ניתוחהמשרד להגנת הסביבה קבע לקצא"א עובדות בשטח
ניתוח
המשרד להגנת הסביבה קבע לקצא"א עובדות בשטח
המשרד מסרב לתת רישיון לקצא"א להגדיל את כמות המכליות שיגיעו לאילת והמאבק צפוי להסתיים רק בבית המשפט. האוצר תומך בעסקת הנפט ונעמד לצד החברה בעתירה שכבר מתנהלת בבג"ץ, אך לא בטוח שזה יעזור מול מכשולים אחרים
משרד האוצר תומך בהסכם של קצא"א לפריקת נפט בנמל אילת, המשרד להגנת הסביבה מתנגד לו — ומי שכנראה יכריע בסוף יהיה בית המשפט המנהלי, שיצטרך לדון בעתירה המסתמנת שתגיש החברה הממשלתית קצא"א נגד סירובו של המשרד להגנת הסביבה להגדיל את היתר הרעלים שהונפק לה.
כך נראה מצב הדברים בעקבות הודעת המשרד להגנת הסביבה שנמסרה אתמול לקצא"א, לפיה לא יאפשר לה להגדיל את נפח הפעילות של מכליות במפרץ אילת, וזאת לכאורה מכוח סמכותו המנהלית לקבוע את התנאים ולשקול את השיקולים הסביבתיים בטרם מתן רישיון עסק והיתר רעלים.
לפי הודעה ששיגרה מנכ"לית המשרד גלית כהן לקצא"א, לאחר בחינה מקצועית שנערכה במשרד ובהתייעצות עם כל הגורמים הרלבנטיים, "החלטתי לאמץ מדיניות של תוספת אפס סיכון במפרץ אילת".
מכתבה של כהן נשלח לחברה ימים בודדים אחרי שקצא"א העבירה מכתב תלונה ליועץ המשפטי נגד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, בטענה שהיא פועלת בניגוד לדין בכך שמעכבת את הטיפול בבקשת קצא"א להגדיל את מספר המכליות שיכולות להגיע לנמל אילת.
המנכ"לים ראש בראש
במקביל, בשבוע שעבר הוציא משרד האוצר נייר עמדה, שבו צידד באי־התערבות ממשלתית בהסכם. על העמדה חתום מנכ"ל המשרד רם בלינקוב ולא השר אביגדור ליברמן. זאת, בדומה לאופן בו על ההודעה לקצא"א היתה חתומה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה ולא השרה.
לפי מכתבו של בלינקוב, אם המדינה תתערב ותביא לביטול ההסכם יהיו לכך השלכות על קצא"א בפרט ועל החברות הממשלתיות בכלל. לפי בלינקוב, ביטול ההסכם יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות משמעותיות לחברה ולאובדן הכנסות למדינה. בנוסף, החשיפה לקצא"א מעצם ביטול ההסכם עומדת לדבריו על עשרות מיליוני שקלים, בין היתר בגין השקעות שביצעה החברה כהכנה ליישום ההסכם.
בקצא"א הגיבו להודעת המשרד להגנת הסביבה באומרם כי "ביטול ההסכם אינו מצוי בסמכות השרה, והיא פועלת בניגוד לעמדת הממשלה". החברה הפנתה לעמדתו של בלינקוב וציינה כי "כידוע, משרד האוצר קבע כי מדובר בפעילות השוטפת והרגילה של החברה... קצא"א פועלת ותפעל על פי כל הרישיונות וההיתרים שקיבלה והמשרד הכיר את הגדלת הפעילות ולא התנגד לכך".
בבניגוד לטענותיה של קצא"א, המשרד להגנת הסביבה לא מבטל את ההסכם אלא פועל לכאורה ולטענתו מכוח סמכותו המנהלית להנפיק רישיון עסק והיתר רעלים למפעלים מסוכנים ואחרים. קצא"א יכולה להשיג על החלטה זו בעתירה מנהלית לבית המשפט.
עמדת האוצר שהממשלה לא צריכה להתערב בהסכם קצא"א אינה רלבנטית לסמכות המנהלית של המשרד להגנת הסביבה לתת או לא לתת רישיון עסק, אלא היא משמעותית בעיקר לצורך מענה לעתירה לבג"ץ, שהגישו ארגוני הסביבה באפריל 2021, ובמסגרתה נטען כי ללא החלטה בממשלה אין תוקף להסכם קצא"א ודינו בטלות.
3 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל קצא"א איציק לוי, מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומנכ"לית משרדה גלית כהן
(צילומים: יחצ, דוברות משרד האוצר, טל שחר , אוראל כהן)
עסקת נפט חגיגית
הסכם קצא"א נחתם באוקטובר 2020 בטקס חגיגי באבו דאבי בין החברה הממשלתית לבין חברת MRLB (ראשי התיבות של Med־Red Land Bridge) הרשומה בגיברלטר ונשלטת על ידי שלוש חברות, אחת מהן ישראלית בבעלות מלאכי אלפר ויונה פוגל. חברת MRLB חוכרת נפח אחסון והזרמה בצינור של קצא"א בהיקפים משמעותיים. ההסכם הופך את מדינת ישראל למעין גשר יבשתי להעברת נפט בין אילת לים התיכון.
נכון להיום רישיון העסק והיתר הרעלים של קצא"א בנמל אילת מגביל אותה לקליטת עד 2 מיליון טון נפט בשנה. הכמות הזו שקולה לכ־8 מכליות ענקיות בלבד (מכליות גדולות מאוד יכולות לשאת 200־320 אלף טון של נפט כל אחת). קצא"א התכוונה להרחיב את פעילותה לכ־70 מכליות בשנה.
מבחינה חוקית ברור שהמשרד איננו מחויב להעניק רישיון והיתרים לכל מי שמעוניין בכך וזכותו לסרב לעשות זאת.
עם זאת, ניתן לתקוף סירוב להעניק רישיון בבית המשפט המנהלי, וסביר להניח שקצא"א תפעל להגיש עתירה כזו כבר בשבועות הקרובים.
בעתירה כזו צפויה קצא"א להעלות שלל טיעונים שמצדיקים לדעתה התערבות בשיקול הדעת המנהלי של המשרד להגנת הסביבה. בין היתר, תטען קצא"א שהמשרד לא יכול להודיע על "אפס סיכונים", מאחר שמדובר בהחלטה לא מידתית ויש לנהל ניהול סיכונים. "לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה צריך לסגור את כל המפעלים, אסדות הגז, נמלים, תחנות כוח פחמיות. לא יכול להיות אפס סיכון רק לקצא"א", אמרו אתמול בחברה.
עוד תטען קצא"א, כי בזמן אמת לא ניתנה לה כל סיבה לחשוש שהיא לא תקבל את ההיתר ולהפך: ב־22 באוקטובר 2020, יום למחרת הטקס באבו דאבי, מיהר איציק כהן, מנכ"ל קצא"א, לפנות למנהל היחידה הימית במשרד רני עמיר והודיע לו כי מאמצע 2021 יגדל מספר האוניות שיפקדו את נמל אילת, ובמטרה להתאים את הפעילות באילת הוא מבקש למנות צוות.
בתוך מספר שעות כבר הודיע לו עמיר מי יהיה צוות היחידה שיעבוד מולם וכי "הצוות הונחה להתקדם בזריזות ולבצע את הבחינה והתאמת האמצעים... לאור הגדלת הפקידות הצפויה" וסיכם "בהצלחה לכולם".
יובל ארבל מהארגון צלול, אחד הארגונים שעתרו לבג"ץ נגד קצא"א, אמר אתמול: "לרשויות מנהליות סמכות לקבל החלטה וגם לשנות אותה; וצריך לזכור שקצא"א הסתירה את ההסכם ממשרדי הממשלה ולא הגישה בקשה לאישור מהממשלה. כך שאין כאן חוסר תום לב של המדינה ולא היתה כאן הסתמכות, אלא שקצא"א שלקחה סיכון. קצא"א רגילה להתייחס למדינה כחצר האחורית של החברה, בלי שיציבו לה גבולות. הם מיהרו להשקיע כדי לקבוע עובדות בשטח. כשמזכירים להם פתאום שיש בישראל ממשלה שדואגת לאינטרסים של האזרחים ולא רק לרווחי קצא"א, אז הם מרגישים שרימו אותם, אבל הם אלו שניסו לבלבל את הממשלה".
דיון בבג"ץ בדצמבר
בינתיים הממשלה מושכת זמן ואינה מודיעה על עמדתה לגבי הסכם קצא"א. ההנחה היא שעמדה כזו גם לא תישמע לפחות עד שיסתיימו דיוני התקציב. בית המשפט העליון הודיע אתמול כי בדצמבר ידון בעתירה נגד ההסכם שהגישו החברה להגנת הטבע, צלול ואדם טבע ודין, בדרישה לעצור את הסכם קצא"א בטענה שלא התקיים לגביו דיון בממשלה כנדרש לפי חוק החברות.
קצא"א טוענת בתגובה כי מדובר במהלך הפעילות הרגיל שלה ולכן אין כל סיבה שהיא תצטרך לקבל את אישור הממשלה, גם אם היא מגדילה את נפח הפעילות. האוצר כבר אימץ את הפרשנות הזו.
במסגרת משיכת הזמן של המדינה, היא הגישה בתחילת השבוע בקשה נוספת לארכה להגשת תגובתה. הפעם לא רק ארגוני הסביבה התנגדו לבקשה, אלא גם קצא"א עצמה שטענה כי למיטב ידיעתה עמדת הגורמים המשפטיים מטעם המדינה, היא שאין כל בסיס משפטי לעתירה, והסיבה שביסוד בקשות האורכות החוזרות היא שיקולים פוליטיים ולא שיקולים עניינים או משפטיים.
השופט יצחק עמית נענה לבקשת הארכה של המדינה, אך הודיע כי מיד לאחר שתוגש התגובה, באמצע דצמבר, יתקיים דיון.
