מנדלבליט: "לא אישרתי פגסוס, לא ידעתי מזה בכלל"
מנדלבליט: "לא אישרתי פגסוס, לא ידעתי מזה בכלל"
בכנס של העמותה למשפט ציבורי בסוף השבוע בחיפה, בהשתתפות בכירי המערכת המשפטית, התייחסו רבים לפרשת הרוגלות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה: “בידי מערכת אכיפת החוק אמצעים ייחודיים ויש להפעילם אך ורק בהתאם לסמכויות שהמחוקק קבע. ייבדקו התאמת הכלים שבידי המשטרה לסמכויות וההלימה בין אופי השימוש בהם לצווי בית המשפט”
"זה לא רק NSO, תחשבו על תוכנת 'עין הנץ' שהמשטרה משתמשת בה באופן לא חוקי כבר כמה שנים באישור היועץ המשפטי לממשלה", אמרה ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, מהמומחיות הגדולות לטכנולוגיה ומשפט. לטענתה, “עין הנץ” ו”פגסוס” זה בדיוק אותו הדבר - שתי מערכות פלישה עוצמתיות לאיסוף מידע על אזרחים. ושתיהן מופעלות באישור היועץ המשפטי לממשלה ללא הסמכה בחוק.
את התהייה של שוורץ־אלטשולר כדררתי בהמשך הכנס ליועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלבליט. "נראה לך שידעתי מזה בכלל"? השיב לגבי פגסוס, "הדברים האלה מאושרים על ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה, ואולי מגיעים למשנים שלי".
5 צפייה בגלריה
הסנגור הציבורי הארצי לשעבר פרופ’ יואב ספיר (מימין), ועמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ובמרכז פדרמן למשפט וסייבר באוניברסיטה העברית תהילה שוורץ־אלטשולר. ראוי שיהיה דיון ציבורי בשאלה האם למשטרה יש סמכות להשתמש ברוגלות
(צילום: אוראל כהן עמית שאבי)
תשובתו מתכתבת עם דברי נציגת משרד המשפטים עו"ד גבי פיסמן בוועדת חוקה בכנסת שאמרה כי "למיטב ידיעתנו, היועץ לא נתן אישור מפורש להפעלת מערכת פגסוס. זאת לא בקשה שהובאה בפניו".
1. ”האם כחברה אנו רוצים שמשטרת ישראל תתחיל לחפש בשחור”
שוורץ־אלטשולר דיברה בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי שנערך בסוף השבוע במלון דן כרמל בחיפה. לכנס הזה מגיעה האליטה המשפטית: שופטי העליון ובכירי הייעוץ המשפטי והפרקליטות בעבר ובהווה, אנשי אקדמיה ועורכי דין. סיפור הרוגלות עלה גם אצל דוברים אחרים. למשל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה והמשנה הפלילית ליועצת עו"ד עמית מררי ראש הצוות לבדיקת האירוע.
לפני שנגיע אליהן, כדאי להתמקד בטענה הגדולה של שוורץ־אלטשולר - הסיפור כאן הוא לא חקיקה, צווים, שמות ואפילו לא פרטיות. "בעיני השאלה היא אחרת לגמרי", אמרה שוורץ־אלטשולר, "האם כחברה אנו רוצים שמשטרת ישראל, בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, תתחיל 'לחפש בשחור' (כלומר, לאסוף מידע על אזרחים — מ"ג), כמו שעושים השב"כ, המוסד וארגוני ביון אחרים. זו השאלה. אם בעבר המשטרה היתה מפוקסת חקירה, עכשיו הטכנולוגיה מאפשרת לה לאסוף מידע כדי שיהיה בבית".
מסתבר שבג"ץ נגע בדיוק בשאלה הזו בפרשת עין הנץ, שהדמיון בינה לפגסוס לא נעצר כאן. שתי המערכות האלה נרכשו בשלהי כהונת המפכ"ל יוחנן דנינו ונכנסו לפעילות מלאה בזמנו של המפכ"ל רוני אלשיך.
2. בג”ץ עין הנץ: לא ניתן להפעיל את המערכת מכוח סמכויות כלליות
עין הנץ היא מערכת אוטומטית למעקב ולזיהוי לוחיות רישוי היוצרת מאגר מידע עצום המתעד תנועות של אזרחים בכבישי הארץ. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בטענה כי מדובר במנגנון מעקב קיצוני שמאפשר למשטרה לקבל בלחיצת כפתור מידע פרטי על מיקום האזרחים, לשחזר לאחור את מקום הימצאו של הנהג, את מסלול תנועתו, ולעיתים מגעים שקיים עם אחרים.
כל הפעולות האלה, נטען, מתקיימות ללא הסדרה בחוק, ללא מערכת פיקוח שיפוטית וללא שקיפות ציבורית. מזכיר את פגסוס? בהחלט.
5 צפייה בגלריה
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. קבעה כי לא ניתן להפעיל את מערכת עין הנץ ללא הסדרה בחקיקה - עתירה נגד פגסוס תניב תוצאה דומה?
(צילום: יאיר שגיא)
במהלך הדיון בעתירה, במאי 2021, ציינה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שלא ניתן להפעיל את המערכת מכוח סמכויות כלליות של המשטרה ולכן יש להסדירה בחקיקה. נדמה שלא רק לשוורץ־אלטשולר, אלא גם ליועצת המשפטית ברור שעתירה לבג"ץ נגד פגסוס תניב תוצאה דומה. וזו כנראה הסיבה שכרגע הרוגלות מאופסנות עד לתום הבירור. וזו גם הסיבה שלא הצלחתי לקבל מאנשי משרד המשפטים בכנס תשובה לשאלה הפשוטה: האם השימוש בתוכנה הוא חוקי? האם נדרשת הסמכה בחוק שבלעדיה השימוש ברוגלה הוא לא חוקי?
3. בהרב־מיארה: “ייבדקו התאמת הכלים שמצויים במשטרה לסמכויותיה”
בתגובה לביקורת המשטרה שדווחה בתקשורת, על כך שהקפאת השימוש בתוכנות הריגול מזיקה למלחמה בפשיעה, השיבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה: "בידי מערכת אכיפת החוק מסורים אמצעים ייחודיים ויש להפעילם אך ורק בהתאם לסמכויות שהמחוקק קבע. מצב משברי אינו מצדיק חריגה מן הכללים. ייבדקו התאמת הכלים שמצויים בידי המשטרה לסמכויות הנתונות בידה לפי דין, וההלימה בין אופן השימוש בכלים אלה לבין צווי בתי המשפט". והבדיקה היא דו־שכבתית: האם עצם ההפעלה הוא חוקי, ואם כן — האם ההפעלה היא לפי אותה מסגרת חוקית.
5 צפייה בגלריה
גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה: "בידי מערכת אכיפת החוק מסורים אמצעים ייחודיים ויש להפעילם אך ורק בהתאם לסמכויות שהמחוקק קבע"
(צילום: נתן ווייל, לע"מ)
עמדת המשטרה היא שהחוק המסמיך את השימוש ברוגלות הוא חוק האזנת סתר. אם הפרשנות הזו תתקבל "תצטמצם" הבעיה לחריגה מהצווים שניתנו לפי חוק זה. החוק מאפשר להאזין לשיחות שמתוחמות לתקופה שאישר השופט, ולא לשאיבה לאחור של תכני הנייד. לכך נחוץ צו חיפוש שמתקיים בידיעת הנחקר/החשוד.
כלומר, החוק מאפשר להאזין ללא ידיעת החשוד, ומאפשר לשאוב לו את הנייד בידיעתו. המשטרה "איחדה" את שתי הפונקציות תחת צו האזנת הסתר, ומודה שייתכנו "פערים" ו"חריגות" מהצו. כלומר גם האזינו וגם שאבו.
4. מדוע נדם קולו של ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות
לנוכח תקדים עין הנץ, ספק רב אם פרשנות המשטרה תתקבל. ולכן ניתן להבין את הקפאת השימוש ברוגלה כהטלת ספק בפרשנות הזו, כהבנה לכך שהשימוש מחייב את תיקון החוק. לכן, ההקפאה נועדה למלט את היועצת מהפרת דין מתמשכת.
אם היו בטוחים בחוקיות השימוש, אפשר לאשר למשטרה לחזור ולהפעיל את התוכנות ולהזהיר אותה להימנע מ"פערים" ו"חריגות". אילו היו בטוחים בחוקיות השימוש ברוגלה — שזו שאלה משפטית נטו — אין צורך בחודשים ארוכים של קשירת ידי המשטרה תוך המתנה לדו”ח הסופי של מררי שממילא אינה הכתובת לשאלה זו.
היחיד שהתבטא עד כה לעניין החוקיות היה עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות. כבר בסמוך לפרוץ הפרשה הוא טען להיעדר חוקיות: "אין סמכות לחדור מרחוק למכשיר טלפון ולשאוב את הנתונים האגורים בו". מאז, לחשו באוזניי במסדרונות הכנס, נאסר עליו להתראיין. ואכן, קולו נדם ועד היום אף אחד לא יודע להגיד האם השימוש ברוגלה הוא חוקי.
5. “נשאלות הרבה יותר מדי שאלות כמו באיזה צו מדובר ובאילו רוגלות”
מררי, מהמידע המועט שהסכימה לנדב, חזרה על כך ש"הבדיקה היא טכנולוגית", כלומר הצוות לא דיבר עם מפעילי הרוגלות, וזו כבר הודאה בנכותה וחסרונה של הבדיקה. והוסיפה מררי: "אנחנו לא בודקים את המערכות עצמן, לא נכנסים לתוככי דרך העבודה המשטרתית במערכות השונות אנחנו כן בודקים את התהליכים ואת הצווים — האם היתה או לא היתה חריגה מהצווים, האם יש חריגה מחוק האזנות סתר, האם העבירות הן העבירות הנכונות האם משך הזמן ארוך מדי".
פרופ' יואב ספיר: "בראיונות שנתנו בכירי המשטרה כשהתפוצצה הפרשה - כשאמרו אנחנו לא מדברים על האמצעים שאנחנו משתמשים בהם - זו בעיני שערורייה. ברור שראוי שיהיה דיון ציבורי בשאלה האם למשטרה יש סמכות להשתמש ברוגלות שכולם יודעים מה המשמעות שלהן"
ניתן להבין שבהרב־מיארה בודקת את החוקיות ואילו מררי את הצווים. בדיקה שמניחה כי מקור הסמכות הוא חוק האזנות סתר. היועצת הנחתה אותה לסיים את הבדיקה עד יולי.
פרופ' יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי לשעבר שהשתתף עמה במושב העיר: "שמחתי לשמוע שהצוות בראשותך עדיין ממשיך לעבוד כי לפחות אותי מסקנת הביניים הכל כך מסויגת לפיה לא נמצאה עדות להדבקה בתוכנת פגסוס ללא צו של האנשים הספציפיים שפורסמו ב'כלכליסט' - לא מרגיעה אותי. עדיין נשאלות הרבה יותר מדי שאלות כמו באיזה צו מדובר, ובאילו רוגלות, ויש כאן שאלות פרשניות מאוד כבדות".
וספיר הוסיף: "בראיונות שנתנו בכירי המשטרה כשהתפוצצה הפרשה - כשאמרו אנחנו לא מדברים על האמצעים שאנחנו משתמשים בהם - זו בעיני שערורייה. ברור שראוי שיהיה דיון ציבורי בשאלה האם למשטרה יש סמכות להשתמש ברוגלות שכולם יודעים מה המשמעות שלהן".
6. מררי: “אנו לא בודקים את עצמנו, אלא את התהליכים במשטרה”
ספיר וד"ר אורן גזל־אייל הציפו נקודה נוספת: התיאום הבעייתי, ההדוק מדי, בין הייעוץ המשפטי לבין הפרקליטות בכל הקשור לעיצוב מדיניות האכיפה ולגיבוש החקיקה בתחום. בכל אלה הייעוץ המשפטי אמור לשקול שיקולים ציבוריים שלעתים הם רחבים מעבר לשיקולי הפרקליטות. למשל, באיזון בין הזכות לפרטיות לבין הגבלות על המשטרה, ייתכנו הבדלים. אלא שבפועל הפרקליטות היא זו שמכתיבה את הטון.
5 צפייה בגלריה
המשנה ליועמ"ש עמית מררי: "מטבע הדברים יהיו לקחים שיופקו לגבי התהליכים כולם"
(צילום: באדיבות משרד המשפטים)
ההערה הזו תורגמה לשאלה של המנחה עו"ד דינה זילבר: האם אין ניגוד עניינים בעובדה שמררי בודקת את האירוע. "אני לא רואה כאן ניגוד עניינים", השיבה מררי, "אנו לא בודקים את עצמנו, אלא את התהליכים שקורים במשטרה. מטבע הדברים יהיו לקחים שיופקו לגבי התהליכים כולם". תשובה לא משכנעת לנוכח העובדה שחוליותיה של השרשרת - משטרה־פרקליטות־ייעוץ משפטי - מולחמות חזק מדי זה לזו.
7. הפער בין האיזונים הראויים בהליך הפלילי לבין הפעלת הרוגלות
היועצת בהרב־מיארה הקדישה בדבריה פרק ניכר להצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, שהניח שר המשפטים בתחילת החודש על שולחן הכנסת. קשה להתעלם מהקשר בין הצעת החוק לפרשת הרוגלות.
"הצעת חוק היסוד טומנת בחובה בשורה חשובה בדמות עיבוי וביסוס מגילת זכויות האדם הישראלית", הפליגה היועצת בחשיבות ההצעה, "אני רואה בהעלאת מעמד זכויות הפרט בהליך הפלילי לדרגה חוקתית כביטוי חשוב ביותר למאפייניה הליברליים של המדינה. יש לראות בהכרה החוקתית בזכויות בהליך הפלילי כאמצעי להגשמת מערכת האיזונים הראויה בהליך הפלילי. הקפדה על זכויות הפרט בהליך הפלילי משתלבת עם מהותו, משרתת את ערך חקר האמת, ועולה בקנה אחד עם יעדי רשויות אכיפת החוק, אשר חייבות לפעול באופן נקי והוגן".
הפעלת הרוגלות ללא הסמכה מפורשת בחוק היא הכול חוץ מ"הקפדה על זכויות הפרט בהליך הפלילי". וההימנעות מלאשר שהפעלה כזו דורשת הסמכה בחוק, בהחלט אינה תורמת ליעדי רשויות אכיפת החוק "לפעול באופן נקי והוגן".
8. פגסוס משנה את הפרדיגמה של עבודת המשטרה ללא סמכות
סייבר התקפי שמיוצא למדינות אחרות נמצא בפיקוח של משרד הביטחון. והנה, אותו סייבר התקפי הופעל חופשי בידי משטרת ישראל. קיומו הוכחש, היועץ המשפטי לממשלה לא יודע על קיומו, והפרשנית לחוקיות הפעלתו היא משטרת ישראל.
משטרת ישראל אינה “שטאזי” או “סקוריטטה”, אבל כשהיא דוחקת ביועצת המשפטית "לשחרר" לה את הרוגלות ולכפות את פרשנותה שחוק האזנות סתר הוא החוק שמסמיך את השימוש בהן - היא לוקה בהבנה בסיסית של תפקידה ומיקומה בשרשרת המזון הדמוקרטית.
לזכותה ייאמר שהיא רוצה את האמצעים היעילים ביותר למיגור הפשיעה. אבל, לפי שוורץ־אלטשולר, פגסוס משנה את הפרדיגמה המקובלת של עבודת המשטרה ושינוי כזה, בכל הכבוד, אינו בסמכותה.
"השאלה האמיתית", היא אומרת, "היא איך הכלי הזה משנה את מערך הכוחות בין המשטרה לבין האזרחים, בין המשטרה לפוליטיקאים. זה לא רק עניין של פרטיות. הסיפור הוא 'החיפוש בשחור' וזה מה שהטכנולוגיה מאפשרת. אם לא נייצר מסגרת תפיסתית בממשק בין המשטרה לבין הטכנולוגיה נמשיך לרוץ סביב הזנב של עצמנו".
