מספר נהגי האוטובוס בעלייה, אך האיחורים צפויים להחמיר
מספר נהגי האוטובוס בעלייה, אך האיחורים צפויים להחמיר
לפי נתוני משרד התחבורה מספר נהגי האוטובוסים עלה ב-11% בהשוואה ליולי אשתקד. למרות זאת, כבר בחודש הבא יחוו הנוסעים איחורים בנסיעות, בין השאר, כתוצאה ממחסור שקיים עדיין בנהגים וכן ממדיניות שרת התחבורה רגב כנגד נת"צים
"במקרים מסוימים נאלץ לבטל נסיעות מסוימות בכדי להפנות נהגים לתגבור קווים אחרים", כך נכתב בדו"ח של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, שפורסם שלשום באתר "כלכליסט", ומזהיר מהתגברות הגודש בכבישים בחודשיים הקרובים. על אף שבדו"ח לא צוינו במפורש הסיבות לעלייה הצפויה בגודש, מבין השורות ניתן היה להבין כי מלבד העונתיות (אוגוסט הוא חודש דליל בתנועה) הסיבות כוללות את היעדרם של נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) שמובילים את נהגי האוטובוס להיתקע בפקקים, כמו גם המחסור התמידי בנהגים.
בשנה שעברה העריך מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הקודם רן שדמי כי חסרים בתחבורה הציבורית כ־6,000 נהגי אוטובוסים.
לפי נתונים רשמיים של משרד התחבורה, בשנה האחרונה נוספו 1,881 נהגים חדשים למערך התחבורה הציבורית – גידול של 11% בהשוואה ליולי אשתקד. עם זאת, במקביל נוספו 6.3% אוטובוסים לשירות, ומפני שעל כל אוטובוס יש 1.5 נהגים בממוצע – אז המשמעות היא שהגידול הנוכחי כמעט ולא משפיע על המחסור העצום שקיים.
לפי תחזית הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, רמת האמינות של שירות האוטובוסים צפויה לרדת בחודשים ספטמבר ואוקטובר מתחת ל־60%, המספר שהוגדר כיעד אמינות מינימלי על ידי המשרד. אמינות אוטובוסים נמדדת לפי סדירות הגעת האוטובוסים לתחנות יחסית לזמן ההגעה המתוכנן.
לפי נתוני משרד התחבורה, התוספת המשמעותית ביותר של נהגים היתה באגד שגייסה 288 נהגים בחצי הראשון של 2023, לאחר מכן במטרופולין שגייסה 249 נהגים ואז בדן שגייסה 201 נהגים.
באגד ובדן מציגים נתונים אופטימיים יותר. באגד טוענים כי מתחילת השנה גויסו 708 נהגים לחברה, וזאת לעומת 859 נהגים בכל 2022 ו־697 נהגים ב־2021. בדן טוענים כי מתחילת השנה הם גייסו כ־500 נהגים, וזאת לעומת 2021 ו־2022 אז גייסה החברה 150 נהגים בכל שנה. באגד ובדן טוענים כי הן כבר לא סובלות ממחסור בנהגים ובדן טוענים כי בימים אלו הם מכשירים מאות נהגים נוספים.
במטרופולין מסבירים את הגידול בכך שהם זכו בשני מכרזים להפעלת תחבורה ציבורית (אלעד־אונו והשרון) וכי הצליחו לגייס על ידי "הצעת שכר ותנאי העסקה אטרקטיביים". בשתיים מהחברות טוענים כי מדיניות משרד התחבורה לא תרמה לגידול במספר הנהגים שגויסו.
במשרד התחבורה כופרים בטענה כי מדיניות המשרד לא תרמה לגידול במספר הנהגים. חן גבע, ממלא מקום מנהל אגף כלכלה במשרד התחבורה, אמר ל"כלכליסט" כי "אין ספק שהגידול נובע מהפעילויות שהמשרד עשה בכל עולם הכשרות הנהגים". גבע מייחס את ההצלחה בראש ובראשונה לתוכנית המענקים שהמשרד השיק בשנה שעברה, שמעניקה עד כ־55 אלף שקל למפעילות על כל נהג שנקלט לעבודה - "אין ספק שהכשרת הנהגים והגידול בכמות הנהגים מושפעת מהמענקים שהמשרד נותן" הוא אומר.
גבע הוסיף כי המשרד מקים מבני נהגים שמובילים לשיפור בתנאי הנהגים וכי ישנה דרישה במכרזי התחבורה החדשים שהמפעילים יספקו מבני נהגים בקצה הקו, בין אם זה על ידי הקמת מבנים או שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים כמו קניונים או מתנ"סים. לפי גבע, גם זה ששכר הנהגים עומד כיום על 50 שקל לשעה שיפר את המצב, ושהיום הם עובדים על הקמת יחידת אבטחה לנהגים. גבע סירב להתייחס לטענה שצביעת וסלילת נת"צים גם משפרת את תנאי הנהגים, וטען כי הדבר אינו נמצא בתחום אחריותו.
כיום יש בתחבורה הציבורית בישראל כ־19 אלף נהגים. לפי נתוני משרד התחבורה, הגיל הממוצע של הנהגים עומד על 46 ו־98% מהם גברים. בחלוקה לפי דת, 50% מהנהגים הם יהודים, 43% מוסלמים ו־7% מדתות אחרות.
