"תעשיית הקריפטו מתבגרת"
"תעשיית הקריפטו מתבגרת"
לצד עיסוקיו בצד המשפטי מסחרי ובהשקעות בין לאומיות בחברות טכנולוגיה, עו"ד גיל סולומון מסתמן כיום כאחד מעו"ד המובילים בתחום מטבעות הקריפטו, "אנחנו נראה בשנים הקרובות שיותר ויותר מוסדות וגופים יאמצו את מטבעות הקריפטו החזקים. כבר היום אנו רואים שהשחקנים בתעשיית הקריפטו למדו איך להעריך מיזם, לסנן רעשים, לראות מה הוא החזון של המטבע והטכנולוגיה מאחוריו ומהי הצעת הערך -Value Proposition - של החברה ואם קיימת האפשרות ליישומם. כתוצאה מכך הם יודעים היום במה שווה להשקיע ובמה לא"
"אני מקבל שכר טרחה בביטקוין, את'ריום ובמטבעות קריפטו אחרים. אנחנו הולכים ומתקרבים לימים שבהם המטבעות הללו יגשימו את ייעודם, יאומצו בצורה רחבה יותר, ויאפשרו ללא מעט אנשים להעביר ערך מאחד לשני מבלי שמתווכים יגזרו קופון על כל טרנזקציה", מסביר גיל סולומון (33), בעלים של משרד עוה"ד 'גיל סולומון ושות'', משרד בוטיק בתחומי המשפט, הגנת הפרטיות, הייטק, מיזוגים ורכישות, קניין רוחני, מדעי החיים, וגם תחום הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפים, "כאשר מגהצים כרטיס אשראי יש עמלות ולא מעט גופים שהם בכלל לא בית העסק שלו תכננו לשלם מרוויחים מהעסקה שלנו: הבנק, חברת האשראי, גורמי סליקה, ולפעמים כשמדובר בטרזקציות בין לאומיות גם מספר גורמי סליקה. כל אחד גובה את העמלה שלו וזה משהו שקריפטו בא לבטל כעקרון מנחה. מעבר לכך, הקריפטו גם יגרום לכך שההעברות יקרו מהר יותר".
אילו שינוים מרכזיים מתרחשים בתעשיית הקריפטו בתקופה הנוכחית?
"תעשיית הקריפטו מתבגרת. ההתבגרות באה לידי ביטוי בזה שהשחקנים בתעשיית הקריפטו למדו איך להעריך מיזם, לסנן רעשים, לראות מה הוא החזון של המטבע והטכנולוגיה מאחוריו, מהי הצעת הערך-Value Proposition- של החברה ובאם קיימת האפשרות ליישומם. כתוצאה מכך הם יודעים במה שווה להשקיע ובמה לא. משקיעים גם יודעים היום לברור את ההשקעה בצורה טובה יותר וגל ההשקות הסתמיות דעך לגמרי. בערף 70-80% מהנפקות המטבע בשנים 2017 ו-2018 - שהיו שיא התעשיה לפני העלייה שלה למצבה הנוכחי - הסתיימו כרמאויות או כחברות שהנפיקו לטובת חזון שבלתי אפשרי לממש. זה גם אחד הגורמים לנפילה הגדולה שבאה בשלהי 2018 - מה שלימים נקרא בעולם ה-Crypto Winter. היום אנחנו עדים לכך שמי שהצליח להישאר בשוק אלו הגורמים החזקים ואלו שיש להם ערך אמיתי להציע".
מה הם הדברים המרכזיים שצריך לשים לב אליהם בעסקאות בהיקפים גדולים הנעשות במטבעות קריפטו?
"לפני הכל, את העסקאות האלה חשוב לעשות עם ייצוג של עו"ד שמכיר היטב את התחום. יש המון היבטים נישתיים שאופייניים ספציפית לתחום, וחובה להתייעץ עם מי שנמצא עם היד על הדופק לגבי מה שקורה בעולם הדינמי של המטבעות הדיגיטליים.
מבחינת אלמנטים ייחודיים, היבט חשוב אחד הוא גידור וקיבוע שער החליפין בצורה הסכמית - חשוב לקבוע לפי איזה שער דולרי / שקלי לקבע את ערכו של הקריפטו בעסקה, האם לפי בורסה ספציפית או לפי אינדקס שכולל כמה בורסות. הווליטיליות המאוד גבוהה של נכסי הקריפטו, כלומר, התנודתיות הגבוהה של ערך המטבע מחייבת גידור וקיבוע שכזה אם יש חילופין של קריפטו במטבע כמו שקל, יורו או דולר או אפילו חילופין של מטבע קריפטו אחד במטבע קריפטו יותר יציב. עסקה של מיליון דולר שמתרחשת כרגע מול שווי הביטקוין יכולה בעוד דקות בודדות להיות שווה 900,000 או 1.1 מיליון דולר.
צריך גם לכסות את האפשרות לטעויות בכתובות הארנק ולבצע העברת אחריות. בניגוד לבנקים, בהם יש פרטי חשבון שהבנק אמון על וידוא שלהם בעת העברת מטבע, כאשר אתה מבצע טרנזקציה בקריפטו, אתה מספק לצד השני את כתובת ארנק הקריפטו שלך, שהינה אסופת תווים רנדומליים ואין ווידוא על הכתובת אליה אתה מעביר את הקריפטו. וכך, מרגע ששלחת את הקריפטו הוא יוצא לכיוון אחד. מספיק שתיתן כתובת השונה בתו אחד מהכתובת המקורית והקריפטו יעלם ללא אפשרות לשחזר אותו.
גם גורמי הסיכון בעסקאות קריפטו הם שונים: יש אי ודאות רגולטורית. יכול להיות שחברה שעובדת היום בתחום, תיעלם מחר או שתאבד את הרישיון שלה לעסוק בתחום העיסוק העיקרי שלה בגלל שינויים ברגולציה. יכול גם לקרות מצב שבו הבנקים מקפיאים חשבונות ומפסיקים או מחליטים שלא לעבוד עם חברות שעוסקות בקריפטו – כמו שקרה בישראל עם בנק לאומי וביטס אוף גולד שלקחו את הבנק עד לבית המשפט העליון כדי לקבל פתרון. כדאי להכיר שבאופן כללי לא פעם יש בעיות עם הבנקים עקב מדיניות מאד שמרנית שהם נוקטים בקשר עם התעשיה.
מעבר לכך, יש כמובן את כל הנושא של איסור הלבנת הון ובדיקת הצד השני בעסקה. הייתה עסקה גדולה מאוד שייצגתי בה את המתווך בין הקונה והמוכר, והעסקה נפלה על הליכי 'הכר את הלקוח' שלצד השני היו בעיות לעמוד בהן כי הצד השני התעקש על אנונימיות. החשש ממעבר על עבירת הלבנת הון מנעה מהצד שהזדהה לבצע את העסקה כי הוא חשש ממעבר על החוק".
העיסוק בבלוקצ'יין ומטבעות קריפטו הוא חלק מהמשיכה של עו"ד סולומון לתחום הטכנולוגי, ולעיסוק המשפטי שלו בתחום המסחרי והשקעות הייטק בינלאומיות, "העיסוק בבלוקצ'יין הוא עיסוק במשפט מסחרי טכנולוגי, יש היבטים של קניין רוחני, מיסוי, הלבנת הון, דיני חברות, זה אף פעם לא רק בלוקצ'יין, אלה עסקאות טכנולוגיות בהווייתן על כל המשתמע מכך. העיסוק המסחרי מרכזי אצלי ואני נהנה ממנו מאוד בגלל הגמישות שבו". ואכן, אחרי תקופה לא פשוטה בזמן הסגרים והתפשטות מגפת הקורונה, פתיחת המשק בישרה טובות עבור עו"ד סולומון ומשרדו. רק בחודש האחרון הוא ייצג לקוחות בשתי עסקאות השקעה בסטארטאפים שונים, אחד בישראל ואחד בארה"ב - שם ייצג משקיע ישראלי. הוא גם ייצג חברה יצרנית בינלאומית בעסקת ייצור מכשירי טיפוח ביתיים עבור חברה בורסאית ישראלית בהיקף של מיליוני דולרים. ייצג לקוחות בהסכמי הפצה בתחום הסייבר בקנדה ובדובאי, כולל מיזם משותף שיפתח לאחת החברות הללו סניף מקומי בדובאי, נתן מספר חוות דעת בהקשר לחוקי איסור הלבנת הון בתחום הפינטק ובעמידה בחוקי הגנת הפרטיות לפי תקנות ה-GDPR, והוא מסייע בהקמת קרן השקעות שתתמקד בתחומי הקריפטו והבלוקצ'יין עבור אחד מלקוחותיו. הוא גם יועץ משפטי על בסיס פרו בונו של 'יזמות קרבית' - עמותה שמחברת בין לוחמים קרביים להייטק, "אני חי את העולם הטכנולוגי כבר שנים ותמיד רציתי לעסוק בו. כמי ששירת בחי"ר, להיכנס לתוך העולם הטכנולוגי כל כך מוקדם זה לא דבר שמובן מאליו. ברוך השם, נפלה בחלקי הזדמנות מקרית להתברג לתוך חברת הייטק לא הרבה לאחר שירותי הצבאי - בעיקר בזכות העובדה שהבגרות שלי הייתה באלקטרוניקה ומחשבים - ואני שמח שמהר מאוד נכנסתי לעולם הזה וקיבלתי את ההזדמנויות להתמקצע בהרבה היבטים שהעולם הזה מכיל. היום השאיפה שלי היא לעזור לכמה שיותר לוחמים לעבור את המסלול הזה ולהכניס את הקריירה שלהם למסלול הטכנולוגי מהר יותר ומוקדם יותר".
האם לדעתך אנחנו מתקרבים לתקרת הזכוכית של מטבעות הקריפטו או שזו רק ההתחלה של תהליך הצמיחה שלהם?
"אני אופטימיסט מטבעי ומאוד מאמין בטכנולוגיה, אנחנו נראה בשנים הקרובות אימוץ רחב של מטבעות הקריפטו. לא רק ויזה, פייפאל ומאסטרקארד שאנו רואים כבר היום, אלא גם בנקים כמו ג'י פי מורגן שכבר עושים זאת ורבים נוספים, ונראה הרבה יותר קרנות מגוונות שהולכות לכיוון השקעה במטבעות השונים. אנחנו נראה מוצרים מובנים בשוק ההון ועוד בורסות בפיקוח רגולטורי שיתווספו לתחום בנוסף למספר בודדות שכבר פועלות בו. בנוסף, יש מקומות בעולם שמערכת בנקאית איכותית לא קיימת בהם, בעיקר מדינות עולם שלישי, ותשלום בקריפטו יכול מאד להועיל שם מאחר שברבים מהמקומות הללו מרבית האוכלוסייה כן מחזיקה טלפונים ניידים".
מה המצב בישראל, איפה אנחנו עומדים ביחס לעולם והאם הממסד כבר מעניק לקריפטו לגיטימציה במגזר הפיננסי המקומי?
"רשות המיסים והמע"מ היו הגופים היחידים שלא התעכבו ומהר מאוד הגדירו איזה סוג נכס הוא הקריפטו מבחינת מדיניות המס. לעומת זאת, לרשות לניירות ערך לקחו 3 שנים מהשיא של התעשיה בשעתו, להגדיר את מעמדו המשפטי של הקריפטו. בישראל התהליך מתרחש לאט לאט – אנחנו איטיים ברמה הרגולטורית. רק ב 2019 פרסמה הרשות לניירות ערך דו"ח מסודר וסופי על המעמד של נכסים קריפטוגרפים כנייר ערך. הדו"ח כלל בתוכו קריטריונים לבחינת מעמדו של מטבע כנייר ערך, אך הדבר לא עוגן בחקיקה מסודרת עד היום. לצורך השוואה, במלטה עיגנו את הנושא בחקיקה מסודרת עוד בשנת 2018 – אם כי שם הרגולטור איטי מאד ולכן מלטה טרם מימשה את הפוטנציאל הגלום בה בתחום שלנו. בנוסף, מה שישפיע בעיניי באופן משמעותי על קידום השוק בישראל, זה התיקון שנעשה לאחרונה בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון לצו איסור הלבנת הון של נותני שירותי אשראי, שבעצם מנחה רגולטורית את הבנקים וגופים פיננסיים נוספים וקובע מה החובות שלהם לגבי חוקי הלבנת הון, בהקשר של עבודה עם לקוחות הפועלים בנכסי קריפטו. המהלך יאפשר ויחייב לכאורה את המערכת הבנקאית בארץ לעבוד עם נכסי קריפטו. בתהליכי אימוץ הצו, מי שהיה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט חה"כ יעקב אשר, ממש הנחה את הבנקים לשתף פעולה עם התיקון הזה ואני מאמין שמדובר בצעד חשוב בקידום ומיסוד הנושא בארץ".
ראיון עם עו"ד גיל סולומון, בעלים גיל סולומון ושות'
