5,513 פצועים טופלו באגף השיקום מתחילת המלחמה - 70% מהם מילואימניקים
5,513 פצועים טופלו באגף השיקום מתחילת המלחמה - 70% מהם מילואימניקים
לפי נתוני האגף שבמשרד הביטחון, 84% מהפצועים מוגדרים קל - במספר זה נכללים גם כל פגועי הנפש; לפני השבת השחורה טיפל אגף השיקום ב-62 אלף נכי צה"ל, ולפי ההערכה, המספר יגדל ל-100 אלף עד 2030
אגף השיקום במשרד הביטחון פרסם היום (ד') נתונים אודות היקף הפצועים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. לפי הנתונים, מאז השביעי באוקטובר טופלו באגף השיקום 5,513 פצועים, ממוצע של 60 פצועים חדשים ביום. לפני השבת השחורה טיפל אגף השיקום ב-62 אלף נכי צה"ל כאשר 18% מהם פגועי נפש ומתמודדים עם פוסט טראומה (PTSD). במשרד הביטחון מעריכים כי עד סוף המלחמה יטופלו 78 אלף נכי צה"ל באגף וכי עד 2030 המספר יגיע ל-100 אלף.
רוב הפצועים, 70% מהם, מילואימניקים, 10% חיילי סדיר, 7% אנשי קבע, 13% מהמשטרה ופחות מ-1% הם אנשי מערכת הביטחון. 95% מהפצועים גברים ו-5% נשים. 46% מהפצועים בני פחות מ-30, 36% בני 31-40 ו-18% מעל גיל 40. 84% מהפצועים מוגדרים כפצועים קל ובמספר זה נכללים גם כל פצועי הנפש. 9% מוגדרים כפצועים בינוני ו-7% כפצועים קשה. הפציעה הנפוצה ביותר היא פציעת גפיים שממנה סובלים 42% מהפצועים, אחריה תגובה נפשית ופוסט טראומה (21%) ופגיעות פנימיות (9%). 3% מהפצועים מתמודדים עם פציעות ראש.
בכל הקשור לפיזור גיאוגרפי, הפצועים מגיעים מכלל המחוזות, אך באגף השיקום ציינו כי בהשוואה להתפלגות הרגילה במחוזות פי 2 פצועים נקלטו במחוז ב"ש (שהושפע ישירות מהמתקפה) ופי 1.5 במחוז דן. העיר עם הכי הרבה פצועים היא תל אביב, אחריה ירושלים ואז באר שבע.
באגף השיקום מצהירים כי היעד שלהם הוא לקלוט 80% מפצועי חרבות ברזל בתוך פחות משבוע, להעניק לכולם סל טיפולים ללא פערים ולבנות תוכנית שיקום מלאה ולהחזירם לשגרה. עוד צוין כי "עם תחילת המלחמה, אגף השיקום החליט על דחיית הוועדות הרפואיות, במטרה לאפשר לפצועים ובני משפחתם להתמקד אך ורק בשיקום תוך מתן מענה רפואי, נפשי, כלכלי ורווחתי מצד האגף. בד בבד, האגף מלווה את הפצועים מרגע הגעתם לבית החולים ומספק להם מענקים, תגמולים, החזרים כספיים, סיוע בהלנה, סיוע באובדן כושר עבודה לבני המשפחה, וזאת לצד הטיפול הרפואי והנפשי שניתן על ידי גורמי המקצוע השונים. במסגרת התמקדות בתהליך הטיפול ושיקום הפצועים, מרבית הועדות הרפואיות ידחו בשנה, אך יקיימו ועדות רפואיות לפצועים קשה או לפצועים קל, שעל-פי ההערכות לא תיוותר להם נכות פיזית או נפשית והאגף מעניק להם טיפול רפואי לצורך החלמתם ונכון יהיה לאפשר להם חזרה לשגרה ולחיים תקינים".
באגף ציינו כי אחד הקשיים איתם הם מתמודדים הוא מחסור חמור בפסיכיאטרים שמקשה עליהם לתת מענה מיטבי לפצועים. עוד נאמר כי באגף שוקלים להעביר חלק מהטיפול לקופות החולים - כדי להימנע ממצב בו אנשים קוטעים רצף טיפולי וממשיכים להיות מטופלים ע"י אותו צוות רפואי.
במענה לשאלת "כלכליסט" על הגידול בעלויות התקציביות עקב הגידול המשמעותי במספר הפצועים המטופלים ע"י אגף השיקום, ענתה סמנכ״ל וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, לימור לוריא, כי "תקציב אגף השיקום עמד עד לא מזמן על 5.541 מיליארד שקלים, אנחנו נערכים לאור הגידול בהיקף הפצועים לתוספת בבסיס התקציב של 1.605 מיליארד שקלים נוספים, אבל זה הערכות לגבי קצה הפצועים שייכנס וחומרת הפציעה שלהם".
בכירים באגף השיקום ששוחחו עם "כלכליסט" העבירו ביקורת על צורת התקצוב של האגף, וטענו כי תקציב האגף צריך להיות מופרד מזה של משרד הביטחון ומעוגן בחקיקה, וזאת כדי להימנע ממצב בו האגף "מתחרה" עם על תקציב מול דרישה לטנקים וחימושים.
