נתניה עתרה לבג"ץ: דורשת שהמדינה תממן במקומה את תחזוקת החופים
נתניה עתרה לבג"ץ: דורשת שהמדינה תממן במקומה את תחזוקת החופים
בעתירה שהגישה העירייה, נטען שחופי הרחצה הם עול כלכלי כבד ביותר, זאת בשעה שאין לעירייה הכנסות מהם, אך נדרש ממנה להשקיע כספים ואף מוטלת עליה אחריות נזיקית ופלילית; העירייה דורשת מהמדינה שתיקח לידיה את האחריות על התפעול והאחזקה השוטפים של החופים - או שתשפה את הרשויות המקומיות
אחרי שהביעה את מורת רוחה מהעול הכבד שכרוך בתחזוקת החופים שבשטחה, עיריית נתניה בראשות מרים פיירברג הגישה באמצעות עו"ד אשר אילוביץ' ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות' עתירה לבג"ץ ובה היא דורשת מהמדינה לפרוש את חסותה על החופים.
בעתירה טוענת העירייה כי חופי הרחצה הם משאב לאומי המשמש את כל תושבי ישראל, אך האחריות על תחזוקת החופים ותפעולם השוטף מוטלת על הרשויות המקומיות הגובלות בהם. "על אותן רשויות מקומיות, מוטל עול כבד הכרוך בשמירה על חיי אדם והבטחת האפשרות לגישה חופשית ואיכותית לחופי הרחצה שבתחומן הן נדרשות על פי חוק לפתוח את חופי הרחצה לציבור, להפעיל ולממן את שירותי ההצלה והחירום, לדאוג לניקיון החופים ופיתוחם וכן לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח את ביטחונם של כלל המתרחצים, כל זאת כאשר במרבית המקרים אותם חופי הרחצה אינם מניבים לרשויות המקומיות הכנסה משמעותית המאפשרת את מימון הפעלתם".
לפי העתירה, לעיריית נתניה כ-14 ק"מ של רצועת חוף שבה מועסקים בשיא העונה כ-32 מצילים קבועים וכ-17 מצילים זמניים. כן נכתב, כי לעירייה עלויות הכרוכות בתיקון נזקי החורף, בהתקנת מעליות היורדות אל חופים לטובת נגישות ובעלות של מיליוני שקלים, בניית סוכות מציל, והוצאות שוטפות של ניקיון, תאורה ועוד. יחד עם זאת, נטען כי במקרה טביעה למשל האחריות כולה מוטלת על העירייה.
"השתתפות המדינה בהוצאותיה של העירייה בגין תחזוקת רצועת החוף הינה מינימלית ביותר, ואין בה כדי להוות השתתפות ריאלית בהוצאות העירייה המוערכות בעשרות מיליוני שקלים בכל שנה ושנה", נכתב. כן ציינו בעתירה כי יוזמות לפרויקטים שיכולים להניב לעירייה רווחים מרצועת החוף כדי להקטין את הגירעון הנגרם לה מהוצאות התחזוקה נדחו על ידי מוסדות התכנון. בעתירה מלינה העירייה על היעדר שוויוניות בין הערים שכן לטענתה לערים אחרות דוגמת ת"א, חיפה, הרצליה ואשדוד התאפשר לקדם פרויקטים כאלה.
מהסיבות הללו, דורשת העירייה שמשרד הפנים ייקח אחריות על התפעול והתחזוקה השוטפים של חופי הרחצה שהינם משאב לאומי, או לחילופין שיקצה תקציב לשיפוי הרשות על הוצאות התחזוקה והתפעול.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "לאורך השנים נאבק משרד הפנים להגדלת התקציב המועבר לרשויות החוף לצורך הפעלה ותחזוקת חופי הרחצה, וזאת בשל היעדר הכנסות עקב ביטול תשלום הכניסה לחופים ומתוך הבנה כי מדובר בעלויות גבוהות במיוחד. בשנה קשה זו, הנושא חיוני אף שבעתיים בשל הוצאות בלתי צפויות לצורך עמידה בהנחיות התו הסגול בחופים וניקיונם לאחר אסון הזפת. בנוסף, משרד הפנים שב ומתריע לגבי הצורך בתקציבים נוספים שייועדו לטיפול בסכנת התמוטטות המצוק החופי.
"מדי שנה משרד הפנים מתקצב את הרשויות בסכום ש 7.5 מיליון שקל לרכישת ציוד הצלה ובטיחות. כמו כן, הוא מסייע בתקציב שוטף לאחזקת והפעלת חופי הרחצה. השנה בעקבות סיכום בין משרדי הפנים והאוצר תקציב זה יגדל ל- 14.5 מיליון שקל, שיחולקו על פי קריטריונים קבועים מראש המתחשבים ברשויות מוחלשות, פריפריאליות, לאורך קו החוף, ומספר החופים המוכרזים לרחצה בכל רשות".
