בלעדישותפויות הגז יוכלו לייצא יותר על חשבון המכירות למשק המקומי
בלעדי
שותפויות הגז יוכלו לייצא יותר על חשבון המכירות למשק המקומי
צוות בין־משרדי ממליץ לאפשר לייצא עד 52% מהגז הטבעי המופק בישראל במקום 40% כיום. מאגרי גז חדשים יוכלו לייצא גם 100%. הסיבה לשינוי: צפי לירידה בשימוש בגז טבעי. המרוויחות העיקריות: שותפויות הגז שיוכלו למכור יותר גז בפחות זמן
שינוי במתווה הגז הטבעי: הצוות הבין־משרדי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי ממליץ להגדיל את כמות הגז הטבעי שמיוצאת מישראל, תוך הפחתת כמות הגז הטבעי שיש לשמור למשק המקומי. כך נודע ל"כלכליסט". הנימוק לכך הוא הצפי לעליית השימוש באנרגיות מתחדשות בשנים הבאות וירידה בשימוש בגז.
המשמעות של ההמלצה היא הגדלה של מכסת היצוא העומדת כיום על 40% מכלל הגז המופק בישראל בשנה. ב־2020, למשל, 52% מההפקה השנתית של מאגר לוויתן נמכרה למצרים וירדן, והיתרה בשוק המקומי. כעת לוויתן יוכל לנתב לייצוא עד 70% מהגז המופק במאגר. עוד מציע הצוות כי אם יפותחו מאגרי גז טבעי חדשים, לא תחול עליהם כל מגבלת ייצוא כך שניתן יהיה לייצא 100% מהגז המופק במאגר.
לפני כשלושה חודשים ביקר בישראל שר החוץ המצרי טארק אל מולה ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר האנרגיה יובל שטייניץ, ודן עמם בהקמת צינור גז ימי מלוויתן למתקני ההנזלה למצריים, על מנת לאפשר את הגדלת יצוא הגז לאירופה.
צפי לעוד חוזי יצוא
לפי הערכת הצוות הבין משרדי, המהלך שיאפשר לייצא עוד מאות BCM של גז טבעי, בנוסף ל־130 BCM שכבר נכללים בחוזי היצוא כיום לירדן ולמצרים, יביא לחתימה על חוזי יצוא נוספים ואף יחזק את הקשרים של ישראל עם מדינות האיזור ויבסס את מעמדה של ישראל כמקור אנרגיה אזורי.
בראש הצוות עומד מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, וחברים בו נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, רשות התחרות, המועצה הלאומית לכלכלה והמל"ל. בימים הקרובים צפויה להתפרסם טיוטה להערות הציבור ולאחר מכן יגובש דו"ח סופי שיובא לאישור הממשלה.
עמדתו של הצוות היא כי ניתן להפחית את מגבלת כמות הגז הטבעי השמורה למשק המקומי ולעודד את היצוא. זאת, כפועל יוצא ישיר מהחלטת הממשלה באוקטובר 2020 להגדיל את יעדי האנרגיה המתחדשת לייצור חשמל ל־30% עד שנת 2030, מה שאמור להוביל להקטנת הצורך בשימוש בגז טבעי למשק המקומי. בפני הצוות הוצגו מידע ונתונים המלמדים על השינוי בתפקידו של הגז הטבעי במשק האנרגיה העולמי ותפיסתו כ"דלק מעבר" שהשימוש בו מביא להפחתת פליטות ביחס לדלקים פוסיליים אחרים, וזאת עד למעבר של משק האנרגיה העולמי למקורות אנרגיה נקיים יותר.
אם בעבר דובר על כך שישראל תוכל להפיק גז טבעי מהמאגרים הקיימים במשך 40 שנה, כעת ההערכה של חברי הצוות המקצועי היא כי בעוד 20 שנה כמעט ולא יהיה ביקוש לגז טבעי ולכן נכון לנצל היום את הגז הטבעי לרווחת ישראל ולא לשמור אותו לעוד 20 שנה. המטרה היא לעודד את היצוא למצרים, קפריסין וגם לרשות הפלסטינית, מה שיכול היום לייצר למדינה ממסים הכנסות ותמלוגי ששינסקי ואולי בעוד 20 שנה יהיה פחות רלוונטי עם ירידת הביקוש.
עוברים לאנרגיות מתחדשות
המרוויחות הגדולות מהשינוי הן בראש ובראשונה שותפויות הגז. כל הסרת מגבלה מאפשרת להן לנסות ולפתח חוזים נוספים ולמכור יותר גז. שותפויות הגז גם חוששות ממצב בו נשמרות עתודות גז גבוהות ל־20 השנים הבאות, ובשלב בו ישוחרר ליצוא כבר לא יהיה לו ביקוש. כיום שותפות הגז חתומות על חוזי יצוא בהיקף 130BCM, כאשר יש להן אפשרות לייצא בעתיד עוד 200BCM וכעת ההיקף יעלה ב־100BCM.
המדינה מרוויחה אף היא ממכירת גז טבעי ומקבלת על כך 3 סוגי תשלומים: מס חברות, היטל ששינסקי שמאגר תמר החל לשלמו רק בחודשים האחרונים (7 שנים אחרי שהגז החל לזרום. מאגר לוויתן טרם החל לשלם). כמו כן מקבלת המדינה תמלוגים ממכירות גז טבעי. ב־2020 קיבלה המדינה כמיליארד שקל תמלוגים.
ההמלצות מבטאות תפיסה המאמינה בכך שאנרגיות מתחדשות, שכיום אחראיות רק לייצור 6% מהחשמל בישראל, יוכלו להפוך למשמעותיות באופן שייתר את הצורך בשימוש בגז. עם זאת, יהיה צורך לבחון מה קורה במצב שבו קצב ההתפתחות של האנרגיות המתחדשות לא יעמוד בציפיות, ואילו שותפויות הגז כבר חתומות על חוזים ארוכי טווח מול מדינות שונות, באופן שמקשה על צמצום חד צדדי של מכסות הייצוא.
