מגזין"אני לא רוצה לדמיין איך 7 באוקטובר היה נראה ללא מערכות ההגנה האוויריות"
מגזין
"אני לא רוצה לדמיין איך 7 באוקטובר היה נראה ללא מערכות ההגנה האוויריות"
ענת היא ראשת פרויקט מערך השיגור והמיירט של קלע דוד ברפאל, אחד התפקידים הקריטיים להגנה על העורף הישראלי. בריאיון מספרת אשת הפיתוח, ששמה המלא אסור בפרסום, על המציאות המבצעית החדשה מאז 7 באוקטובר ועל האיומים החדשים שלקראתם נערכים בקלע דוד
בכתבה הזו נוכל רק לכתוב ששמה הפרטי הוא ענת. שמה המלא, כמו גם מקום מגוריה אי שם בצפון הארץ ופרטים מזהים נוספים שלה אסורים לפרסום, מתוקף ההנחיות המחמירות של גורמי ביטחון המידע בחברת רפאל, שבה היא מילאה בשני העשורים האחרונים שורה של תפקידי פיתוח. בשלוש השנים האחרונות היא משמשת באחד התפקידים המרכזיים והרגישים בחברה הביטחונית, עומדת בראש פרויקט מערך השיגור והמיירט של מערכת ההגנה האווירית קלע דוד, שפותחה נגד איומים אוויריים מורכבים שמופנים לעבר ישראל.
לכל כתבות המגזין לחצו כאן
השיחה עם ענת מתקיימת באחד מחדרי הישיבות של מרכז הפיתוח של רפאל בקומה ה־25 של בניין משרדים תל אביבי, בעיצומם של ימי הקרב בעזה ולאורך גבול הצפון. בשמיים עננים אפורים וברקע נשמע שיח על עסקת חטופים, האפשרות להתלקחות הזירה הצפונית למלחמה כוללת, המיליציות הפרו־איראניות שמרימות ראש, ועל החיים בשכונה המשתגעת הזאת.
רפאל, משרד הביטחון וצה"ל נמנעים מחשיפת נתונים שיספרו על חלקה של מערכת קלע דוד במלחמה הנוכחית וביירוטים של רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים שמשוגרים לעבר ישראל חדשות לבקרים מאז הבוקר השחור של 7 באוקטובר. עם זאת, ומבלי לנקוב במספרים, ענת טוענת שהיא מרוצה.
"קלע דוד עובדת מצוין. היא ממלאת את ייעודה ומצילה חיי אדם", היא אומרת. "זאת מערכת מורכבת שמכילה כמה תתי־מערכות: מרכז השליטה והבקרה, המכ"מים ומערכת הנשק עצמה, שכוללת את המשגרים את המיירטים שעומדים במרכזה. אני מנהלת את היבטי הפיתוח שלה מהקצה לקצה לצד צוות פיתוח שעובד לצדי, כשהמשימה היא לשמר את העדכניות שלה אל מול האיומים שמתפתחים כל הזמן".
קלע דוד הוכנסה לפעילות מבצעית במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר כבר ב־2016. היא פרוסה בשטח, טילי היירוט שלה כבר מוצבים בתוך המשגרים. זה לא רק ללחוץ על כפתור ולשגר?
"יש לה פוטנציאל גידול עצום, וכבר בשלב התוכן שלה היא הוגדרה כמערכת שתתפתח ותשתכלל כל הזמן. לכן אנחנו תמיד עם האצבע על הדופק, כדי שהיא תוכל לתת מענה לכל האיומים החדשים שהשכנים שלנו מפתחים נגדנו. אנחנו לא קופאים על שמרינו גם כשהמערכת מבצעית ופרוסה בשטח, אנחנו ממשיכים לפתח אותה ומתאימים אותה לצרכים עדכניים ועתידיים. זאת מערכת לומדת, וגם אנחנו לומדים כל הזמן איפה ניתן וצריך להדק את ההגנה שהיא נותנת. קלע דוד לא אמרה עדיין את המילה האחרונה שלה".
וכמה השכנים שלנו מאתגרים אותך?
"האויבים שלנו מפתחים כל הזמן איומים חדשים. הם רוצים להפתיע את המערכות שלנו בכל מיני דרכים, ובמירוץ הזה אנחנו נותנים פייט ומתמודדים איתם. אחת החוזקות שלנו היא שיש לנו צוותים מקצועיים מעולים. הצוות שעובד לצידי חזק מאוד, כולם אנשים חדורי מטרה ומובילים מבחינה מקצועית. כולנו רואים עין בעין את המשימה, להגן על הבית שלנו, ולשם כולנו מכוונים את הכישורים, הידע, הניסיון והיכולות שצברנו".
מה זה אומר על היום־יום שלך בתפקיד?
"בתקופה כמו זאת, של מלחמה, זאת עבודה בזמינות של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. יש המון דריכות. אני והצוות שלי עובדים כתף אל כתף עם משרד הביטחון וחיל האוויר, כל אירוע שבו קלע דוד מעורבת מתוחקר לפרטי פרטים כדי ללמוד ממנו".
"לומדים מהצלחות, ומכישלונות"
היא גרה ביישוב קטן בצפון הארץ עם בן זוגה, שאותו הכירה במסגרת עבודתה ברפאל, ושלושת ילדיה — בת תשע, בן 16 ובת 19. הבת הגדולה לוחמת חי"ר בקרקל: "כרגע היא בקורס פיקודי, אחרי כמה חודשים של שירות לאורך הגבול הדרומי. יש גאווה גדולה על השירות שלה, אבל גם דאגה לא קטנה", היא אומרת. היא עצמה עלתה לישראל ממוסקבה כשהיתה בת 11, עם הוריה ואחותה בת החמש. אמה רופאה, אביה המנוח היה מהנדס חשמל. את נעוריה, עד גיוסה ליחידת ממר"ם של צה"ל, עשתה בקריית מוצקין.
בהמשך למדה מדעי המחשב ונקלטה ברפאל. השירות שלה במערך ההגנה האווירית קלע דוד החל ברגל שמאל. בקיץ 2018, שני מיירטים יקרים של קלע דוד שוגרו לעבר שני טילי קרקע־קרקע שנורו במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, לאחר שהמערכת העריכה בטעות שינחתו בשטח ישראל. הטילים הסורים נפלו לבסוף בתחומי סוריה. המיירטים של מערכת ההגנה הישראלית החדשה כבר היו באוויר, אחד מהם התפוצץ במעופו והשני נפל בשטח סוריה.
"אנחנו לומדים כל הזמן", היא אומרת. "לומדים המון מהצלחות, אז שמכישלונות לא נלמד? זאת מערכת מאוד מתקדמת, שחלקים ממנה מבוססים על בינה מלאכותית, והם מאפשרים לה לשפר ביצועים בהסתמך על נתוני שיגור קודמים. אבל הבינה המלאכותית לא מחליפה את הצוותים ההנדסיים. כל מה שניתן לתחקר בה מתוחקר, כדי שנוכל להפיק תובנות ולהסיק מסקנות. זה הבסיס. זאת מערכת מולטי־דיסציפלינרית, ולכן כל מהנדס וכל ראש צוות שמעורב בה צריך לדעת ולהבין מה בה פעל ובאיזה אופן ואיפה ומה צריך לשפר. כל התובנות שאנחנו מפיקים בתחקירים מתיישבות בתוך השלם של המערכת, וזה אנסמבל שלם שמנגן ביחד".
"לא היה כאוס ב־7 באוקטובר"
במציאות האלימה של המזרח התיכון לא היה צריך לחלוף זמן רב כדי שלקלע דוד תהיה הזדמנות לחוויה מתקנת. בעיצומו של מבצע "מגן וחץ" נגד תשתיות הג'יהאד האסלאמי ברצועה במאי אשתקד, טיל של קלע דוד יירט בהצלחה רקטה ארוכת טווח ששוגרה לגוש דן. "זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת, והוא תפס אותנו אחרי רצף פעולות מאד אינטנסיבי שקשור לפיתוח ועדכון היכולות והביצועים שלה", היא אומרת.
חמישה חודשים אחר כך פרצה המלחמה בעזה. מבול הרקטות שכוון לעבר ערי ישראל, בעיקר מעזה אבל גם מלבנון, זימן לקלע דוד שפע של הזדמנויות להפגין יכולות וביצועים, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהתשובה של ישראל לשלל הטילים שנורים עליה. בעיצומם של הקרבות, רפאל ומשרד הביטחון חתמו על עסקה היסטורית בהיקף של כ־1.3 מיליארד שקל שבה קלע דוד תיוצא בפעם הראשונה לפינלנד, שמשדרגת את מערך ההגנה שלה מפני טילים על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לדבריה "זה אירוע משמעותי מאד שמערכת כזאת נמכרת למדינה שחברה בברית נאט"ו. אירוע גדול".
מה הפינים מרוויחים מהעסקה?
"הם מרוויחים את מערכת ההגנה האווירית הטובה בעולם, שמוכחת מבצעית ובימים אלה ממש מתפקדת בצורה טובה מאד ועם שיעורי יירוט מצוינים. הם מקבלים מערכת עם קבלות והוכחות של ניסיון במתארי קרב".
בזמן שהצוות של ענת עמל כל העת על תחקור וניתוח היירוטים של קלע דוד, תפקוד מערכת השליטה והבקרה שלה ושלל נתונים נוספים, צוותים אחרים ברפאל שוקדים על פיתוחים אחרים שצופים פני עתיד ואמורים לענות על איומים שמדינות אחרות כבר עובדות עליהם, ויצוצו בזירה בשנים הקרובות.
את אחד המאמצים המרכזיים שלה משקיעה רפאל בהשלמת הפיתוח של מערכת מגן אור, שמתבססת על קרן לייזר רבת־עוצמה שאמורה לנטרל רקטות וכלי טיס במהירות האור ובעלות אפסית לעומת עלות היירוט באמצעות כיפת ברזל. מערכת אחרת, שמיועדת להגנה מפני איום עתידי של טילים היפר־סוניים שטסים במהירות של יותר מפי חמישה ממהירות הקול, היא קלע חד.
יכול להיות שהיכולת ליירט כמעט כל איום אווירי הרדימה את ישראל, בזמן שהאויב שיפר יכולות בגבולות?
"ההתקפה וההגנה הם שני מאמצים שצריכים להתקיים ולהתקדם בו־זמנית. מצד אחד אסור שהאוכלוסייה הישראלית תהיה בת ערובה למתקפות טילים וכל מיני מעופפים שמפתחים אויבינו, ומאידך המדינה צריכה להמשיך ולהשקיע, כפי שהיא גם משקיעה, בפיתוח של מערכות התקפיות. גם רפאל היא שותפה מאוד משמעותית במאמץ הזה ומרחיבה את ההיצע של אמצעים מדויקים כמו פצצות חכמות".
אם אנחנו כבר מדברים על הגנה והתקפה, יש לך תובנות ממתקפת חמאס?
"אני לא רוצה לדמיין כיצד היתה נראית המציאות שלנו ביום הזה, וגם בימים שאחריו, ללא מערכות הגנה אוויריות. רק המחשבה שביומיים הראשונים של המלחמה שוגרו לעבר ישראל רקטות בכמות ששוגרה לאורך כל מלחמת לבנון השנייה ב־2006, אומרת שטוב שיש לנו הגנה אווירית חזקה ומהודקת".
אני מניח שכל חוויה שחווית ברפאל מתגמדת לעומת העוצמה של האירועים ב־7 באוקטובר.
"אכן, והיו לא מעט אירועים מכוננים במהלך השנים האחרונות. אין ספק שהבוקר של 7 באוקטובר גובר בעוצמתו על כל אירוע אחר שחוויתי".
זה להתנהל באווירה של כאוס מוחלט במדינה, אי־ודאות, הרבה מתח וחרדה.
"אני לא הרגשתי את הכאוס שאתה מדבר עליו. כמובן שהגבתי לאירועים מיידית, מיד אחרי שמבינים שיש כאן אירוע בהיקפים כאלה, זה להיכנס לאוטו ולטוס לעבודה ולהבין שאנחנו נמצאים במציאות מבצעית חדשה. למרות הבהילות והדריכות התהליכים היו מאורגנים ומסודרים. ההירתמות של בעלי התפקידים בצוות שלי היתה מוחלטת לטובת המאמץ המלחמתי. היו לא מעט אנשים שגויסו בצו 8 והיו עוד רבים שעבדו בעבר בתוכנית קלע דוד שהתקשרו, הציעו עזרה בכל דבר שרק יכלו, הציעו לבוא ולסייע אפילו בתהליכי הייצור של הטילים".
איך מתעדפים משימות במצב חירום, כשהכל דחוף ויש החלטות שצריכות להתקבל מעכשיו לעכשיו?
"לפי הסדר הנכון. הכל דחוף והכרחי, ועושים את זה בצורה רגועה אבל שיטתית. זה לנהל את האירוע מול מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, לאחר מכן מול מינהלת 'חומה' במשרד הביטחון (שאמונה על מערך ההגנה הרב־שכבתית, י"א) תוך שיפור התיאום מול הגורמים האלה תוך כדי תנועה. זה לא היה כאוטי, אבל כן אינטנסיבי מאוד".
כבעלת תפקיד טכנולוגי, איך את רואה את מקומה של הבינה המלאכותית, שנראה שעומדת להשתלט לכולנו על החיים?
"זה כלי נפלא שמשפר את הביצועים של המערכות שלנו".
כן, אבל יש את החשש שהגולם יקום על יוצרו ואז שום קלע דוד לא יעמוד לעזרנו.
"צריך לנהל גם את האירוע הזה".
אפשר?
"אני חושבת שכן, ובאופן עקרוני, לא כל סרט עתידני עם הפחדות כאלה ואחרות מסמן את הבאות. בינה מלאכותית תורמת משמעותית למערכות כמו אלה שאנחנו עובדים עליהן, כמובן בתנאי שעושים בה שימוש נבון ונכון. צריך להתייחס אליה כאל כלי עזר, מתוך סל רחב של כלי עזר שעומדים לרשותנו".
