נחשף בכלכליסטמשרד המשפטים מתעקש על פרטיות הנפטרים, האוניברסיטאות משלמות פנסיה למתים
נחשף בכלכליסט
משרד המשפטים מתעקש על פרטיות הנפטרים, האוניברסיטאות משלמות פנסיה למתים
חצי שנה לאחר שהאוניברסיטאות עתרו לבית המשפט לאור סירוב המדינה להצליב את רשימת מקבלי הגמלאות שלהם עם מרשם האוכלוסין כדי לברר מי נפטר, התקיים היום דיון שבו התברר: הצדדים לא מצאו פתרון. השופט אלכסנדר רון יצטרך למצוא דרך חוקית שתמנע את המשך הבזבוז
האוניברסיטאות הגדולות ימשיכו בינתיים לשלם פנסיה תקציבית לגמלאים או שאריהם שנפטרו בעקבות סירובו של משרד הפנים להצליב את רשימת הזכאים עם נתוני מרשם האוכלוסין. כך עולה מדיון ראשון שנערך היום (ה') בבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה מינהלית שהגישו ארבע מוסדות להשכלה גבוהה נגד שר הפנים ומשרד המשפטים.
העתירה הוגשה לאחר שבאוניברסיטה העברית בירושלים גילו במקרה כי 8 זכאי גמלה מטעמה נפטרו. במהלך הדיון עדכנו הצדדים את השופט אלכסנדר רון כי לא מצאו פתרון, והוא הודיע לצדדים שייתן פסק דין.
על פי העתירה, שלה שותפים גם הטכניון, אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת חיפה, לאור המצב שבו משרד הפנים מסרב לבצע בדיקה עבורן מי מהגמלאים נפטרו "לא ניתן להעריך את היקף התשלומים המשולמים על ידם – לשווא – במהלך החודשים האחרונים, אולם ככל הנראה מדובר בסכומים משמעותיים ביותר". האוניברסיטאות מבקשות מבית המשפט לחייב את המדינה למסור להן את המידע "על מנת למנוע בזבוז משווע של כספי ציבור שלא לצורך".
מהתכתבויות בין נציגי האוניברסיטאות למשרד הפנים, עולה שעד תחילת שנת 2020 היה נוהל לפיו האוניברסיטאות היו שולחות למשרד הפנים קובץ שמות של גמלאי המוסדות, על מנת שיבדוק מול מרשם האוכלוסין האם הם עדיין בחיים. זאת על מנת שלא ישולמו קצבאות חודשיות ללא סיבה. אלא שהחל מחודש פברואר הודיע משרד הפנים כי הוא מבטל את הנוהל.
על פי מכתב שנשלח ממשרד הפנים לאוניברסיטה העברית בחודש אפריל, הנוהל שונה משום שאוניברסיטה, בהיותה מוסד להשכלה גבוהה, אינה זכאית לקבל מידע אודות פטירת זכאי הגמלה לפי צו הגנת הפרטיות (קביעת גופים ציבוריים). בעבר, כך נטען, הועבר לידה מידע מרשות האוכלוסין וההגירה בשל טעות. הפתרון, לפי הרשות, הוא תיקון של הצו או שינוי חקיקה.
על פי ההתכתבויות שצורפו לעתירה, מוסדות ההשכלה הגבוהה פנו גם למשרד המשפטים בנושא, אולם התשובה שקיבלה ממחלקת ייעוץ וחקיקה הייתה כי עמדת משרד הפנים מקובלת עליהם. בעקבות זאת הוגשה העתירה.
"מדובר במוסדות הנשענים במידה לא מבוטלת על תקציבי המדינה (הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה)", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין בן ארי, פיש, סבן ושות'. "מכוח הסכמים קיבוציים שבין העותרים לבין עובדיהם, נושאים העותרים בתשלומי פנסיה תקציבית לחלק מגמלאיהם או שאיריהם – ובסך הכל משלמים חודש בחודשו קצבאות פנסיה תקציבית לאלפי גמלאים/שארים".
עם פטירתו של זכאי גמלה, פוקעת זכותו לגמלה זו, אולם במקרה שהמוסד אינו יודע דבר על הפטירה, הוא אינו יודע להפסיק לשלם את הגמלה, ובאופן זה משולמת גמלה לשווא ונוצר בזבוז משווע של כספי ציבור, שלא לצורך".
תשלומי הפנסיה התקציבית הם נטל לא מבוטל על המוסדות האקדמיים, למרות שהמדינה לוקחת חלק מהתשלומים עליה, בהתאם להסכם שונים. כך למשל, לפי הדוחות הכספיים שלה, בשנת 2019 שילמה האוניברסיטה העברית 635 מיליון שקל עבור פנסיות תקציביות, כאשר סך החבות האקטוארית שלה עומדת על 4.6 מיליארד שקל.
אוניברסיטת תל אביב שילמה פנסיות בהיקף של 166 מיליון שקל בשנה שעברה וסוחבת התחייבויות בהיקף של מעל 2.7 מיליארד שקל. העלות השנתית של תשלומי הפנסיה התקציבית באוניברסיטת חיפה עומדת על כ-100 מיליון שקל בממוצע וההתחייבות של אוניברסיטת חיפה לפנסיות תקציביות עמדה בשנה שעברה על 884 מיליון שקל ותשלומי הפנסיה של מכון ויצמן עמדו בשנה שעברה על 13.7 מיליון שקל, וסך החבות של המכון עומדת על 152 מיליון שקל.
