פרשנותהקרב על האוצר האמיתי: לא רק נתניהו מעוניין להוציא מידי סמוטריץ' את אגף התקציבים
פרשנות
הקרב על האוצר האמיתי: לא רק נתניהו מעוניין להוציא מידי סמוטריץ' את אגף התקציבים
היה זה דווקא ח"כ איתמר בן גביר, שותפו של סמוטריץ' עד לאחרונה, שהציע במסגרת המו"מ הקואליציוני להוציא את אגף התקציבים ממשרד האוצר בו עתיד לכהן סמוטריץ'. יו"ר עוצמה יהודית לא שש להתחנן בפניו בכל פעם שירצה תקציבים למשרדו, והוא לא היחיד - כמוהו גם כל ראשי מפלגות הקואליציה. בינתיים, מי שמרוויח מכל הסיפור הזה הוא נתניהו
הוצאת אגף התקציבים ממשרד האוצר והעברתו אל משרד רה"מ נכללה בין 150 ההצעות שהעלה במו"מ הקואליציוני יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, בנייר העמדה שהגיש לצוות המו"מ.
בן גביר התמודד בבחירות האחרונות בבלוק טכני יחד עם יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', אבל דרכיהם נפרדו ביום ראשון האחרון כשוועדת הכנסת אישרה את פיצול הרשימה לשלוש סיעות: הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם. בן גביר אמנם הכריז השבוע שיש לתת לסמוטריץ' את תיק האוצר, והוא מגבה אותו בתביעותיו, אבל אף אחד מהשותפים הקואליציוניים, ובוודאי לא יו"ר ש"ס אריה דרעי, לא שש להישארותו של אגף התקציבים בכיס של סמוטריץ' באוצר.
דרעי, שקיבל מנתניהו את ההצעה לקבל את תיק האוצר כפרס על נאמנותו, לא התלהב מכך בתחילה. אח"כ התאהב ברעיון, ולבסוף נאלץ לוותר לאחר שסמוטריץ' דרש את תיק הביטחון אם לא יקבל את האוצר.
כיו"ר מפלגה חברתית, דרעי רוצה להרעיף תקציבים לשכבות החלשות, ובמיוחד על בוחריו. אין המדובר רק במימוש הבטחת הבחירות שלו להקצות מיליארד שקל לחלוקת תלושי מזון לחלשים, אלא גם תגבור הפריפריה החברתית (קרי יישובים חרדיים כמו חריש, בני ברק ועמנואל) באמצעות משרד הפריפריה שעליו הוא מתעקש, ואפילו ביטול המס על המשקאות הממותקים. ועוד לא דיברנו על הגדלת תקציב הבריאות אם יועבר אליו.
מתברר שבש"ס, כמו גם במפלגות אחרות שיחברו לקואליציה החדשה שיקים נתניהו, חוששים שבכל פעם שירצו לקבל מאגף התקציבים כספים יצטרכו להתחנן בפני סמוטריץ'. בש"ס, שנלחמים על משרד הדתות (בו חפץ גם סמוטריץ'), חוששים שבכל פעם שידרשו תוספת תקציבית למשרדים שלהם, יצטרכו לעשות "דילים" עם סמוטריץ' לגבי מינויי הרבנים הראשיים, רבנים במועצות דתיות ועוד.
ולא רק הם חוששים: למרות הפירגון של בן גביר לסמוטריץ', גם הוא מעדיף שאגף התקציבים לא יישאר תחת כנפיו של סמוטריץ', כי שניהם פונים לאותו פלח של בוחרים ציוניים דתיים, ובן גביר לא מעוניין להשאיר בידו של סמוטריץ' את הכוח לקבוע את תקציב המשטרה (הבטחת הדגל של בן גביר להחזרת הביטחון האישי לתושבים), התקציב להגברת הביטחון בנגב ובגליל ועוד. אצל נתניהו יהיה לבן גביר יותר קל להשיג הגדלות תקציביות.
גם ביהדות התורה, בראשות שר השיכון המיועד יצחק גולדקנופף ויו"ר ועדת הכספים המיועד משה גפני, לא רוצים להתחנן בפני דרעי בכל פעם שירצו תוספת תקציב לישיבות. גולדקנופף רוצה הרבה כסף לסייע לדיור לחרדים וגפני לישיבות. גם להם יהיה קל יותר להעלות את הדרישות הללו אם אגף התקציבים יבור למשרד רה"מ.
סמוטריץ, מצדו, לא פראייר: הוא מסרב לפי שעה לקבל את האוצר בלא האוצר האמיתי - אגף התקציבים, ובמיוחד כשנשקלת הצעה גם להוציא מהאוצר את רשות החברות הממשלתיות ולהעבירה למשרד רה"מ (כך יוכל נתניהו או שר מהליכוד לחתום על מינויים של יו"רים, מנכ"לים ודירקטורים בחברות הממשלתיות).
אולם, אחרי שמבחינה ציבורית נתניהו נענה לדרישת סמוטריץ' לקבל את תיק האוצר, כיצד ייראה שר האוצר המיועד אם יתנגד לקבל את התיק בגלל הוצאת אגף התקציבים ממשרדו? צריך לזכור שסמוטריץ' הוא שמנע אשתקד מנתניהו להקים ממשלה שנשענת על רע"מ. כעת, עם 64 מנדטים לגוש הימין, ואחרי שנענתה דרישתו לקבל את תיק האוצר, הוא יתקשה לתרץ את סירובו לעמוד בראש המשרד בלי אגף התקציבים.
בינתיים, מי שמרוויח מכל הרחש בחש הזה הוא נתניהו. מצד אחד השותפים הקואליציוניים העתידיים רבים זה עם זה, ומצד שני הוא יודע לעשות "הפרד ומשול" ביניהם. נתניהו חווה על בשרו בתקופתם של משה כחלון כשר האוצר, שהתנה וקיבל מנתניהו "ארגז כלים כלכלי", ושל יאיר לפיד באוצר, שעדיף שתיק האוצר יהיה בידי נציג מפלגתו ולא בידי נציג של מפלגה סקטוריאלית.
הוצאת אגף התקציבים מהאוצר תגמד את סמוטריץ' פוליטית וציבורית ותסייע לנתניהו לשמש כ"שר על כלכלי" השולט על התקציב. כעת רק נותר לראות: מי ימצמץ ראשון. ההערכה הרווחת היא שלבסוף סמוטריץ ינצח, למורת רוחם של ראשי מפלגות הקואליציה ונתניהו בראשם.
