סגור

פרשנות
מר כלכלה שותק, אך בשביל הדירוג ההצגה חייבת להימשך

ש"ס תחסום את הקיצוצים שסמוטריץ' הבטיח. דבר פעוט כחוק יסוד לא ימנע המשך כהונה ללא תקציב 

גם ישיבת התקציב שנערכה בחמישי האחרון במשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היתה חלק מההצגה. בישיבה הקודמת נכחו חמישה אנשים שאף אחד מהם לא באמת קשור לתקציב. הפעם, בחדר נכחו כמעט 30 איש. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לא קיבל את זכות הדיבור, ונתניהו — האיש שפעם זכה לכינוי "מר כלכלה" — לא פצה פה, אלא רק כדי לסיים את הישיבה בפתאומיות אחרי 50 דקות. לא בכדי הנוכחים הגדירו את הישיבה כאירוע "מביך".
אותה ישיבה מגיעה אחרי שגם שר האוצר כמה ימים קודם לכן הרים מופע סטנד־אפ ובו הבטיח תקציב עם גירעון מצומצם שיכלול גזירות של 35 מיליארד שקל, "ואפילו 40 מיליארד", הוא התגאה, בעודו מפזר דברי הלל ללא הרף על הפקידות המקצועית. הוא גם הבטיח כי הוא יודע להביא לפחות 95% מהגזירות (חזר על המספר פעמיים).
כמה שעות מאוחר יותר התגלה שהמצגת שהציג ריקה מתוכן, הוכנה על ידי הצוות הפוליטי שלו, והפקידות המקצועית לא הכירה אותה. כמו כן, שר הרווחה יעקב מרגי מש"ס כבר הבטיח כי לא יהיו הקפאות, לא בקצבאות וגם לא בשכר המינימום. כלכליסט חשף שאותו סמוטריץ' טינף על הפקידים מול מבקר המדינה שמחבר דו"ח על הטיפול של המשרד סביב המדיניות אחרי המחדל של ה־7 באוקטובר, עליו חתומים נתניהו וסמוטריץ' באותיות קידוש לבנה. הצגה אמרנו?
אז למי מיועדת ההצגה? בראש ובראשונה לחברות הדירוג. צוות של מודי'ס צפוי לנחות השבוע בארץ והם בוחנים הורדת דירוג נוספת, אחרי שבפברואר האחרון, לראשונה מאז שישראל מדורגת, הם הורידו לה דירוג. השילוב הקטלני של המשך המלחמה, הסיכון להרחבתה, האירוע חסר התקדים של פתיחת תקציב 2024 בפעם השנייה ודחיית גיבוש תקציב לשנה הבאה באופן מופגן ומכוון, מצביע על כך שהורדה נוספת היא דבר ממשמש ובא. קולות וצלצולים של עשיית תקציב יכולים להמתיק את הטעם המר ולפחות לדחות את הגזירה.
זה בעצם כל ייעודם של נתניהו וסמוטריץ': לדחות. כמה שאפשר. בדיוק כפי שעשו נתניהו ושר האוצר דאז ישראל כץ בזמן הקורונה. הדחייה אז היתה מיועדת למנוע את הרוטציה עם בני גנץ (ההסכם מולו התנה את הרוטציה בהעברת התקציב). אבל בסופו של דבר, היעד הוא אותו יעד — גם בקורונה וגם במלחמה: להישאר בשלטון בכל מחיר.
הטעות הנפוצה בשיח הכלכלי והפוליטי הנוכחי היא כי "זה ממש לא יעזור" לממשלה הזו כי אם עד מרץ 2025 אין תקציב — אז הממשלה נופלת. אכן, חוק יסוד: הכנסת קובע זאת. אבל מי אמר שאי אפשר לשנות חוק יסוד? אפשר — למשל — להוסיף כי אכן סעיף 36א חי וקיים אך לסייג אותו במקרה של "מלחמה". שינוי קל, מה קרה? או שאכן הכנסת תתפזר אם לא יאושר תקציב אבל עד 31 בדצמבר ולא של מרץ. אם הממשלה הזו דוחה הצלת חיי חטופים חיים בגלל אינטרסים פוליטיים, אז היא תיפול בגלל דחיית תקציב? הטענה לפיה מהלך שכזה לא "עובר בג"ץ" שייכת לעידן אחר. הממשלה לא רואה עצמה מחויבת לפסיקת בג"ץ. הדברים אינם בגדר היפותזה: גם במשרד האוצר מתחילים להתכונן לתרחיש, אם לא כתרחיש ייחוס מרכזי אז כמשני. כדאי שכולם יתחילו להתייחס אליו ברצינות.