בלעדיאבסורד המיסוי: דווקא חברות שתרמו למאמץ המלחמתי יפסידו הטבות
בלעדי
אבסורד המיסוי: דווקא חברות שתרמו למאמץ המלחמתי יפסידו הטבות
עשרות חברות תעשייתיות קטנות ובינוניות, שריתקו את רוב קווי הייצור שלהן במלחמה לטובת מערכות נשק לצה"ל, עלולות לאבד את זכאותן למס חברות מופחת. הסיבה: חלקו היחסי של הייצוא מכלל מכירותיהן ירד אל מתחת לסף שמזכה בהטבה
עשרות חברות תעשייתיות קטנות ובינוניות, שמעורבות בייצור של מערכות נשק ואמצעים עבור צה"ל ומערכת הביטחון, עלולות לאבד את זכאותן למס חברות מופחת מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, כך נודע לכלכליסט.
מדובר בחברות שנקלעו למצב אבסורדי לאחר שבשנה האחרונה קיבלו הזמנות רחבות היקף ממשרד הביטחון, שאילץ אותן לרתק את רוב קווי הייצור לטובת מערכת הביטחון. זאת באופן שהקטין את חלקו היחסי של היצוא מכלל מכירותיהן אל מתחת לסף שמזכה אותן בתשלום מס חברות מופחת למדינה – מה שנחשב הטבה אטרקטיבית שניתנת לחברות שמייצאות בשנה לפחות 25% מהתוצרת שלהן.
מתחילת המלחמה משרד הביטחון הוציא הזמנות בהיקף חסר תקדים של כ־100 מיליארד שקל מחברות ישראליות. את עיקר ההזמנות קיבלו התעשיות הביטחוניות הגדולות רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות כשתעשיות קטנות ובינוניות שפועלות בעיקר בפריפריה מייצרות עבורן במסגרת קבלנות משנה רכיבים הקשורים למערכות נשק מרכזיות כמו טילים, מכ"מים, מל"טים ועוד.
לפי החוק לעידוד השקעות הון חברה תעשייתית שפועלת בפריפריה ומייצאת כרבע מכלל התוצרת שלה משלמת למדינה מס חברות מופחת של 7.5% במקום 25% וחברה שמייצרת באזור המרכז ומייצאת כרבע מהתוצרת משלמת מס חברות של 16% מהמכירות. הטבות אלה נועדו לעודד תעשיינים לייצר, בעיקר באזורי עדיפות, ולשפר את כושר התחרות שלהם בשווקים בינלאומיים.
אלא שהצורך של התעשיות הישראליות להגביר יצור חימושים ומערכות לחימה לשימוש צה"ל בשל המלחמה המתמשכת, זה למעלה מ־13 חודשים, הוביל למצב שרבות מהן מתקשות לעמוד בסף היצוא המינימלי ולכך שהן עלולות להיפלט מתכולת הטבות המס שמקנה להן החוק לעידוד השקעות הון ולהידרש בתשלום של מס חברות מלא.
חברות אלה מספקות לתעשיות הביטחוניות הגדולות רכיבים המשולבים במערכות נשק שהן מייצרות ומייצאות ללקוחותיהן בעולם. חלקן היחסי באותן מערכות נחשב מבחינת החוק ל"ייצוא עקיף" שמזכה אותן בהטבות המס האמורות. אלא שככל שמערכות אלה מיוצרות עבור צה"ל ולא מתקיים יצוא בפועל, הן מתרחקות מסף הזכאות שקובע החוק. בנוסף על כך, גם חברות שהצליחו לשמר במהלך השנה האחרונה היקפי יצוא בדומה לאלה משנים קודמות מתקשות כעת לעמוד בסף היצוא המינימלי של 25% מהתוצרת, כי זרם ההזמנות ממשרד הביטחון הגדיל משמעותית את כלל המכירות השנתי.
מבול ההזמנות ששוטף מתחילת המלחמה את התעשיות הביטחוניות הגדולות ואת אלה שמייצרות עבורן בקבלנות משנה תפס את רובן לא מוכנות. בתעשיות מדווחים על החרפת מצוקות שמהן סבלו עוד טרם המלחמה הקשורות להספקי ייצור מוגבלים ולמחסור בעובדים מקצועיים. הגיוסים התכופים לשירות במילואים מעצימים את בעיית המחסור בעובדים וגם חברות שחפצות בהרחבת הייצור שלהן כדי לספק את הביקושים הערים בארץ ובחו"ל מתקשות בכך.
"בכל שנה עמדתי בכל מכסת יצוא שמזכה אותי במס חברות מופחת אך כעת, כשרוב פעילותי מתמקדת בייצור עבור צה"ל והיקפי היצוא שלי פחתו בכ־15% אני לא מתקרב לרף שמזכה אותי בהטבת המס שמשמעותה מיליוני שקלים בשנה. מדינת ישראל לא מתפקדת ולא מפעילה שום שיקול דעת. זה בלתי נתפס". כך אמר אמר לכלכליסט תעשיין ותיק מהדרום שמעסיק כ־150 עובדים ומייצר עבור רפאל רכיבים הקשורים למערכות נשק המבוקשות מאוד מצד צה"ל.
תעשיינים שפנו בחודשים האחרונים למשרדי הכלכלה והאוצר בניסיון לפתור את הבעיה הייחודית שאליה נקלעו מדווחים על גרירת רגליים וסחבת שעלולות להכאיב להם מאוד בשורת הרווח. כל זאת, בזמן שהם מותחים את מערכי הייצור שלהם עד הקצה כדי לתמוך במאמץ המלחמתי, מתמודדים עם קשיים מתמשכים בשרשראות האספקה שנובעים מהפסקת הטיסות לארץ מצד חברות התעופה הזרות, איומי החות'ים על חברות הספנות ועיצומים, גלויים או סמויים, על ישראל שמשפיעים על זמינות של חומרי גלם שנחוצים לתהליכי הייצור.
מצב זה מהווה המחשה נוספת לכאוס שמאפיין את משרדי הממשלה כשיד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. לדברי נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, "זה אבסורד מוחלט ופנקסנות לא ראויה. משרדי הביטחון והכלכלה מבינים את הסיטואציה החריגה שנוצרה במקרה הזה אך משרד האוצר הוא שאמון על עידוד השקעות הון וברצותו יקרו או לא יקרו דברים. הנושא תקוע באגף התקציבים ואצל שר האוצר סמוטריץ'". ברקע האיום על הטבות המס לתעשיינים תומר פנה בימים האחרונים ליו"ר ועדת הכספים משה גפני בבקשה לאפשר את המשך הטבות המס הניתנות על בסיס היקפי יצוא מתוקף הוראת שעה לשנים 2024־2025 וזאת על סמך זכאות חברות להטבות שקיבלו בשנתיים שקדמו למלחמה. משרד האוצר סירב להגיב לידיעה.
