האינפלציה לא עוצרת - עלתה ל-5.4%; נמשכת הבלימה במחירי הדיור
האינפלציה לא עוצרת - עלתה ל-5.4%; נמשכת הבלימה במחירי הדיור
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בינואר - מעל ציפיות האנליסטים; מחירי הדירות עלו ב-0.2% בלבד בנובמבר-דצמבר - ההתייקרות הנמוכה ביותר מאז פברואר 2021 - וסגרו עלייה שנתית של 17.1%. מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.2% בינואר
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בינואר - מעל הציפיות. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-5.4% - כך מפרסמת הערב (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האנליסטים צפו כי מדד ינואר יעלה ב-0.1%. בדצמבר עלה המדד ב-0.3%, והאינפלציה השנתית (ל-2022) עמדה על 5.3%. בינואר אשתקד, לשם השוואה, עלה המדד ב-0.2%.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים שונות (1.7%), תחזוקת הדירה (1.4%), בריאות (1%) ומזון (0.9%). ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים הלבשה והנעלה - ירידה של 4.9%; וירקות טריים - ירידה של 1.9%.
העלייה במחירי החשמל, בשיעור של 8%, תרמה כ-0.2% לעליית המדד. עליית מחיר של סיגריות ושל שירותי הדיור הביאו לעלייה של 0.05% כל אחד. ירידת מחירי הארנונה בשיעור של 3.9% הביאה לירידה של 0.1% במדד. המשמעות היא שלולא הצעד הממשלתי של הקפאת הארנונה, המדד כעת היה אף גבוה יותר ועומד על 0.4%. צריך להוסיף כי המדד עבר עדכון מסוים, וייתכן שחלק מהעלייה במדד קשור לעדכון בדרך חישוב המדד.
מדד מחירי הדיור עלה ב-0.2%
עוד פרסמה הלמ"ס כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2022-דצמבר 2022, לעומת אוקטובר 2022-נובמבר 2022, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.2%. שיעור עלייה זה הוא הנמוך ביותר מאז פברואר 2021, ומעיד על התמתנות בקצב עליית המחירים לאחר תקופה ארוכה שבה הם עלו מדי חודש בשיעור של יותר מ-1%. כעת הקצב השנתי של עליית המחירים התייצב על 17.1%, וזאת לאחר חודשים שבהם הוא היה גבוה מ-18%.
בתקופה הנסקרת – נובמבר-דצמבר 2022 לעומת אוקטובר-נובמבר 2022 - במחוז תל אביב נרשמה ירידת מחירים בשיעור של 0.2%, ובמחוז מרכז לא היה שינוי במחיר הדירות. בשאר המחוזות נרשמה עלייה מתונה: ירושלים (1.4%), צפון (0.1%), חיפה (0.6%) ומחוז דרום (0.1%).
מדד מחיר הדירות החדשות יורד זו הפעם השלישית ברציפות. בתקופה הנסקרת מחיר הדירות החדשות ירד ב-0.6%. ועדיין מהשוואת עסקאות שבוצעות בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה רואים עליית מחירים חדה של 20.6%.
על אף ההאטה בקצב עליית המחירים, מחיר הדירות בסוף שנת 2022 היה גבוה משמעותית ממחירן שנה קודם לכן. ברבעון הרביעי של שנת 2022 מחיר ממוצע של דירה עמד על 1.961 מיליון שקל, ואילו שנה קודם לכן היה המחיר הממוצע 1.766 מיליון שקל.
בתקופה שבין הרבעון הרביעי של 2021 לרבעון הרביעי של 2022 נרשמו בכל המחוזות עליות מחירים בשיעור דו-ספרתי: צפון (26.6%), ירושלים (20.4%), מרכז (19.9%), חיפה (18.8%), תל אביב (17.0%) ודרום (13.5%).
בבדיקה של 16 הערים הגדולות נמצא כי חמש הערים שבהן רמת המחירים הגבוהה ביותר ברבעון הרביעי של 2022 הן תל אביב - 4.217 מיליון שקל (מחיר דירה ממוצע), כפר סבא - 2.882 מיליון שקל, רמת גן - 2.872 מיליון שקל, ירושלים - 2.750 מיליון שקל, ובת ים - 2.594 מיליון שקל. לעומת זאת, המחירים הנמוכים ביותר נרשמו בערים באר שבע (1.1047 מיליון שקל), אשקלון (1.350 מיליון שקל) וחיפה (1.520 מיליון שקל).
השוואת המחירים הממוצעים ברבעון רביעי 2022 לעומת הרבעון הרביעי ב-2021 מראה עליות מחירים בכל הערים הגדולות. עליות מתונות עד 10% נרשמו בערים אשקלון (1.3%) ובאר שבע (5.4%). עליות בולטות של מעל 20% נרשמו בבת ים (39.0%), בני ברק (26.3%), פתח תקווה (26.3%), בית שמש (23.8%) ונתניה (21.5%). בשאר הערים עליות המחירים נעות בין 10% ל-20%.
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים עלה ב-1.2% בחודש ינואר 2023. ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2023 לעומת ינואר 2022) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.1% בעיקר בשל העלייה במחירי חומרים ומוצרים (10%) ומחירי שכר העבודה (1%)
מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי בטון מובא (9.6%), טיט (8.8%), מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים (3.5%), מלט (2.1%), מעליות (1.8%) ובלוקים מבטון, מאיטונג ומגבס (1.5%). לעומת זאת, ירדו מחירי ברזל לבנייה (3.0%) ומוליכים (2.0%).
בשבוע הבא: החלטת הריבית
המדד צפוי להשפיע על החלטת הריבית שבנק ישראל צריך לקבל ביום שני הקרוב, זאת לצד נתוני הצמיחה של כלכלת ישראל שצפויים להתפרסם מחר. העלייה במדד בוודאי לא משמחת את נגיד בנק ישראל והוועדה המוניטרית, שאמורים לקבל החלטה על הריבית. עם זאת, הירידה המשמעותית במדד צפויה דווקא בחודשים הבאים, שכן בין החודשים פברואר 2022 ליולי ל-2022 נרשמה אינפלציה של 4.2%, ולכן המדדים של פברואר-יולי 2023 צפויים להקטין באופן משמעותי את האינפלציה.
על פי התחזית האחרונה של חטיבת המחקר בבנק ישראל, האינפלציה בסוף שנת 2023 תעמוד על 3%. אך למרות זאת, בבנק ישראל ממשיכים להזהיר שקיימים מספר סיכונים העשויים להביא לכך שהאינפלציה לא תרוסן. בין הסיכונים שמונים בבנק ישראל ניתן למצוא את הסיכון לחורף קר באירופה, שיביא לעלייה במחירי האנרגיה, החרפת המלחמה באוקראינה, ובמיוחד הסיכון לתקציב לא אחראי ולהסכמי שכר מרחיבים. גם בחוק ההסדרים שהתפרסם היום כתבו פקידי האוצר כי יש לוודא שהמדיניות הפיסקלית תואמת את המדיניות המוניטרית, ולמנוע מצב שבו המדיניות הפיסקלית "פוגעת באמון השווקים ביכולת של בנק ישראל להחזיר את האינפלציה למרכז טווח היעד, מה שעלול להביא את הכלכלה הישראלית לסחרור אינפלציוני".
הבוקר נחשף ב"כלכליסט" כי התקציב הקרוב לשנים 2024-2023 אמור לגדול בכ-61 מיליארד שקל לעומת 2022-2021. מחד מדובר בגידול מסיבי, אך מאידך יש לזכור שהאינפלציה גוררת צורך בהגדלת התקציב, וגם שתחזית ההכנסות שעמדה בבסיס התקציב הקודם היתה שמרנית במיוחד. אתמול פורסמו נתוני האינפלציה בארה"ב, המצביעים על עלייה שנתית של 6.4%. מדובר בנסיגה קלה בקצב עליית המחירים השנתי לעומת דצמבר (6.5%), אך בשוק ציפו להאטה חדה יותר ל-6.2%.
