והוא יובא להחלטת ממשלה ב-19 במאי. החוק יונח על שולחן הכנסת עד ה-29 ביוני, ימים ספורים לפני תום הבקשה של הממשלה מבג"ץ לקבל אורכה להמשך המצב הקיים. שר הביטחון: "איני עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ולא אתמוך בה"
הממשלה לא צפויה להשלים את חקיקת "חוק ההשתמטות" (חוק הפטור מגיוס) עד לצאתה לפגרת הקיץ של הכנסת בסוף יולי 2024. כך מסתמן מנוסח טויטת החלטת הממשלה. הממשלה תאשר מחרתיים (יום שלישי) נוסח כללי של המתווה ממנו עולה כי החוק יונח עד ה-21 באפריל 2024 ויובא להחלטת הממשלה רק ב-19 במאי 2024.
החוק יונח על שולחן הכנסת עד ה-29 ביוני 2024, ימים ספורים לפני תום הבקשה של הממשלה מבג"ץ לקבל אורכה להמשך המצב הקיים.
בסוף חודש יולי 2024 תצא הכנסת לפגרת הקיץ, ועל כן, ספק אם בתום חודש אחד בלבד- תספיק ועדת חוץ וביטחון של הכנסת לחוקק את החוק. הכנסת תחזור מפגרת הקיץ בסוף אוקטובר 2024.
כפי שפורסם בכלכליסט בקואליציה מעריכים שאם הביקורת הציבורית תגבר עשוי רה"מ בנימין נתניהו להחליט שלא להעביר את החוק בכנסת, אלא, לפזרה ולהקדים הבחירות לנובמבר 2024.
כפי שנחשף בכלכליסט, הממשלה תאשר ביום שלישי הקרוב את המתווה, בעוד ששר הביטחון יואב גלנט המתנגד לו נמצא בארה"ב. למחרת (יום רביעי) תמסור הממשלה את תשובתה לבג"ץ ותודיע כי בכוונתה לחוקק חוק על סמך המתווה שאושר. בנתיים, לא יגוייסו החרדים לצה"ל.
לדברי גלנט, "בשבועות האחרונים קיימנו מספר ישיבות, חלקן בראשותי, בניסיון להגיע להסכמות בנושא מתווה הגיוס, שחיוני לקיומו ולהצלחתו של צה״ל - צבא העם. בפגישות שהתקיימו הצדדים סירבו להתגמש לצערי, והתבצרו בעמדותיהם הפוליטיות.
גלנט הוסיף, "ביום שלישי הקרוב תובא לממשלה הצעת החלטה בנושא הגיוס על ידי ראש הממשלה וביוזמתו. עמדתי לא השתנתה, לא אהיה שותף לכל הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה - ומערכת הביטחון בראשותי לא תגיש אותה לחקיקה. לפיכך, איני עומד מאחורי ההצעה המתגבשת ולא אתמוך בה. עדיין יש זמן לשבת יחד ולגבש הצעה משותפת. אני שב וקורא לראש הממשלה ולשר בני גנץ לנצל את הזמן הנותר ולגבש הסכמה רחבה בעניין חוק הגיוס, לטובת צה"ל ולטובת מדינת ישראל".
אלה עיקרי החלטת הממשלה בטיוטא שפורסמה היום:
• גיל הפטור: יועלה מ-26 כיום ל-35, לרבות באופן זמני. המשמעות, גיל הפטור עשוי לרדת בהמשך. במפלגות החרדיות הועלתה דרישה להפחיתו ל-34 במהלך החקיקה בכנסת.
• מסלולים חדשים למשרתים החרדים: מוצע לפתוח מסלולים חדשים המותאמים לציבור החרדי בצה"ל לרבות גדוד חדש, לאחר המשך הליך החקיקה ולקראת גיוס אוגוסט 2024.
• הגדלה של המסלול הביטחוני בשירות לאומי: "הממשלה תנחה את רה"מ, שר הביטחון ושרת ההתיישבות לבחון פיתוח והגדלה של המסלול הביטחוני בשירות הלאומי אזרחי בין היתר בתפקידים טכנולוגיים ושמקדמים תעסוקה בפיריון גבוה והרחבת מספר המשרתים בגופי הצלה ורפואה ובמסלולים הציבוריים במשרדי הממשלה מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדיים".
• מי לא יתגייס: לא יגוייסו אברכים שירצו ללמוד בישיבות. לפי הנוסח המוצע בטיוטה "לא ינתנו דחיות שירות חדשות ולא יוארכו דחיות שירות שכבר ניתנו, ואולם, לאור קידום המתווה הממשלתי, הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל במסגרת סמכותו לקרוא לגיוס, ככל שיוצגו בפני רשויות הגיוס אישורים לפי צרכי הצבא ודרישתו בדבר לימודיהם בישיבות". המשמעות: אברכים שלומדים ויציגו את המסמכים יוכלו להמשיך ללמוד.
• מה יקרה בנתיים: המצב שהיה הוא שיהיה כלומר לא יגוייסו חרדים עד ה-29 ביוני 2024.
• יעדים לגיוס: יקבעו יעדים שנתיים שישקפו עלייה משמעותית והדרגתית בשיעור המשרתים ביחס לשיעור הקיים היום - בגרף עולה לתקופה ממושכת - לתקופה של עשור.
• תמריצים כלכליים: ינתנו לראשונה תמריצים כלכליים חיוביים ושליליים בגין עמידה או אי עמידה ביעדי השירות השנתיים.
הכוונה היא להטיל סנקציות כלכליות רק בשנת 2027 כלומר בעוד 3 שנים. עד אז ניתן יהיה לשנות את יעדי הגיוס, להגמיש סנקציות או לדחות הטלתן.
• סנקציות פליליות: המתווה לא מתייחס להטלת סנקציות פליליות.
• יוטל על רה"מ ושר הביטחון לקדם מתווה ממשלתי בנושא השירות הצבאי שיכלול הצעת חוק המסדירה את שילובם של תלמידי הישיבה ובוגרי מוסדות חינוך חרדים בצבא ובשירות לאומי אזרחי ומסדירה את מעמדם של תלמידי הישיבות ("מי שתורתם אומנותם".
יש לציין כי בסעיף "נתונים כלכלים והשפעה על משק המדינה" שאמור לשקף את השלכות המתווה המוצע, ובכללו העלאת "גיל הפטור" על המשק, נכתב "לא רלבנטי". זאת, כאשר לא נערכה התייעצות עם משרד האוצר לגבי ההשלכות על המשק, אובדן תוצר, ויכולת השתכרות נמוכה של מי שיצאו מהישיבות בגיל 35.
לדברי ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "להעלאת גיל הפטור ל-34 יש השלכה על השתלבותם של החרדים בתעסוקה בגיל מאוחר, ועל רמת הכנסתם. ניסיון העבר הוכיח שדווקא הורדת גיל הפטור תרמה להגברת התעסוקה. הנה, בתחילת 2011 ירד גיל הפטור מ-35 ל-28, באותה שנה עלה שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ-43% ל-45.5%. בשנת 2014 ירד גיל הפטור מ-28 ל-24, ובשנת 2015 עלה שיעור התעסוקה מ-45.5% ל51%".
זאת ועוד, ככל שהחרדי נכנס לשוק העבודה בגיל מוקדם יותר הוא יכול להשתכר יותר. ממחקר של גבריאל גורדון, "בין תורה לפרנסה", שהתפרסם במכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 2023 עולה כי קבוצת העוזבים את הישיבה בשנות ה-30 לחייהם נשארת עם פער של כ-2.5 אלף שקל במונחים חודשיים בגיל 40 בהשוואה לקבוצות האחרות היוצאות בגיל צעיר יותר.
במחקר של גורדון נקבע כי "העוזבים בשנות ה-30 לחייהם לא יצליחו להדביק את פערי השכר כפי שאירע עם העוזבים בגילאי 30-26, מכיוון שגם הוותק וגם ההשכלה אינם "משחקים לטובתם". בנוסף, "העוזבים המאוחרים" הם הורים למספר גבוה של ילדים בעת העזיבה של הישיבה, ועל כן קיים צורך אימננטי בהכנסות מיידיות, כשהם פחות מסוגלים להשקיע בהשכלה "תובענית" שהייתה מגדילה את ההכנסות בטווח הארוך".
