ישראל במקום השלישי ב־OECD בשיעור תלמידי מקצועות ההייטק
ישראל במקום השלישי ב־OECD בשיעור תלמידי מקצועות ההייטק
לאור המאמצים של משרד החינוך והמל"ג בהגדלת שיעור התלמידים במקצועות אלה, סביר שישראל תתקדם למקום הראשון. בכנס על ההשכלה הגבוהה, הלמ"ס הציגה סקר שלפיו התועלת שהפיקו סטודנטים מהלמידה מרחוק נמוכה מזו הפרונטלית
ישראל ניצבת במקום השלישי מבין המדינות המפותחות בשיעור תלמידי התואר הראשון הלומדים למקצועות ההייטק - כך עולה מנתונים שהציגה ביום חמישי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
במקום הראשון מבין מדינות ה־OECD נמצאת יוון, שבה 17% מתלמידי התואר הראשון לומדים למקצועות ההייטק, פינלנד במקום השני עם 16%, ישראל לאחר מכן עם 15%, ומיד אחריה מדורגת גרמניה עם שיעור דומה.
הנתונים, כמקובל בהשוואות בינלאומיות, נכונים שלוש שנים אחורה, ל־2019. לאור המאמץ שהשקיעו בשנים האחרונות משרד החינוך בעידוד למידת מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות וכן המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בהגדלת מספר הסטודנטים למחשבים והנדסה, סביר כי שיעור תלמידי מקצועות ההייטק בישראל גדל מאז, והיא מתקרבת למקום הראשון.
על פי נתוני הלמ"ס - שאותם הציג בכנס ההשכלה הגבוהה של הלשכה מנהל תחום השכלה גבוהה ומדע בלמ"ס, אביאל קרנצלר - מספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים את מקצועות ההייטק בישראל (מתמטיקה, הנדסה ומערכות מידע) זינק בעשור האחרון ב־69% - מ־26 אלף ב־2012 ל־44 אלף ב־2021. מספר הלומדים את מקצועות ה־STEM (מדעי הטבע והנדסה) וההייטק עלה ב־48% - מ־56 אלף ל־83 אלף. זאת, לעומת עלייה של 11% במספר הכללי של סטודנטים לתואר ראשון בישראל באותה התקופה.
קרנצלר ציין כי הרחבת הנגישות ללימודי הייטק ו־STEM חשובה במיוחד מאחר שלימודים אלה מאפשר מוביליות חברתית. כך, שיעור הערבים בין לומדי מקצועות ה־STEM הכפיל את עצמו בעשור האחרון - מ־6% ב־2010 ל־12% ב־2021, אך עדיין מדובר רק על חצי מחלקם באוכלוסייה הצעירה (24%).
לא קשה להבין את הנהירה למקצועות ההייטק וה־STEM. על פי הנתונים שהציג קרנצלר, השכר החציוני של בוגרי תואר ראשון ממקצועות שונים עם סיום התואר כמעט זהה. ואולם, לאחר שמונה שנים, השכר החודשי הממוצע של בוגר מקצוע הייטק הוא 26,700 שקל - יותר מכפול מהשכר החציוני של בוגר מקצוע שאינו STEM, שמסתכם ב־12,900 שקל. השכר החודשי החציוני של בוגר מקצוע STEM הוא 20,500 שקל.
המחיר של הלמידה מרחוק
המעבר המהיר והמיידי של ההשכלה הגבוהה בישראל ללמידה מלאה מרחוק נחשב להצלחה גדולה שאפשרה את המשך הלימודים למרות משבר הקורונה. ואולם, התמונה שהצטיירה בכנס היא של אכזבה גדולה מהלמידה מרחוק ותוצאותיה. סקר שערכה הלמ"ס במדגם של 10,000 סטודנטים גילה חוסר שביעות רצון גדול מהלמידה מרחוק וגם ירידה דרמטית בתועלת שהסטודנטים חושבים שהפיקו מהלימודים בתקופה זו. בסקר שנערך בסוף 2021 השתתפו רק סטודנטים ותיקים שהתנסו גם בלמידה פנים מול פנים. את הסקר הציג מתן שוקרון מתחום השכלה גבוהה ומדע בלמ"ס.
3 צפייה בגלריה
סטודנטים בישראל. מספר לומדי מקצועות ההייטק בתואר הראשון זינק בעשור האחרון ב־69%
(צילום: קובי קואנקס)
78% מהסטודנטים בסקר העידו כי האינטראקציה החברתית שלהם נפגעת בלמידה מרחוק, 56% השיבו שאיכות הדיון בשיעורים אינה גבוהה, 41% טענו שהרמה האקדמית נפגעה, ו־39% אמרו שאיכות ההוראה בלמידה המקוונת לא גבוהה. כלומר, רוב גדול העיד כי הלמידה מרחוק אינה מאפשרת אינטראקציה בין מרצה לתלמידים ובין התלמידים ומיעוט גדול סבור שרמת ההוראה נפגעה.
בסך הכל, כ־60% מהסטודנטים שבעי רצון מהלמידה המקוונת, ו־40% אינם שבעי רצון כלל או שבעי רצון במידה מועטה. לכאורה, זהו נתון חיובי, אלא שגם ה־40% צריכים לסיים את התואר - וזה שיעור גבוה מאוד. בתחום ההנדסה, כ־45% לא היו מרוצים מהלמידה המקוונת. בנוגע לשאלות שעסקו בחוויה האישית של הסטודנט, 57% אמרו שהיכולת שלהם להתרכז בלמידה מקוונת נמוכה מאשר בלמידה רגילה ו־45% סיפרו שהיכולת שלהם להשתתף בשיעורים נפגעה.
אבל המדאיגה ביותר היא ההשוואה שביצעה הלמ"ס עם הדיווח של הסטודנטים על המיומנויות שרכשו בלימודים לעומת הדיווח בסקר קודם שנערך ב־2014. לפי הסקר ב־2021, רק 60% מהסטודנטים אמרו שהידע המקצועי שלהם השתפר במהלך הלימודים לעומת 80% ב־2014, ו־57% בלבד אמרו שהידע הכללי שלהם השתפר לעומת 82% בסקר הקודם.
זאת ועוד, רק 38% אמרו שהיכולת המתמטית שלהם השתפרה בלימודים לעומת 54% ב־2014 - וזה במצב של עלייה חדה בשיעור לומדי המקצועות המתמטיים. ירידה ממוצעת של כ־10% נרשמה בכל אחת ממיומנויות אלה: חשיבה ביקורתית, יכולת מחקר ושליטה באנגלית, ואילו עלייה משמעותית חלה רק במיומנויות הטכנולוגיות, שעלו מ־46% ב־2014 ל־64% ב־2021. זה כנראה אומר, בעיקר, שהסטודנטים למדו להשתמש בזום.
פרופ' גד יאיר מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, מומחה ללמידה מקוונת, סיפר כי הנחיית הרקטור באוניברסיטה היא חזרה מלאה ללמידה בכיתות. לדבריו, "רוח המוסד היא האכזבה הגדלה מהלמידה ההיברידית" (חלק מהתלמידים בכיתה וחלק צופים מהבית). המרצים התקשו להעניק תשומת לב הן לתלמידים בכיתה והן לתלמידים בבית - והתלמידים בכיתה חשו תסכול. למרות זאת, יאיר קורא לשלב למידה מקוונת בהיקף של 20% באוניברסיטאות, בייחוד עבור סטודנטים שמתקשים להגיע - כאלה שעובדים במשרה מלאה או הורים.
ההשכלה מורישה את עצמה
המנבא הטוב ביותר לשאלה האם צעיר יעשה תואר אקדמי אינו יישוב המגורים או הכנסת ההורים - אלא האם אחד מהוריו הוא בעל תואר אקדמי. זאת, מאחר שהשפעת השכלת ההורים כפולה מהשפעת המעמד החברתי־כלכלי של ההורים. מנתונים שמסרה מירי אלון מתחום השכלה גבוהה ומדע בלמ"ס עולה כי 60% מבני הדור השני להשכלה גבוהה למדו או לומדים לתואר - לעומת 25% מבני הדור הראשון.
פערים אלה נמשכים גם בהיבטים חשובים אחרים המנבאים שכר בעתיד: 48% מבני הדור השני לומדים באוניברסיטאות לעומת 32% מבני הדור הראשון. זאת ועוד, 31% מבני הדור השני לומדים מקצועות STEM - המובילים לשכר גבוה - לעומת 22% בלבד מבני הדור הראשון. בקרב בני הדור הראשון להשכלה גבוהה, יש פנייה בהיקף גדול לחינוך ומינהל עסקים.
