מיכל רוזנבוים מציגה: הרשות ליועצים פרטיים
מיכל רוזנבוים מציגה: הרשות ליועצים פרטיים
רוזנבוים מונתה למנהלת רשות החברות הממשלתיות ללא ניסיון בניהול גופים בסדר גודל כזה; מאז מינויה זינק השימוש של הרשות ביועצים פרטיים, עד כדי הפרטה בפועל של פעילות הליבה ופגיעה במעמד הדרג המקצועי; והמשימות לביצוע? הן עדיין ממתינות לצד שורת הפרטות ודו"חות תקועים
מינויה של מיכל רוזנבוים למנהלת רשות החברות הממשלתיות באפריל אשתקד גרר כמה וכמה גבות מורמות. רוזנבוים היתה אנונימית למדי בציבור, לא ניהלה קודם לכן גופים גדולים ולא החזיקה בניסיון כלכלי משמעותי. עד מינויה שימשה כבעלים של משרד עורכי דין קטן שעסק בעיקר בעניינים מוניציפאליים, ואילו רשות החברות, שאליה הוקפצה כמינוי של שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן, היא אחד הגופים הממשלתיים הכלכליים הגדולים והחשובים בישראל. הרשות היא הרגולטור של כ־100 חברות ממשלתיות, שמנהלות נכסים בהיקף של 235 מיליארד שקל ומעסיקות כ־57 אלף עובדים. אפשר היה לחשוב על מנהלים ומנהלות מנוסים יותר מרוזנבוים שיכלו לאייש את התפקיד המורכב.
ההתרחשויות ברשות החברות מאז מינויה של רוזנבוים מעידות שהספקות לא היו מנותקים מהמציאות. בדיקת "כלכליסט" מצאה ברשות אינפלציה של יועצים חיצוניים, משימות תקועות, עובדים ממורמרים וביקורת מצד הגופים המפוקחים. הבדיקה נעשתה תוך בחינה של שורת מסמכים וקבצי התקשרויות, לצד עשרות שיחות עם עובדים ברשות החברות בהווה ובעבר ועם בכירים בחברות הממשלתיות ובממשלה. עולה ממנה אווירה של כאוס ברשות, שמושפעת גם מאופי הניהול של רוזנבוים ומיחסי העבודה שלה עם הכפופים לה, אשר מצדם מעידים על תחושת חוסר אמון והערכה שלה כלפיהם. אלה משפיעים גם על היכולת של רשות החברות לעמוד במשימותיה.
בחוק החברות הממשלתיות יש כמה התייחסויות לכך שהרשות היא גוף מייעץ לחברות הכפופות לה, ונדמה כי אחד המאפיינים הבולטים ביותר של סגנון הניהול של רוזנבוים הוא הפיכת הרשות מגוף מייעץ לגוף שמייעצים לו איך לייעץ.
לפי נתוני רשות החברות, ב־2022 ביצעה הרשות התקשרויות חיצוניות בהיקף של 14 מיליון שקל, וזאת לעומת התקשרויות חיצוניות של 6.5 מיליון שקל ב־2021, 8.3 מיליון שקל ב־2020 ו־6.6 מיליון שקל ב־2019. הנתון הבולט בהקשר זה, לפי פרסומי היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, הוא שמאז שנכנסה רוזנבוים לתפקידה באפריל 2022, רק ההזמנות החדשות להתקשרויות עם יועצים פרטיים חיצוניים הסתכמו ב־8.3 מיליון שקל. לשם השוואה, הסכום הזה גבוה מכלל ההתקשרויות שביצעה הרשות בכל אחת משלוש השנים שלפניה - וההתקשרויות באותן שנים כוללות גם הוצאות שוטפות כמו רכישת מוצרים ושירותים דוגמת מחשבים ניידים, כיסאות, מדפסות ושירותי קייטרינג.
ההתקשרויות החדשות לצורכי ייעוץ כוללות בין היתר שירותי ייעוץ מחברת מקינזי בהיקף של 3.5 מיליון שקל לגיבוש תוכנית אסטרטגית לרשות; שירותי ייעוץ מדלויט ב־1.35 מיליון שקל; ייעוץ ארגוני וייעוץ לתוכניות עבודה מלוטם אסטרטגיות ב־1.17 מיליון שקל; ייעוץ כלכלי פיננסי מזיו האפט־BDO בחצי מיליון שקל; ייעוץ סיכונים מסומך חייקין KPMG ב־418 אלף שקל; ועוד שירותי ייעוץ נוספים במאות אלפי שקלים כל אחד. ההתקשרויות החדשות האלו מצטרפות לשירותי ייעוץ קיימים שהרשות כבר מקבלת לפי חוזי עבר עם פירמות כמו גיזה זינגר אבן ואחרות.
השימוש ביועצים חיצוניים הוא פרקטיקה מקובלת בממשלה ואף ברשות החברות עצמה. אבל עובדים ברשות בהווה ובעבר טוענים כי השימוש בהם בשנה האחרונה חריג באופיו. אחת הסברות היא שרוזנבוים מבקשת לתקף כל החלטה שלה בייעוץ חיצוני ומשפטי כדי לחפות על היעדר הניסיון הכלכלי שלה.
רוזנבוים הגיעה לרשות החברות אחרי שחבר הכנסת (אז השר) דודי אמסלם ניסה למנותה לתפקיד - לפני ליברמן - וכשל. קודם לכן הוזכר שמה כמועמדת מטעם הליכוד והסיעות החרדיות לתפקיד מבקרת המדינה (!) וליועצת המשפטית לכנסת, והיא נהנית מקשרים טובים בקרב גורמים בכירים בזרם החרדי בפוליטיקה ובחסידות גור. בסופו של דבר ההתעקשות השתלמה לרוזנבוים, אבל ספק אם השתלמה לרשות עצמה, שמצאה את עצמה מנוהלת על ידי מנהלת חסרת ניסיון בסדר גודל כזה של פעילות. התמונה שעולה היא שרוזנבוים מפריטה בפועל פעילויות של הרשות, בכך שהיא נותנת ליועצים חיצוניים לעשות עבודה שבוצעה בעבר על ידי הרשות עצמה. בספטמבר האחרון אמרו בכירים באוצר ל"כלכליסט" כי עד היום, בכל ההפרטות של החברות הממשלתיות, מי שטיפל והוביל את ההפרטה היא יחידת ההפרטות ברשות החברות, ואילו כעת הרשות מפריטה את עצמה ומוציאה החוצה עבודה שצריכה להיעשות על ידי אנשי הרשות.
רוזנבוים מנמקת את הבחירה במיקור חוץ להובלת חלק מעבודת הרשות בכך שבעבר תהליכים שהרשות הובילה עצמאית היו לא יעילים והעבודה עליהם נמשכה שנים. הדוגמה הבולטת ביותר להפרטה של תפקיד שבאופן מסורתי נעשה על ידי עובדי הרשות וכעת הועבר למיקור חוץ הוא שכירת שירותיו של גל הרשקוביץ כיועץ־פרויקטור לטובת הפרטת הדואר. להרשקוביץ, שכיהן בעבר כמנהל אגף התקציבים באוצר, יש היכרות מוקדמת עם רוזנבוים – והוא היה אחד מממליציה לתפקיד מנהלת רשות החברות.
מיקור חוץ נוסף, שמוגדר כמהלך דגל של רוזנבוים, הוא הקמה של ועדה מייעצת בראשות רקפת רוסק עמינח שאמורה לייעץ לרשות בהליכי מינוי דירקטורים בחברות. ניכר שגם במקרה זה בחרה מנהלת הרשות לעשות "מיקור חוץ" להכרעות בנושאי ליבה של הרשות. ל"כלכליסט" נודע שלמרות שההכרזה על הקמת הוועדה התרחשה לפני יותר מחצי שנה, היא התכנסה פעמים בודדות והעבודה בה לא מתקדמת, כי הממשלה הנוכחית מאיימת לחסל את נבחרת הדירקטורים.
רוזנבוים משתמשת ביועצים החיצוניים גם לשם גיבוש מדיניות הרשות בנושאים אסטרטגיים. בין השאר, ההתקשרות של 3.5 מיליון שקל עם חברת הייעוץ מקינזי בוצעה לטובת "גיבוש חזון ותוכנית אסטרטגית וייעוץ בנושאי דירקטורים" לרשות. למה לשלם 3.5 מיליון שקל לגיבוש חזון לגבי הדירקטורים, שהם בליבת העשייה והפיקוח של הרשות? רוזנבוים טוענת שההתקשרות עם מקינזי והתקשרות נוספת עם חברת לוטם אסטרטגיות היו "קריטיות" לקיום הרשות ולתפקודה. לפי נתוני היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, ההתקשרות עם מקינזי החלה באוגוסט 2022 ומועד סיומה בנובמבר 2023. פקידים בממשלה שנחשפו לחלק מתוכן העבודה של מקינזי טוענים שקיבלו את הרושם כי התקשרות זו לא הצדיקה את תג המחיר האסטרונומי.
מלבד הובלת הליכי הפרטה וייעוץ בנושאי אסטרטגיה, רשות החברות תחת רוזנבוים משתמשת ביועצים גם לביצוע עבודות שעד כה נעשו על ידי רכזים ורפרנטים של הרשות. בין השאר, בישיבות בחודשים האחרונים של נציגי חברות ממשלתיות ואנשי הרשות, נכחו והשתתפו יועצים חיצוניים. הצעד הזה לא רק יוצר שינוי ביחסים שבין החברות לבין הרשות שמפקחת עליהן, הוא גם מוביל, לדברי עובדים, לתחושות של חוסר אמון מול ההנהלה ולפגיעה בסמכות שלהם כדרג מקצועי, וזאת בין השאר בעקבות היחס המועדף שלטענתם רוזנבוים מעניקה ליועצים החיצוניים.
אחד מעובדי רשות החברות סיפר ל"כלכליסט" שנוצר מצב אבסורדי שבו הוא מלמד את היועצים החיצוניים את החומר, ומבקש מהם להציג את העמדה המקצועית שלו כאילו היא שלהם – וזאת כדי שרוזנבוים בכלל תקשיב לדברים. מקרה אבסורדי מייצג הוא זה של יאיר אידר, שהיה סגן ברשות, עבר לעבוד בפירמת BDO, וכעת הוא מוגדר כיועץ חיצוני של הרשות ומבצע את אותו תפקיד - רק במיקור חוץ.
במקביל לאינפלציית היועצים, הרשות סובלת, ולא מהשנה האחרונה, ממחסור בכוח אדם ובידע מקצועי, עקב תחלופה גבוהה של עובדים. מאז שנכנסה רוזנבוים לתפקיד, רוב גדול של הצמרת הפקידותית ברשות עזב - חלקם הודיעו על העזיבה לפני שנכנסה לתפקיד וחלקם לאחר מכן. בין השאר מדובר על הסגנים יפעת סלע, אורי שיינין, רועי כחלון, יאיר אידר ואריאל אבלין והיועצת המשפטית דלית זמיר. לאלה יש להוסיף שורה של פקידים בדרגות נמוכות יותר כמו רפרנטים, עובדי הייעוץ המשפטי ואף עובדים זוטרים שגם הם נטשו את הרשות. ייאמר לזכות רוזנבוים שהצליחה לגייס סגנים חדשים ולמלא את התקנים הבכירים שננטשו. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי בחודשים האחרונים יחסיה של רוזנבוים עם שניים מהסגנים החדשים שמינתה עלו על שרטון.
הקושי המרכזי של רוזנבוים והרשות הוא במילוי התקנים בדרגי הביניים, הרפרנטים, שנמצאים בממשק יומיומי מול החברות הממשלתיות. ברשות יש כרגע חמישה רפרנטים בלבד במשרה מלאה לפיקוח על הפעילות של כ־100 חברות ממשלתיות, ורפרנטים נוספים שפועלים במטה הרשות. במכתב ששלחה רוזנבוים לפני עשרה חודשים לאוצר, התריעה שאינה מצליחה למלא את תקני הרפרנטים. במכתב ציינה כי בעקבות המחסור "לא תוכל הרשות לעמוד במשימותיה". אף שחלפו עשרה חודשים, המצב נותר דומה.
לטענת רוזנבוים, הסיבה לאי איוש התקנים היא רמת שכר שלא מאפשרת קליטה ושימור של כוח אדם איכותי ומסלול קידום ראוי. עם זאת, עובדים ברשות החברות בהווה ובעבר, כמו גם בכירים בחברות ממשלתיות ששוחחו עם "כלכליסט", טוענים כי יש גם סיבות אחרות לכך שעובדים לא מעוניינים לעבוד ברשות. חלק מהעובדים מספרים על ימי עבודה ארוכים שכוללים לתחושתם עבודות שמהוות עיסוק בטפל כמו דרישה אינסופית להדפסת קלסרים במקום לעבוד. דוגמה נוספת שאולי משקפת את העיסוק בשולי ברשות היא התקשרות חד פעמית של 24,500 שקל לטובת "עיצוב מצגות" שמופיעה גם היא בפירוט ההתקשרויות של היחידה לחופש המידע. גם בחברות הממשלתיות שפועלות מול הרשות קיימות תחושות כאלו, כמו גם תלונות על הממשק מול הרשות מאז שרוזנבוים נכנסה לתפקידה. בין השאר, יו"רים ומנכ"לים מוזמנים לימי עיון וסיורים בחברות הממשלתיות השונות, שחלק מהמשתתפים מגדירים כ"בזבוז זמן". כמו כן, בפרסומי הרשות מתגאים בפורום יו"רים שיתכנס פעם ברבעון כדי שהיו"רים "ייחשפו לפעילות של מגוון חברות ממשלתיות", שגם הוא ספג ביקורת מצד חלק מבכירי החברות עצמן, על "בזבוז זמן".
ההתנהלות הזו, שמצטיירת כמו "פול גז בניוטרל" משפיעה בסופו של דבר על יכולתה של הרשות לבצע את תפקידה כראוי. אחת התוצאות של זה היא שנושאים בעלי משקל כבד אינם מתקדמים. בין השאר ניתן למנות את הפרטת הדואר, ההנפקה של התעשייה האווירית, או הפארסה המתמשכת של אי מינוי יו"ר לחברת החשמל – שנמשכת יותר משנה וחצי. גם נמל אשדוד, שמיועד להפרטה, מתנהל כבר תשעה חודשים ללא מנכ"ל קבוע, ואפילו בחינת מינויו של אלעד ברדוגו, אחיינו של יעקב ברדוגו, ליועמ"ש נתיבי ישראל נמרחת כבר יותר מחודש.
גם העבודה על דו"חות ביקורת שהרשות עצמה קידמה טרם כניסת רוזנבוים לתפקיד, אשר בחנו התנהלות לא תקינה בנמל אשדוד ונתיבי ישראל – התעכבה עד כדי הזנחה. דו"חות אלו, שטיוטותיהן נחשפו על ידי "כלכליסט", המתינו במשרדי הרשות זמן רב ולא הועברו לטיפול המשך או להתייחסות החברות, וזאת למרות מסקנות חמורות לכאורה המצביעות על אי סדרים בהתנהלות החברות שנבדקו ולמרות טענות מצד רשות החברות כי העניין מטופל. טיוטת הבדיקה של דירקטוריון נמל אשדוד המתינה ברשות כמעט שנה, ואילו טיוטת בדיקה שבחנה את דירקטוריון נתיבי ישראל ממתינה ברשות כבר יותר מארבעה חודשים. בין השאר נטען בטיוטות של דו"חות הביקורת כי בחברת נתיבי ישראל "נתפרו" לכאורה מכרזים תחת כהונתו של היו"ר יגאל עמדי, ושבנמל אשדוד היתה מעורבות יתר של הדירקטוריון תחת כהונתה של היו"ר אורנה הוזמן בכור.
"הישג" שרוזנבוים מייחסת לעצמה, אך בפועל שנוי במחלוקת, הוא המדיניות שדחפה למשיכת דיבידנדים מכלל החברות הממשלתיות. מדיניות זו הוקפאה על ידי שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ'. כך, עבודה שעליה עמלה רשות החברות בנושא זה, ירדה לטימיון.
מרשות החברות נמסר בתגובה: "לעניין העסקת יועצים חיצוניים, הרשות שוכרת יועצים מומחים לנושאים פיננסיים, חשבונאיים ומשפטיים לקידום מגוון פעילויות מקצועיות. חברת מקינזי היא 'ספק מדף' של משרדי ממשלה, ונחשבת לטובה בעולם בתחומה. החברה נבחרה ללוות את גיבוש התוכנית האסטרטגית, הגדרת החזון, והתאמת הרשות לסטנדרטיזציה של ה־OECD.
"מקינזי ערכה עבור רשות החברות עבודה מקיפה הנוגעת לתפיסות ההפעלה ברשויות מקבילות בעולם ובשאלות מהותיות בסוגיות של דירקטוריונים, תחרות, רווחיות, דיבידנים, הפרטות הנפקות ועוד. התעריף של חברת מקינזי אושר על ידי ועדת המכרזים כדת וכדין.
"בכל הנוגע להתקשרויות האחרות, מדובר בהצגה מעוותת של הכתב. חלק ניכר מהתקשרויות הרשות בתקופתה של מנהלת הרשות הן בכלל מימוש של התקשרויות משנים קודמות, או התקשרויות שהחלו עוד טרם כניסתה של מנהלת הרשות לתפקיד. מכלל ההתקשרויות של רשות החברות ב־2022, שעמדו על כ־14 מיליון שקל, הרי שהתקשרויות חדשות לאחר כניסתה של מנהלת הרשות הסתכמו ב־6.4 מיליון שקל בלבד. למנהלת הרשות אמון מלא בעובדיה המוכשרים והחרוצים, וכיום יש נבחרת מצוינת שעומדת בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר.
"לעניין ההדפסות: שימור ידע הוא דבר בסיסי בהתנהלותו של גוף מקצועי. לעניין גל הרשקוביץ: הוא היה ראש אגף התקציבים באוצר, מייעץ וייעץ לחברות משמעותיות וגופים ציבוריים רבים והרשות מסתייעת בו בתהליכי הפרטת דואר ישראל. בין מנהלת הרשות לבינו יש היכרות על בסיס מקצועי בלבד".
