פרסום ראשוןהפרקליטות תרחיב את בדיקת השימוש ברוגלות גם לתיקים בשימוע לפני אישום
פרסום ראשון
הפרקליטות תרחיב את בדיקת השימוש ברוגלות גם לתיקים בשימוע לפני אישום
לאחר שהתגלה, בניגוד להכחשותיה בפני צוות מררי, שהמשטרה השתמשה במידע שנשאב מניידים לצרכי מודיעין וחקירה בניגוד לחוק, הפרקליטות הודיעה על בדיקת כ-200-250 תיקים בבית משפט. בעקבות פניית סנגורים, שעמדו בפני שימוע בתיק שוחד ברכבת ישראל, החליט פרקליט המדינה להרחיב את הבדיקה גם לתיקים שטרם הגיעו לבית המשפט. ארגוני חברה אזרחית: להוסיף גורם חיצוני שיפקח, לשקף לציבור את ההליך ולתחום בזמן
הפרקליטות תרחיב את הבדיקה בתיקים שבהם נעשה שימוש נגד אזרחים ברוגלות גם לתיקים הנמצאים בשלב השימוע לפני כתב אישום - כך נודע ל"כלכליסט".
ההחלטה העקרונית להרחיב את הבדיקה מעבר לתיקים שמתנהלים או התנהלו בבתי משפט, שמעורכת על ידי הפרקליטות בכ-200-250 תיקים, התקבלה על ידי פרקליט המדינה, עמית איסמן, בעקבות פנייה של סנגורים במסגרת הליך שימוע בפרשת שוחד ומרמה ברכבת ישראל.
בדיון שנערך בכנסת (12.6), לאחר שהפרקליטות גילתה שהמשטרה עשתה שימוש לצורכי מודיעין וחקירה במידע שנשאב שלא כחוק באמצעות תוכנת הפגסוס של NSO ונפסלו ראיות בתיק רצח, הודיע ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות, עו"ד חיים ויסמונסקי, על הבדיקה החוזרת.
נזכיר כי בדו"ח הבדיקה של צוות מררי, שבו נבדקו מדגמית רק 25 מקרים מתוך 1,086 המקרים שהתגלו שבהם נעשה שימוש ברוגלות, נטען כי לא נמצאה אינדיקציה לשימוש, אך לא ניתן להגיע למסקנות ברורות בעניין. על צוות מררי נמתחה ביקורת בעניין זה, בין היתר, הסנגורית הארצית, ענת מיסד-כנען, כתבה למררי כי: "יש חשש ששורת ההפרות שאותרו היא קצה הקרחון".
נציין כי מאז הקמת צוות הבדיקה בינואר 2022, בעקבות תחקיר "כלכליסט" שחשף את השימוש הלא חוקי, לא מפוקח ולא מבוקר שעושה המשטרה בכלי סייבר התקפיים כדוגמת הפגסוס של NSO, הכחישה שימוש שנעשה במידע שנשאב.
"כתוצאה מכך שגילינו לראשונה שימוש במידע העודף הן בשלב ההפקה, וחמור מכך בשלב השימוש כולל שימוש מודיעיני וראייתי", אמר ד"ר ויסמונסקי בדיון בוועדת חוקה, "החליט פרקליט המדינה להרחיב את בדיקת הפרקליטות לגבי כל התיקים שנעשה בהם שימוש ברוגלות והגיעו לידי התביעה".
בעקבות ההכרזה על הבדיקה לאחר פסילת ראיות שהושגו שלא כחוק, וערב שימוע בטרם הגשת כתב אישום בפרשה שנחקרה ברכבת ישראל, פנו סנגורים בתיק – בהם עוה"ד איתן פינקלשטיין, דוד יפתח ורונן חליווה – לפרקליטות מיסוי וכלכלה ובקשו לקבל עדכון האם נעשה שימוש ברוגלות בתיק וזאת בטרם יעלו טענות בשימוע. בין לבין, התגלה תיק נוסף בפרשת סחיטה, המתנהל בבית משפט, שגם בו נעשה שימוש במידע אסור שנשאב שלא כחוק.
במכתב שנשלח אליהם על ידי העוזרת לפרקליט מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, יוני תדמור, נכתב כי: "בשלב זה ובכפוף להחלטה בשימוע, איננו מתייחסים להליכים מושא פנייתכם, ככל וישנם כאלה, בעניינו של מרשכם. ההחלטה לגבי הליכים אלה מתגבשת בשלבים מאוחרים יותר של הטיפול בתיק. משכך הליכי השימוע ימשכו כסדרם ועל פי המועדים שנקבעו".
לאור התשובה, פנו הסנגורים לפרקליט המדינה והודיעו כי הם לא יגישו טיעונים ולא יגיעו לשימוע. מלשכת פרקליט המדינה נמסר להם כי "הדברים ייבחנו בהקדם האפשרי". בשבוע שעבר, כך נודע, התקבלה החלטה אצל פרקליט המדינה כי ברמה העקרונית יבדקו כלל התיקים, ותורחב הבדיקה לתיקים הנמצאים בשלב השימוע.
"זכות הציבור לדעת מה נבדק"
בתוך כך ארגוני חברה אזרחית - הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכזי האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן והקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – פנו היום (א') לפרקליט המדינה בבקשה כי בדיקת התיקים שבהם נעשה שימוש ברוגלות על ידי המשטרה, תחל קודם כל בתיקים שנסגרו והסתיימו בהרשעת הנאשם, ורק לאחר מכן תבוצע בדיקה בתיקים המתנהלים כיום בבתי משפט. זאת על מנת לוודא שבתי המשפט לא הרשיעו אזרחים והטילו עליהם עונשי מאסר על בסיס ראיות שהושגו שלא כחוק.
"מטרידה במיוחד האפשרות כי בשבע השנים האחרונות מאז החל השימוש ברוגלות בחקירות משטרתיות", נכתב בפנייה שעליה חתומות ד"ר סיגל שהב מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ועו"ד נועה דיאמונד מהקלינקה לפרטיות באוניברסיטת ת"א, "הורשעו נאשמים בדין וזאת בעקבות שימוש בראיות שמקורן במידע אגור או מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים (הכינוי של המדינה לשימוש ברוגלות, ת.ג), עניין הכרוך בפגיעה חמורה בזכותם להליך הוכן".
במכתב מציעות ד"ר שהב ועו"ד דיאמונד מספר דגשים לביצוע הבדיקה, בהינתן שהפרקליטות לא פרסמה עד היום את שיטת הבדיקה. כך למשל מתייחסות השתיים לשקיפות הליך הבדיקה וכותבות כי: "זכות הציבור לדעת אילו תיקים נבדקים, את כמות התיקים, באילו סעיפי אישום הואשמו או הורשעו הנאשמים ובאילו סוגי ראיות נעשה שימוש בהליך".
נקודה נוספת שעולה מהמכתב היא שקיפות תוצרי הבדיקה. "ראוי שיידע הציבור על קצב התקדמות הבדיקה ותוצאות הבדיקה ועל תכניה, וראוי כי יפורסמו במלואם לציבור לאחר עריכתם". כמו כן מציעים בקלינקה ובמרכז האקדמי, כי יצורף גורם חיצוני שיפקח על הבדיקה כדוגמת נציג מהסנגוריה הציבורית.
הנקודה האחרונה במכתב מתייחסת למסגרות הזמנים. "לאור רגישות הנושא, בפרט לאור הליכים המתנהלים במקביל בכנסת ובפורומים אחרים, ראוי להגדיר מסגרת זמנים לבדיקה".
