דעהבמלחמת ידע בין מדינות - יש לשמור מבריחת מוחות
דעה
במלחמת ידע בין מדינות - יש לשמור מבריחת מוחות
לפי ה-OECD האתגר הבא של מדינות יהיה למצוא איזון בין הרצון הטבעי להגן על הידע והטכנולוגיות לבין התקשרות עם מדינות אחרות בנושא. תחרות על מוחות היא אחת הדרכים ליישב בין המגמות ויש לקחת זאת בחשבון בבחינת ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית על מדינת ישראל
בריאיון שנתן לאחרונה נגיד בנק ישראל אמיר ירון ל-CNN, הוא הביע חשש מבריחת מוחות כתוצאה מהמחלוקת המשפטית.
דברי הנגיד זכו לתהודה רבה הן לנוכח הקושי הפוקד זה זמן את סקטור היי-טק הישראלי והן משום שהתקשורת הכלכלית עוסקת רבות בהשלכות הכלכליות שעלולות להיות לרפורמה המשפטית - אם זו לא תזכה להסכמה רחבה היא תפגע בסנטימנט העסקי והצרכני ותכרסם לבסוף בפעילות הכלכלית.
על חשיבות ההשקעה במחקר ופיתוח לכלכלת ישראל ניתן ללמוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה למחקר ופיתוח אזרחי לנפש בישראל הגיעה בשנת 2021 ל-2,469.3 דולר. הוצאה מהגבוהות במדינות ה-OECD, בעיקר בשל ריכוז גבוה של מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות בישראל. הוצאה זו במחירים קבועים עלתה 8.2% בשנת 2021. משקלה בתוצר עמד על 5.6%. אלא שאמירתו של הנגיד באה על רקע תחרות עולמית מחריפה על מוחות והשקעה במחקר ופיתוח - וגם במגרש הזה ישראל צריכה להתחרות. זאת, במיוחד כשבשנת 2020, לדוגמא, 50.1% ממימון המחקר והפיתוח היה מחו"ל ופחות מכך, 40.1%, מהמגזר העסקי. קרי, רוב המימון הגיע מעבר לים.
לאחרונה הוציא ארגון ה-OECD את סקירת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות שלו לשנת 2023. (OECD Science, Technology and Innovation Outlook 2023).
בעודנו עסוקים בזירה המקומית ומעת לעת בוחנים את הנעשה בזירת הקרבות באוקראינה, מתברר כי שני הכוחות הגדולים בזירה הכלכלית העולמית, ארצות הברית וסין, החלו לאחרונה להראות סימנים ראשונים של הינתקות משיתוף הפעולה הדו-צדדי שלהן בנושאי מחקר ופיתוח.
למעשה, שיתוף הפעולה בין שתי המדינות הולך ופוחת בשנים האחרונות ואם רוצים להצביע על עוד השפעה לרעה של שנות הקורונה אז הסגרים והמגבלות שזו הביאה עימה היו בין הגורמים לכך. כך גם מגבלות שהוטלו על תנועה של אקדמאים סינים מחוץ לגבולות מדינתם.
לפי הדו"ח, ירידת שיתוף הפעולה בין שתי המעצמות החלה ב-2020, החריפה בשנת 2021 והתמקדה בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע. תחומים שהיו אחראים לפריצות דרך טכנולוגיות משמעותיות בשנים האחרונות.
בעוד כולם מתמקדים בהתקרבות האחרונה בין סין לרוסיה, מוציאה הראשונה סכומי עתק על חדשנות בתחומים פורצי דרך, החל מבינה מלאכותית ועד לעיבוד מינרלים חיוניים.
אחד הממצאים שריתק אותי ביותר היה שבעוד ארצות הברית עדיין מוציאה את הסכומים הגבוהים ביותר בעולם על מחקר ופיתוח, סין, הממוקמת שנייה, שילשה ואף יותר את מספר החוקרים שלה במהלך 20 השנה האחרונות.
לפי הדו"ח, הוצאותיה של סין מתוך התוצר גדלו מ-1.71% ב-2010 ל-2.45% ב-2021 והתוצר של סין, להזכירכם, הוא השני בגודלו בעולם (ואף הראשון, אם מודדים במונחי שוויון כוח הקנייה).
ארה"ב עדיין מוציאה יותר (3.46% מהתוצר), אך מדינות האיחוד האירופי מוציאות פחות (2.15%).
לא זו בלבד, בתחום הדור החמישי (5G) סין כבר כבשה את הפסגה.
"במבט קדימה", כותב הארגון, "יהיה צורך למצוא איזון נכון בין הרצון הטבעי של מדינות להגן על הידע והטכנולוגיות שלהן לבין ההתקשרות שעדיין חזקה מתמיד בין מדינות בכל הקשור לחדשות ומחקר".
למעשה, נושא ההגנה על ידע וטכנולוגיות הינו חלק מסימני השאלה שעולים לגבי תהליכי הגלובליזציה בכלל בשנים האחרונות.
כללי תחרות על מוחות וכישרונות היא אחת הדרכים החשובות ליישב בין שתי המגמות. שמירה עליהם הינה לבטח אחת המשימות החשובות ביותר של כלכלת ישראל, בפרט לנוכח התחרות המחריפה מעבר לים.
צריך לזכור כי בענף המחקר המדעי והפיתוח המקומי, הכולל חברות הזנק, מרכזי מו"פ בין-לאומיים, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר, הייתה עלייה של 3.7% בשנת 2021. מדובר בתחום חשוב וצומח.
בחינת ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית ודאי צריכה להתמקד בתחום חשוב זה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
