המשרד להגנת הסביבה: זיהום האוויר עולה למשק 31 מיליארד שקל בשנה
המשרד להגנת הסביבה: זיהום האוויר עולה למשק 31 מיליארד שקל בשנה
על פי דו"ח חדש, עלות פליטת גזי החממה עולה למשק 11 מיליארד שקל בשנה. מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% ב-2030 יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה
המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (א') דו"ח העוסק בעלויות החיצוניות של זיהום האוויר בישראל, וממנו עולה כי הפליטות לאוויר מכלל המקורות בישראל עולים 31 מיליארד שקל בשנה. מתוך סכום זה, לפי הדו"ח, העלות של גזי חממה, המשפיעים על משבר האקלים, הסתכמה ב-11 מיליארד שקל.
מהדוח של המשרד להגנת הסביבה עולה, כי מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% ב-2030 – יעד שהמשרד סבור כי ניתן ואף הכרחי להגיע אליו – יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בשנה בעלויות החיצוניות. כיום היעד שקבע משרד האנרגיה עומד על 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.
עוד עולה מהדוח, כי מעבר לכלי-רכב חשמליים בהיקף של 25% ב-2030 יחסוך למשק 970 מיליון שקל בשנה זו.
עלויות חיצוניות כהגדרתם בדו"ח, מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים.
מטרת חישוב עלויות חיצוניות סביבתיות היא לאפשר למקבלי החלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים.
העלות החיצונית, המבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה, מאפשרת קבלת תמונה רחבה לגבי כלל העלויות הכרוכות בפעילות כלכלית בשווקים השונים, ובפעילות האדם בכלל.
הדוח בוצע על בסיס דו"ח הפליטות בישראל שחושב נכון ל-2018 (ופורסם לפני שנה). במקום הראשון רותם אמפרט נגב, ואחריה פז בית זיקוק אשדוד, בתי הזיקוק בחיפה, כרמל אולפינים בחיפה, מפעלי ים המלח, גדיב, תעשיות שמן ואסדת תמר.
בשנת 2019 פחתו הפליטות מייצור חשמל ומהתעשייה בשל צמצום השימוש בפחם ובמזוט לייצור חשמל, וכן בעקבות התקנת אמצעים להפחתת פליטות על-פי דרישת המשרד להגנת הסביבה. בעקבות זאת, המשרד להגנת הסביבה ביצע הערכה והפחית 3% מעלות הפליטות לשנת 2019 וכן הפחתה דומה לשנת 2020. לא נמסר מתי יפורסם דו"ח עדכני של עשרת המפעלים המזהמים ביותר בישראל.
מהחישוב שמפורט בדוח עולה כי העלות החיצונית של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל בשנת 2018 עמדה על 31 מיליארד שקל. עלות חיצונית זו מורכבת מ-19.8 מיליארד שקל שמקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית וגורמים לתחלואה ותמותה בישראל, ומ-11.3 מיליארד שקל שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים.
השרה להגנת הסביבה: "תמונת מצב מבהילה"
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מסרה כי "הדוח מציג תמונת מצב מבהילה, ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האויר וגזי החממה עלינו".
לדברי זנדברג, "הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050. זהו יעד שאפתי ובר השגה, שיחסוך למשק הישראלי מיליארדים בשנה".